גלובוס מקס: "לא יחול גידול בשנתיים הקרובות בהיקף המכירות באילת"
חברת גלובוס מקס מפרסמת היום (ב') כי במסגרת בחינת הערכת שווי חדשה על ידי החברה, ולאור המשבר הכלכלי במשק ואי הודאות הפיננסית בחודשים האחרונים, לרבות בתקופה אליה מתייחסת הערכת השווי, הוחלט לשנות את הציפיות בנוגע ל 3- פרמטרים עיקריים: אחוז הגידול בהכנסות, שיעור הניכיון לצורך היוון תזרים המזומנים ומועד תשלום המיסים.
לא יהיה גידול בהכנסות מאילת
בהערכת השווי של פעילות אילת, נכון ל 30- ליוני 2008, הניחה החברה, כי החל משנת 2009 יחול גידול בהכנסות הפעילות של 4.5% לשנה, שיתמתן עד לרמת גידול של 2% לשנה, תוך מספר שנים.
החברה בחנה מחדש את שיעור הגידול בהכנסות הפרויקט ל 30- לספטמבר 2008, ושינתה את תחזיות הגידול באופן שבשנתיים הקרובות לא יחול כל גידול בהיקף מכירותיה באילת, ואילו בתום שנתיים יחול גידול של 2% שנובע בעיקרו מגידול טבעי באוכלוסיה ומעליית מחירים.
חותכים את שווי החברה מהמוניטין
בהתאם להוראות תקן בינלאומי החברה נדרשת להשוות את שווי הפעילות לערכה הפנקסני בספרים, ולהכיר בהפסד מירידת ערך אם קיים.
השווי הפנקסני של כלל הנכסים המוחשיים והבלתי מוחשיים, של הפעילות באילת, נכון ליום ה-30 לספטמבר 2008 , מסתכם לסך של 50.1 מיליון שקל ( 41.6 מיליון שקל רכוש קבוע, 3.14 מיליון שקל מוניטין, ו-5.4 מיליון זיכיון).
ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.
