שמואל אברמזון
צילום: דוברות משרד האוצר

האוצר: עשירונים 1 ו-10 שילמו הכי הרבה מסים ב-2021 ביחס להכנסה

מנתונים שפרסם הכלכלן הראשי עולה עוד כי בעשירון התחתון, שיעור המע"מ מגיע ל-28% מההכנסה ברוטו. בנוסף, מבין המסים הישירים, התשלום לביטוח הלאומי הוא סעיף המס העיקרי למשקי בית שבעשירון הראשון ועד העשירון השמיני
עוזי גרסטמן | (2)

בחלוקה לעשירונים, שיעור המסים העקיפים מההכנסה ירד ב-2021 בצורה עקבית מ-42% עד לשיעור של 9% בלבד בעשירון העליון, ומנגד שיעור המסים הישירים עולה מ-8% ל-42% בעשירון העליון. כך עולה מנתוני תחולת המס ל-2021, שפרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

אם מחברים את המסים הישירים והעקיפים, הגיע שיעור כלל המסים על פי החישוב המורחב (כל המסים שניתן לאמוד באמצעות סקר ההוצאות, כמו כלל המסים העקיפים וכו') ב-2021 ל-49% מההכנסה ברוטו בעשירון התחתון. הוא ירד לטווח של 31%-36% מההכנסה ברוטו בעשירונים השני עד השמיני, ואז עלה ל-40% ול־51% מההכנסה ברוטו בעשירונים התשיעי והעשירי, בהתאמה. כלומר כשיעור מההכנסה שילמו הכי הרבה מסים העשירונים הראשון והעשירי.

על אף הכנסתם הנמוכה של מי שנמצאים בעשירונים הנמוכים, והעובדה שהם נמצאים מתחת לסף מס הכנסה על יחידים, הרי שהם משלמים דמי ביטוח לאומי ומע"מ בשיעורים גבוהים ביחס להכנסתם. מבין המסים הישירים, התשלום לדמי הביטוח הלאומי הוא סעיף המס העיקרי עבור משקי בית שנמצאים בעשירון הראשון ועד העשירון השמיני.

מס ההכנסה על יחידים ומס החברות הם מסים פרוגרסיביים, ושיעורם עולה עם העלייה בעשירוני ההכנסה - והוא אף עולה בצורה חדה בעשירון העליון. מע"מ הוא מס רגרסיבי ביחס להכנסה. עבור ששת העשירונים הנמוכים ביותר, המע"מ מהווה את סעיף המס הגבוה ביותר מכלל המסים. בעשירון התחתון, שיעור המע"מ מגיע ל-28% מההכנסה ברוטו, שכן ההוצאה, המהווה בסיס לתשלום המע"מ, גבוהה באופן ניכר מההכנסה. אם נתבונן בשיעורי המע"מ מההוצאה ולא מההכנסה, נקבל תמונה רגרסיבית פחות.

קיראו עוד ב"בארץ"

למרות השפעתם הרבה של המסים העקיפים על אי השוויון, סקירת ספרות בנושא מגלה שרוב המחקרים בעולם בוחנים את תחולת המסים הישירים בלבד. גם נתוני אי השוויון שמפורסמים על ידי הביטוח הלאומי בישראל, כוללים התייחסות למסים הישירים בלבד.

מחקר של Blasco, Guillaud ו-Zemmour מ-2020 העלה כי המסים העקיפים (ללא מסי נדל"ן) מגבירים את אי השוויון, שנמדד באמצעות מדד ג'יני, בכל המדינות שהשתתפו במחקר. על פי מדד זה, ישראל ממוקמת במקום השביעי מתוך 19 המדינות שנבחנו במחקר, כולן מדינות OECD - מלבד דרום אפריקה. ביחס למסים הישירים, המסים העקיפים מגדילים את אי השוויון, אך פוגעים פחות בצמיחה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלמה 02/07/2024 16:00
    הגב לתגובה זו
    שילמו ??? באמת ??? מהכסף של מי בדיוק , מהכסף שהמונופולים והבנקים עושקים את האזרחים , לפחות גובים מהם קצת מס
  • 1.
    תמיד זעקתי על מס הגולגולת - המע"מ - המס ההכי לא שוויוני (ל"ת)
    ישראל ישראלי 02/07/2024 15:47
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.