שוברים את המונופול: דיויד גילה הורה לנשר למכור מפעל מלט למתחרה
כחלק ממהלך להגברת התחרות בענף המלט הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ' דיויד גילה, פירסם היום (ה') את ההוראות שיחולו על מונופול המלט נשר, שייכנסו לתוקף במידה ולא תעמוד בתנאים ובלוחות הזמנים למכירת מפעלה לייצור מלט לידי מתחרה. יצויין כי המלט הינו חומר הגלם המשמש בין היתר לבנייני מגורים, תעשייה ומסחר, בניית כבישים וגשרים, ותחרות בריאה בענפי המלט והבטון תתרום לתנופת בנייה ופיתוח התשתיות.
מסקנת הממונה היא, שמכירה כפויה של מפעל לייצור מלט, למתחרה חדש שייצר מלט מקומי ויתחרה על כל לקוחות נשר, עדיפה משמעותית על פני הוראות שיטפלו בהתנהגות המונופול. במידה ותתפתח תחרות בענף המלט, ותמצא עבור כלל לקוחותיה של נשר אלטרנטיבה בת קיימא למלט המסופק על ידי נשר, יהנו כלל צרכני המלט בישראל מיתרונות התחרות.
"לייצור מקומי יתרונות ברורים על פני יבוא מלט"
לדברי גילה, הדברים נכונים על אחת כמה וכמה ככל שתחרות בענף תתאפשר בעקבות ייצור מקומי של מלט נוסף על זה של נשר. "לייצור מקומי יתרונות ברורים על פני יבוא מלט, בין היתר, נוכח החיסכון בעלויות הובלה, פתרון בעיית האחסון והבטחת עיתוי ורציפות אספקת המלט, ללא תלות ביצרני מלט בחו"ל או בהליכי הפריקה בנמל".
מנימוקי הרשות למהלך עולה עוד, כי ככל שיתאפשר ייצור מקומי משמעותי של מלט, בנוסף על המלט המיוצר על ידי נשר, יהיה בכך בכדי לרסן את כוח השוק של נשר, שתאלץ להתחרות בפועל ביצרן נוסף אשר פוטנציאל האספקה שלו לא יוגבל לצרכן מלט זה או אחר. במצב דברים כזה, לא תוכל נשר להתמודד עם האיום התחרותי באופן ממוקד אל מול לקוח מסויים בלבד (כפי שהיא עושה כיום ביחס לרדימיקס והנסון בלבד). תוצאה זו והגברת התחרותיות בענף המלט בכללותו צפויה להוביל בעקבותיה לערעור שיווי המשקל העל תחרותי בענף הבטון ולהעצמת התחרות גם בענף זה.
- גילה לא נשאר חייב: "התכוונתי לפרק את מונופול הגז, אבל דרעי לא נתן גיבוי - לכן החלטתי להתפטר"
- הקבינט מתפזר ללא תוצאות: אריה דרעי סירב לחתום, הישיבה התפוצצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום נשר מספקת מלט בתנאים מועדפים למספר מצומצם מלקוחותיה, ובעיקר לשתי יצרניות הבטון המובילות בישראל, רדימיקס והנסון. לפי ההוראות שקבע הממונה, במידה ולא יווצר מתחרה לייצור מלט נשר תפרסם מחירון ובו יפורטו כל סוגי המלט הנמכרים על ידה והמחיר הקובע לכל סוג מלט. בנוסף, נשר לא תגבה מלקוחות הרוכשים מלט מחיר שונה מהמחיר הקובע, למעט הבדלים במחיר שנעשים על פי חוק הפיקוח על המחירים, ולמעט הנחה נוספת שלא תעלה על סך של 4% מהמחיר הקובע.
נשר מרגישה מאויימת
בדיקת הרשות העלתה כי בענף המלט נשר רואה איום תחרותי ממשי באפשרות כי רדימיקס והנסון, המצויות שתיהן בבעלות יצרניות מלט בינלאומיות, יפנו לאיתור או פיתוח חלופות לרכישת מלט מנשר באמצעות יבוא. במתן התנאים המועדפים לרדימיקס ולהנסון מגיבה נשר באופן ממוקד לאיום היבוא, כך שהתמריץ של לקוחותיה הגדולים לפעול לפיתוח יבוא אפקטיבי של מלט לישראל נפגע, כאשר יתר צרכני המלט אינם זוכים ליהנות מפירותיו של האיום התחרותי ומשלמים מחירי מלט גבוהים יותר. לפיכך, מתן התנאים המועדפים מצמצם את האפשרות להתפתחות תחרות בענף המלט ומשמר את התלות של צרכני המלט בנשר, כיצרנית מלט יחידה, המספקת כ-90% מכלל צריכת המלט בישראל.
בענף הבטון, אף שרדימיקס והנסון זוכות להנחות ממחיר המלט, בשיעורים גבוהים בפער ניכר מיתר יצרניות הבטון המובא, כל אחת משתי החברות העידה, כי היא אינה מגלגלת את ההטבות המפליגות שהיא מקבלת מנשר ללקוחותיה. כלומר, רדימיקס והנסון בוחרות שלא לנצל את מלוא המרווח הניתן להן על ידי התנאים המועדפים על-מנת להתחרות זו בזו או ביצרניות הבטון האחרות. מצב דברים זה מלמד על שיווי משקל על-תחרותי בשוק הבטון ביחס להנחות שמקבלות רדימיקס והנסון, המתאפשר נוכח הפערים בין מחיר המלט שמשלמות רדימיקס והנסון למחירים שמשלמות יצרניות הבטון המובא האחרות המזנבות בהן.
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
מהניתוח הכלכלי של הרשות עולה, כי המהלך צפוי להוביל לירידת מחיר המלט, למצער, לרוב יצרניות הבטון, ועשויות אף להוביל לירידת מחירו הממוצע של המלט. בעקבות הירידה האמורה במחיר המלט, צפויה ירידה גם במחיר הבטון והגברת התחרותיות בענף זה. בנוסף, ככל שהממונה ימצא כי קיומו של מרווח בין מחירי המלט ללקוחות שונים של נשר טומן בחובו פגיעה בתחרות או פגיעה בציבור, או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור, הוא ישקול שינוי או הרחבה של ההוראות.
- 3.דודו 30/10/2014 16:02הגב לתגובה זוב2003 הטיל אולמרט היטל היצף על שוק המלט, מאז נתח השוק של נשר צמח מ70% למעל 90%. כולם להגיד תודה לאולמרט.
- 2.ישראל 30/10/2014 13:34הגב לתגובה זולפי ידיעתי נשר היא בבעלות דיסקונט השקעות בשליטת ל בלוטניק ולא לבנת לידיעת כותב הכתבה
- 1.משהו מסריח 30/10/2014 12:32הגב לתגובה זואת האזרחים. מישהו פה איבד את השפיות. מדינת ישראל בדרך למידרון תלול. איכסה
- צא ולמד 30/10/2014 13:57הגב לתגובה זוכדי למנוע הפקעת מחירים. המשק הישראלי ריכוזי ומונופוליסטי וזו הסיבה העיקרית ליוקר המחייה. אז בחיאת, שחרר אותנו מססמאות על קומוניזם. מדובר על פתיחת השוק לתחרות. זה בדיוק ההפך מקומוניזם
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
