שוברים את המונופול: דיויד גילה הורה לנשר למכור מפעל מלט למתחרה

הממונה על ההגבלים העסקיים פרסם את ההוראות שיחולו על נשר אם לא תעמוד בלוחות הזמנים למכירת מפעל הר-טוב למתחרים
לירן סהר | (4)

כחלק ממהלך להגברת התחרות בענף המלט הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ' דיויד גילה, פירסם היום (ה') את ההוראות שיחולו על מונופול המלט נשר, שייכנסו לתוקף במידה ולא תעמוד בתנאים ובלוחות הזמנים למכירת מפעלה לייצור מלט לידי מתחרה. יצויין כי המלט הינו חומר הגלם המשמש בין היתר לבנייני מגורים, תעשייה ומסחר, בניית כבישים וגשרים, ותחרות בריאה בענפי המלט והבטון תתרום לתנופת בנייה ופיתוח התשתיות.

מסקנת הממונה היא, שמכירה כפויה של מפעל לייצור מלט, למתחרה חדש שייצר מלט מקומי ויתחרה על כל לקוחות נשר, עדיפה משמעותית על פני הוראות שיטפלו בהתנהגות המונופול. במידה ותתפתח תחרות בענף המלט, ותמצא עבור כלל לקוחותיה של נשר אלטרנטיבה בת קיימא למלט המסופק על ידי נשר, יהנו כלל צרכני המלט בישראל מיתרונות התחרות.

"לייצור מקומי יתרונות ברורים על פני יבוא מלט"

לדברי גילה, הדברים נכונים על אחת כמה וכמה ככל שתחרות בענף תתאפשר בעקבות ייצור מקומי של מלט נוסף על זה של נשר. "לייצור מקומי יתרונות ברורים על פני יבוא מלט, בין היתר, נוכח החיסכון בעלויות הובלה, פתרון בעיית האחסון והבטחת עיתוי ורציפות אספקת המלט, ללא תלות ביצרני מלט בחו"ל או בהליכי הפריקה בנמל".

מנימוקי הרשות למהלך עולה עוד, כי ככל שיתאפשר ייצור מקומי משמעותי של מלט, בנוסף על המלט המיוצר על ידי נשר, יהיה בכך בכדי לרסן את כוח השוק של נשר, שתאלץ להתחרות בפועל ביצרן נוסף אשר פוטנציאל האספקה שלו לא יוגבל לצרכן מלט זה או אחר. במצב דברים כזה, לא תוכל נשר להתמודד עם האיום התחרותי באופן ממוקד אל מול לקוח מסויים בלבד (כפי שהיא עושה כיום ביחס לרדימיקס והנסון בלבד). תוצאה זו והגברת התחרותיות בענף המלט בכללותו צפויה להוביל בעקבותיה לערעור שיווי המשקל העל תחרותי בענף הבטון ולהעצמת התחרות גם בענף זה.

נכון להיום נשר מספקת מלט בתנאים מועדפים למספר מצומצם מלקוחותיה, ובעיקר לשתי יצרניות הבטון המובילות בישראל, רדימיקס והנסון. לפי ההוראות שקבע הממונה, במידה ולא יווצר מתחרה לייצור מלט נשר תפרסם מחירון ובו יפורטו כל סוגי המלט הנמכרים על ידה והמחיר הקובע לכל סוג מלט. בנוסף, נשר לא תגבה מלקוחות הרוכשים מלט מחיר שונה מהמחיר הקובע, למעט הבדלים במחיר שנעשים על פי חוק הפיקוח על המחירים, ולמעט הנחה נוספת שלא תעלה על סך של 4% מהמחיר הקובע.

נשר מרגישה מאויימת

בדיקת הרשות העלתה כי בענף המלט נשר רואה איום תחרותי ממשי באפשרות כי רדימיקס והנסון, המצויות שתיהן בבעלות יצרניות מלט בינלאומיות, יפנו לאיתור או פיתוח חלופות לרכישת מלט מנשר באמצעות יבוא. במתן התנאים המועדפים לרדימיקס ולהנסון מגיבה נשר באופן ממוקד לאיום היבוא, כך שהתמריץ של לקוחותיה הגדולים לפעול לפיתוח יבוא אפקטיבי של מלט לישראל נפגע, כאשר יתר צרכני המלט אינם זוכים ליהנות מפירותיו של האיום התחרותי ומשלמים מחירי מלט גבוהים יותר. לפיכך, מתן התנאים המועדפים מצמצם את האפשרות להתפתחות תחרות בענף המלט ומשמר את התלות של צרכני המלט בנשר, כיצרנית מלט יחידה, המספקת כ-90% מכלל צריכת המלט בישראל.

בענף הבטון, אף שרדימיקס והנסון זוכות להנחות ממחיר המלט, בשיעורים גבוהים בפער ניכר מיתר יצרניות הבטון המובא, כל אחת משתי החברות העידה, כי היא אינה מגלגלת את ההטבות המפליגות שהיא מקבלת מנשר ללקוחותיה. כלומר, רדימיקס והנסון בוחרות שלא לנצל את מלוא המרווח הניתן להן על ידי התנאים המועדפים על-מנת להתחרות זו בזו או ביצרניות הבטון האחרות. מצב דברים זה מלמד על שיווי משקל על-תחרותי בשוק הבטון ביחס להנחות שמקבלות רדימיקס והנסון, המתאפשר נוכח הפערים בין מחיר המלט שמשלמות רדימיקס והנסון למחירים שמשלמות יצרניות הבטון המובא האחרות המזנבות בהן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מהניתוח הכלכלי של הרשות עולה, כי המהלך צפוי להוביל לירידת מחיר המלט, למצער, לרוב יצרניות הבטון, ועשויות אף להוביל לירידת מחירו הממוצע של המלט. בעקבות הירידה האמורה במחיר המלט, צפויה ירידה גם במחיר הבטון והגברת התחרותיות בענף זה. בנוסף, ככל שהממונה ימצא כי קיומו של מרווח בין מחירי המלט ללקוחות שונים של נשר טומן בחובו פגיעה בתחרות או פגיעה בציבור, או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור, הוא ישקול שינוי או הרחבה של ההוראות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דודו 30/10/2014 16:02
    הגב לתגובה זו
    ב2003 הטיל אולמרט היטל היצף על שוק המלט, מאז נתח השוק של נשר צמח מ70% למעל 90%. כולם להגיד תודה לאולמרט.
  • 2.
    ישראל 30/10/2014 13:34
    הגב לתגובה זו
    לפי ידיעתי נשר היא בבעלות דיסקונט השקעות בשליטת ל בלוטניק ולא לבנת לידיעת כותב הכתבה
  • 1.
    משהו מסריח 30/10/2014 12:32
    הגב לתגובה זו
    את האזרחים. מישהו פה איבד את השפיות. מדינת ישראל בדרך למידרון תלול. איכסה
  • צא ולמד 30/10/2014 13:57
    הגב לתגובה זו
    כדי למנוע הפקעת מחירים. המשק הישראלי ריכוזי ומונופוליסטי וזו הסיבה העיקרית ליוקר המחייה. אז בחיאת, שחרר אותנו מססמאות על קומוניזם. מדובר על פתיחת השוק לתחרות. זה בדיוק ההפך מקומוניזם
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 4.34%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אורביט קופצת 13%, גילת יורדות ב-3.5%; מגמה שלילית בת"א

הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי ומדדי ת"א נסחרים בירידות; פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי, אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.3% ות"א 90 יורד 0.5%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים מתקן מעט מהירידות של אתמול ועולה 0.2%, מדד הביטוח עולה 0.2%, מדד הנדל"ן יורד 0.3%, ומדד הנפט והגז מאבד 0.4%.


הבורסה תבצע ביום חמישי, 6 בנובמבר, את עדכון מדדי המניות הגדול בתולדותיה, מהלך הנובע מהצמיחה הדרמטית בהיקף הנכסים הפאסיביים העוקבים אחר המדדים, שהגיעו לשיא של כ-82 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו למדדים כ-12 מיליארד שקל חדשים והתרחשה עליית ערך של כ-20 מיליארד שקל. רף הכניסה למדדי ת"א-35, ת"א-90 ו-SME60 הוכפל ואף שולש בהשוואה ל-2020, כשהחברות הגדולות בתל אביב שוות היום יותר ומציגות סחירות גבוהה יותר. הבורסה, שהשיקה השנה 11 מדדים חדשים ובהם מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן-35, מתכננת להרחיב את ההיצע גם בהמשך. יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר, ציין כי מדובר ב"נקודת ציון היסטורית" המשקפת את התחזקות שוק ההון המקומי והאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית.


אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


נמשיך עם אקזיט ישראלי. חברת אורביט אורביט 12.69%  הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות.

מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות.