אייל זמיר ובוצי מכליס
צילום: החברה

אלביט תספק תחמושת למשרד הביטחון תמורת 340 מיליון דולר

החברה תספק את התחמושת על פני תקופה של עשר שנים, ותקים לצורך כל מפעל ייצור  ייעודי, לאחר שבתחילת השבוע  הודיעה כי תספק למשרד הביטחון פצצות מרגמה מסוג "עוקץ פלדה" לצה"ל בשווי 815 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד | (3)

אלביט מערכות אלביט מערכות -2.69%   זכתה בחוזה לאספקה של תחמושת למשרד הביטחון  בהיקף של כ-340 מיליון דולר. החוזה יבוצע על פני תקופה של עשר שנים, כאשר לצורך הספקת התחמושת תקים אלביט מפעל ייצור  ייעודי.

הדיווח מגיע ימים ספורים לאחר שהחברה הודיעה כי תספק למשרד הביטחון פצצות מרגמה מסוג "עוקץ פלדה" לצה"ל בשווי 815 מיליון שקל. מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר, חתם על הזמנת אלפי פצמ"רים מדגם "עוקץ פלדה", כשהפצמ"רים ישמשו לחימוש זרוע היבשה של צה"ל.

מאז המלחמה, כך לפי דוחות החברה, חל גידול של כ-200 מיליון דולר במכירות של אלביט לצבא. המכירות ברבעון הראשון הסתכמו ב-1.55 מיליארד דולר, כשרוב המוצרים היו חימושים. בשל כך, החברה רשמה רווח נקי של 80.7 מיליון דולר ברבעון האחרון. במאי השנה משרד הביטחון רכש מאלביט חימושים ב-2.8 מיליארד ומניית אלביט, שירדה ביותר מ-6% מתחילת השנה, המשיכה לרדת ומחירה היום עומד על 66.7 שקל למניה - ירידה של 13.4% מאז ינואר.

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות: הסכם זה, אשר מצטרף להסכם  "עוקץ פלדה" עליו דווח השבוע, משקף את הקשר העמוק של אלביט עם מערכת הביטחון וצה"ל.  מאז החלה מלחמת חרבות ברזל, אלביט ״התגייסה״ לספק את צורכי צה״ל ומשרד הביטחון, וזאת בזמן שאלפים מעובדות ועובדי החברה גויסו למילואים, וחלקם עדיין בשירות פעיל.

אנחנו ממשיכים להרחיב את אתרי הייצור שלנו, על מנת לעמוד בהתחייבויותינו ללקוחותינו גם בארץ וגם בעולם. אני מודה לצה״ל ולמשרד הביטחון על האמון שהם נותנים בהנהלה ובעובדים שבכל העת ממשיכים לפעול ליצירת פתרונות ופיתוחים טכנולוגיים מובילים וחדשניים, אשר מוכיחים את עצמם פעם אחר פעם בשדה הקרב".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חיים 01/08/2024 15:17
    הגב לתגובה זו
    יושב בה שנים. מתי ניראה סוף סוף פריצה ?
  • 1.
    אנונימי 01/08/2024 09:50
    הגב לתגובה זו
    אלביט דיבידנד 1.1% ב5 שנים עשתה 22% (4.4% בשנה) בשנה ירדה 13.5%- מתחילת מחלמת רוסיה אוקראינה (24.2.22) משם עלו הביקושים לנשק 21% לעומת זאת לוהקיד מרטין דיבידנד 2.33% ב5 שנים 50% (10% בשנה) בשנה 20%+ מתחילת מחלמת רוסיה אוקראינה (24.2.22) משם עלו הביקושים לנשק 32.3%
  • חוזים כמו חול ואין מה לאכול..... (ל"ת)
    דינגו 01/08/2024 11:37
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.