הדיון הסתיים: ההחלטה בשאלת יצוא הגז צפויה להתקבל תוך מס' ימים

אחרי הפגנה צנועה מחוץ לבית המשפט העליון בירושלים לקראת הכרעה מה גובה הגז המותר לייצוא, התקיים היום דיון בנושא, אך טרם נתקבלה הכרעה סופית. ממשלת ישראל החליטה לפני כ-4 חודשים לאפשר ייצוא של 40% מהגז המופק, אך מספר חברי כנסת וארגונים חברתיים עתרו לבג"צ בטענה שיש להעביר החלטה גורלית כל כך לאישור הכנסת. מדברי השופטים במהלך הדיון ניכר שהם נוטים לדחות את העתירה. הם אינם מבהירים שהם בעד ייצוא גז בגובה של 40%, אלא שההחלטה נמצאת בסמכות הממשלה. העותרים הציגו טיעונים שונים נגד ייצוא הגז, אך לא הצליחו להציג טיעון חזק המסתמך על החוק. נציג המדינה, עו"ד ענר הלמן: "זה אינטרס של המדינה להתחיל את ייצוא הגז. הליך של חקיקה ייקח הרבה זמן. היזמים השקיעו 3.5 מיליארד דולר כי האמינו שקיימת אפשרות לייצא את הגז אחרת הם לא היו משקיעים. חייבים לאשר אחרת הסוסים יברחו מהאורוות". עו"ד הלמן המשיך ואמר, "אולי החוק לא מוצא חן בעיני מישהו, אבל זה החוק ולשר האנרגיה יש סמכות להחליט על ייצוא גז". השופטים שאלו את נציג הממשלה מספר פעמים מדוע ההחלטה אינה עוברת לדיון בכנסת. השופט סלים ג'ובראן: "מדובר בתגלית שתיטיב עם כולנו, יש 60 חברי כנסת שמבקשים שתביאו זאת לאישור הכנסת, אז מה הבעיה? למה לא להביא זאת לאישור הכנסת?". השופט נעם סולברג לעותרים: "למה שנתערב במשהו שהכנסת בחרה במשך מספר חודשים שלא להתערב בו. מה את רוצה שנבקש מהממשלה לחוקק חוק חדש?". נציג המדינה הזהיר כי אם העתירה תתקבל - התוכניות להשקעה של כ-5 מיליארד דולר בפרויקט לוויתן לא ייצאו לפועל. בהתייחסו לשאלה המשפטית המרכזית הנוגעת לסעיף 33 לחוק הנפט, אמר נציג המדינה כי הוא יוצר הסדר ראשוני משום שהוא מסמיך את השר לקבוע כמות כללית. נציג העותרים: "הליך כל כך חשוב חייב לעבור חקיקה בכנסת. החלטה דרמטית ל-30 שנה קדימה יכולה להתעכב עוד מספר שבועות". עו"ד יורם בונן: "השאלה האמיתית היא מה האינטרס האמיתי של הציבור. יש בישראל רקורד קצר מאוד של גילויים. רק בשבוע שעבר ירדו לטמיון 600 מיליון שקל בקידוח של חברת שמן. אם הייצוא לא יתאפשר - אין שום סיבה שבעולם להשקיע. הגז יישאר באדמה אם לא יהיה אינטרס כלכלי להוציא אותו". עו"ד צבי אגמון נציג חברות הגז אמר בדיון כי "אם אין וודאות לייצוא גז - לא יהיה מימון לפרוייקטים". נציג העותרים: "אני מבקשים לשמור על כללי המשחק הדמוקרטים - החלטת הממשלה מפרה את הדמוקרטיה". השופט אשר גרוניס ענה לו בתגובה: "אתה מציע שנשנה את המשטר הדמוקרטי בישראל? מה מונע מהכנסת לדון בייצוא הגז?". השופטת מרים נאור: "אין לנו כלי לקבוע לכמה זמן צריך לשמור גז". השופט אמנון רובינשטין לעו"ד דנה טצ'ניק: "העובדה שהנושא במחלוקת - זאת לא טענה". כאמור, הדיון הסתיים ללא הכרעה ו-7 שופטי בג"צ החליטו כי החלטה בנושא שאלת ייצא הגז צפויה להתקבל בתוך מספר ימים. הרקע לדיון בבג"צ 11 העותרים טוענים כי הממשלה חרגה מסמכותה בפירוש שלה לסעיף 33 לחוק הנפט. להכרעה היום השלכות בהיקף של מאות מיליארדי שקלים על כלכלת ישראל ועל החברות הבולטות המעורבות בתחום בהן: אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, רציו יהש, חנל יהש ועוד. ההכרעה על ידי 7 שופטי בית המשפט העליות ובהם: נשיא בית הדין העליון אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, עדנה ארבל אסתר חיות ונעם סולברג. אם העתירה תתקבל - ההחלטה על שיעור הגז שניתן לייצא תעבור לפיתחה של הכנסת, מהלך שעשוי לקחת זמן רב ולפגוע בתוכניות פיתוח פרוייקטים של LNG להנזלת גז וייצואו. אם העתירה תידחה - החלטת הממשלה מחודש יוני תישאר בתוקף וניתן יהיה לייצא גז בהיקף של 40% מישראל לחו"ל. המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, והיועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון, מגנים על סמכות הממשלה להסדיר את מדיניות הגז.