מתניהו אנגלמן מבקר המדינה
צילום: ליאת מנדל, כנס סביבה 2050

מבקר המדינה: "אנחנו בודקים את הטיפול של מוסדות הלימוד בסטודנטים משרתי המילואים"

רוי שיינמן | (6)
נושאים בכתבה מבקר המדינה

ההתייחסות של המכללות והאוניברסיטאות לסטודנטים מילואימניקים היא גרועה מעצם העובדה שהלימודים נפתחו בזמן שיש מילואימניקים רבים שלא יכולים לחזור לספסל הלימודים והם יפסידו סמסטר, ואפילו שנה. לא הוגן ולא הגון שאנשים שיכולים לאבד את חייהם במטרה לשמור על החיים שלנו, לא יקבלו את המגיע והברור מאליו - שלא יקופחו בשעה שהם משרתים עבורנו. 

המכללות החזיריות היו הראשונות לפתוח את הלימודים, הם עשו זאת במהירות ובלי סנטימנטים. הסיבה היא כסף - המרצים הבכירים, הדיקאנים וכל המסביב מרוויחים משכורות מאוד שמנות, כשאומרים לכם שמכללה זו עמותה-מלכ"ר, זה לא נכון - היא תחת מבנה של עמותה, אבל היא נועדה למלא את הכיסים של ההנהלה והמרצים הבכירים - בכל גוף כזה יש במינימום אנשים שמרוויחים מעל 2 מיליון שקל בשנה. במכללות הגדולות והמוכרות יש עשרות כאלו והבכירים גם מקבלים כפול.

ולכן היה להם חשוב להמשיך - הם לא יכולים לאבד את מקור ההכנסה שלהם. אין לימודים, אין שכר לימוד ואין משכורות. מלחמה לא מעניינת אותם, הם רואים רק כסף.

האוניברסיטאות הצטרפו מאוחר יותר ואפשר להבין את הדילמה שלהם. הם טענו שאם לא תיפתח שנת הלימודים אזי המשק יסבול כי הרי האונירסטיאות מכינות אנשים לשוק העבודה. אס לזוכתם ייאמר שהם דחו ודחו ובסף פתחו בסוף דצמבר. האחרונה שחיכתה עד שממש לא היתה ברירה היא הטכניון.

את הטיפול בעניין הזה ואת ההתייחסות של המוסדות לסטודנטים יבקר משרד מבקר המדינה. המבקר אנגלמן אמר לתלמידי מכינה מקרית שמונה: "המלחמה מקשה על הסטודנטים המילואימניקים - פתחנו בביקורת על המענה הניתן להם"

 

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אירח במשרדו את תלמידי מכינת "מעשה בגליל" שפונו מקרית שמונה. בדבריו התייחס גם לביקורת המקיפה שהמשרד החל לקיים בכלל הגופים. המבקר הדגיש כי, "מדינת ישראל מחויבת לכלל לוחמי המילואים ולמשפחותיהם, ובפרט לסטודנטים ולבעלי העסקים הקטנים".

לדבריו, "בשבועות האחרונים התחלנו תהליך ביקורת מקיף על משרדי הממשלה והגופים הציבוריים, ובכללם על הטיפול בלוחמי המילואים, ובאופן פרטני על טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בסטודנטים משרתי המילואים.

אנו בוחנים את מתווי ההקלות לסטודנטים משרתי המילואים, ובודקים כיצד המוסדות להשכלה גבוהה מיישמים זאת – למשל, בפתיחת סמסטר קיץ ללא תשלום נוסף, התאמות לימודיות וסיוע כלכלי.

קיראו עוד ב"בארץ"

"התמשכות המלחמה מקשה על לוחמי המילואים ומשפחותיהם מבחינה כלכלית. נבחן האם המדינה פועלת לצמצם חסמים בירוקרטיים בתשלום תגמולי המילואים ופיצויים בגין הפסד שכר, האם התשלומים מגיעים בזמן ואיזה מענה ניתן לאנשי מילואים העובדים במשרה חלקית.

הביקורת תבדוק גם את מתן הסיוע הכלכלי שהובטח לעסקים הקטנים מאז פרוץ המלחמה, בדגש על עסקים הנמצאים בבעלותם של אנשי מילואים ושל נשות מילואימניקים, ומה נעשה כדי לצמצם את הפגיעה במעסיקים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ביבי נתניהו 03/02/2024 11:19
    הגב לתגובה זו
    מתי המבקר יבדוק את הסיבה לכל הטירלול הזה: ראש הממשלה! הוא פודל של ביבי
  • 3.
    שוי ריינמן 02/02/2024 07:29
    הגב לתגובה זו
    עיתונאי אפס שמספר שקרים וקורא בשמות. הממשלה המגעילה שלך העדיפה לתת את הכסף לבטלנים ולא לתמוך בסטודנטים (פחות מאלף שקל לסטודנט להשלמות, סמסטר קיץ בחינם, וכו׳). את הכל המרצים עושים בהתנדבות עם אפס משאבים.
  • 2.
    מני 01/02/2024 19:55
    הגב לתגובה זו
    את לחציו של נתניהו להעביר מזוודות הכסף לחמאס, על מנת להחליש את הרשות הפלסטינאית
  • קארין 01/02/2024 20:39
    הגב לתגובה זו
    יש לך תשובה לבעלי שמפסיד שנת לימוידם????????????? לא חכמה לקלל את ביבי על כל דבר מעולם לא הצבעתי לנתניהו וגם לא אעשה את זה .........
  • 1.
    בנין 01/02/2024 18:43
    הגב לתגובה זו
    כדי שלא יחקרו את כל השחיתות בכנסת ובבית ראש הממשלה.
  • קארין 01/02/2024 20:38
    הגב לתגובה זו
    לא חכמה לקלל את נתניהו על כל דבר יש לך פיצוי עבור בעלי? שנה שנייה בלימודי תואר ראשון..... ומעולם לא הצבעתי לנתניהו :(וגם לא אעשה את זה.......
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.