משרדים תל אביב
צילום: איציק יצחקי

התמ"ג עלה ב-3.8% בחישוב שנתי; ירידה של 1% לעומת הרבעון המקביל

המלחמה ממשיכה להשפיע על הצמיחה במשק - התמ"ג ברבעון השלישי ירד ב-1% לעומת הרבעון המקביל; התמ"ג העסקי ירד ב-2.8%
רוי שיינמן | (2)

הלמ"ס פרסמה אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2024 ממנו עולה כי ברבעון השני נרשמה עלייה של 3.8% בתמ"ג. התמ"ג לנפש עלה ב-2.6%. בהשוואה לרבעון המקביל התמ"ג ירד ב-1% והתמ"ג העסקי ב-2.8%.

קרדיט: למ

קרדיט: למ"ס

יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון השלישי של השנה ב-9.8% בחישוב שנתי לאחר ירידה של 8.3% ברבעון השני שנת 2024. שינוי זה משקף עלייה של 6.7% ביבוא השירותים למעט שירותי התיירות, כאשר יבוא שירותי התיירות ירד ב- 5.0% כך שסך יבוא השירותים עלה ב-4.0% בחישוב שנתי.

קרדיט: למ

קרדיט: למ"ס

יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-49.7% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2024 (10.6% בחישוב רבעוני).

בנוסף על כך,ירדו ברבעון השלישי של שנת 2024 יבוא היהלומים והיבוא הביטחוני כך, שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבעון השלישי של 2024 ב-26.7% בחישוב שנתי (6.1% בחישוב רבעוני).

יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) עלה ב- 5.2%. יצוא השירותים עלה ב-6.6% בחישוב שנתי, כאשר יצוא השירותים האחרים שאינו כולל תיירות וייצוא חברות הזנק עלה ב-3.7% בחישוב שנתי. סך יצוא הסחורות מענפי התעשייה למעט יהלומים עלה ברבעון השלישי של שנת 2024 ב-8.5% בחישוב שנתי. יצוא היהלומים ירד ויצוא חברות ההזנק עלה, כך שסך כל יצוא הסחורות והשירותים עלה ב-1.7% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2024.

סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה ב-4.1% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 1.4% ברבעון השני של שנת 2024.

קרדיט: למ

קיראו עוד ב"בארץ"

קרדיט: למ"ס

ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-8.6% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2024. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-7.4% בחישוב שנתי ברבעון לעומת הרבעון השני של שנת 2024 בהמשך לעלייה של 11.8% ברבעון השני של השנה.

השינויים בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון השלישי של 2024 משקפים עלייה של 10.4% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) עלתה ברבעון השלישי של 2024 ב-52.9% בחישוב שנתי (11.2% בחישוב רבעוני). ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש עלתה ב-73.0% בחישוב שנתי (14.7% בחישוב רבעוני) כאשר ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי עלו ב- 110% בחישוב שנתי (20.4% בחישוב רבעוני).

ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-10.8% ברבעון השלישי בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב- 6.7% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-43.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2024 (13.1% בחישוב רבעוני) אך עדין גבוהה ב- 48.7% מההוצאה לצריכה ציבורית ברבעון השלישי של שנת 2023.

ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד ובכלי תחבורה), עלתה ב-21.8% בחישוב שנתי (5.1% בחישוב רבעוני). השינוי בהשקעה בנכסים קבועים משקף ירידה של 18.1% בחישוב שנתי בהשקעה במכונות וציוד אחר (לא כולל ציוד ICT - ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) כאשר הירידה נובעת מירידה ברכישת ציוד של משרד הביטחון. ההשקעה בסחורות שיוצרו בענפי ה-ICT עלו ב-6.1% בחישוב שנתי.

ההשקעה בכלי תחבורה יבשתיים עלתה ב-297.5% בחישוב שנתי (41.2% בחישוב רבעוני). ההשקעה במוצרי קניין רוחני עלתה ב- 14.1% בחישוב שנתי. ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב-29.4% בחישוב שנתי (6.7% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-19.5% בחישוב שנתי. בלמ"ס ציינו שגם אחרי עליות אלו ההשקעות בבניה ברבעון השלישי נמוכות ב20.1% מהשקעות ברבעון השלישי של שנת 2023.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גיסין 17/11/2024 22:56
    הגב לתגובה זו
    נקווה שנצליח לגייס את המתועבים
  • 1.
    זליג 17/11/2024 20:11
    הגב לתגובה זו
    רמת החיים לא עלתה ב5% אבל האינפלציה עלתה ב 8%
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.