"אסור להעלות את המע"מ; המלחמה בהון השחור פוגעת יותר באזרחים הנורמטיביים"
מדברים בלי סוף על מלחמה בהון השחור שמוערך ב-300 מיליארד שקל ויותר. מציעים כל פעם מחדש פתרון, ויש פתרון, אבל המדינה משותקת. היא אומנם נלחמת דרך המשטרה ורשות המסים בהון השחור, אבל היא יכולה לשנות את כללי המשחק בדיווח ובתשלום לרשויות המס וכך לעלות מיד על חלק גדול מההון השחור. בשיחה עם ביזפורטל, אומרת עו"ד ורו"ח ליאת נויבירט, שותפה במשרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן כי קשה למצוא פתרון מלא וכולל.
"רשות המסים ניסתה בעבר ולא הצליחה להעביר מודל מלא של "חשבוניות ישראל" שמדבר על דבר לכאורה פשוט, בכל חשבונית שעסק מוציא לעסק אחר שמקזז תשומות הוא יקבל מספר הקצאה מרשות המסים. מקבל החשבונית יקבל את מספר ההקצאה ורק הוא יוכל לקזז את המע"מ תשומות. הוחלט לבסוף על מהלך מדורג, בהתחלה כל חשבונית מעל 25 אלף תקבל מספר הקצאה וכל שנה ירדו מהסכום 5 אלף שקל כשב-2025 הסכום יירד ל-20 אלף שקל וכך זה יירד בהדרגה עד 5 אלף שקל. אבל, בפועל אנחנו מצב של מלחמה וניתנה ארכה ליישום החל מחודש אפריל ולא ברור מה יקרה בהמשך ליישום המהלך.
"בכל מקרה, אני חושבת שהנורמטיביים אלו שמדווחים כמו שצריך, ישקיעו עלויות ומשאבים בהכנה לדיווחים האלו, אבל גורמים אחרים שעובדים בחשבוניות פיקטיביות, עבריינים, הם במגרש אחר, הם לא יישרו קו וינסו למצוא דרכים עוקפות ושוב לא נצליח למגר את התופעה. רשות המסים אמרה שהיא רוצה לעבור מאכיפה למניעה. השאלה, אם נצליח. יש חשש של גניבת זהויות של חברות אחרות שהן כביכול נורמטיבית וכך העבריינים יעקפו את הבקרה ויקבלו מספרי הקצאה ויקזזו מע"מ".
נויבירט מסבירה בשיחה איך ניתן לפתור את בעיית ההון השחור (באופן רחב, אף פעם לא מלא). היא מעלה את הקושי הגדול של רשויות המסים בשל מחסור בכוח אדם, היא מדברת על העומסים הגדולים של עובדי רשות המסים שעובדים עכשיו מסביב לשעון, ומסבירה שהמלחמה בעצם הפכה את כל סדרי העדיפויות ברשויות המס וכמובן שבכלל במדינה - "מדינת ישראל מגיעה לבור תקציבי בגלל המלחמה והעלויות המשמעותיות".
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- רשות המיסים הגיעה למוסכים: 200 מיליון שקל ו-146 רכבים מעוקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אחד הדברים שעלו שמייצר הכנסה כדי לסתום את הבור התקציבי זה העלאת המע"מ. קל ופשוט להעלות מע"מ וזה משפיע מיד על הקופה. מדובר בהכנסות גבוהות - יתווספו 7.2 מיליארד שקל כתוצאה מהעלאת המע"מ בשיעור של 1%.
"המע"מ זה שליש מהכנסות המסים בארץ, זה מאוד משמעותי. לפעמים נראה שהפוקוס על מס הכנסה אבל שליש הוא מע"מ, וקל להעלות את המע"מ ולהגדיל את הקופה.
"אנחנו אחרי תקופות קשות ועם ריבית גבוהה, משקי הבית מתמודדים עם יוקר מחייה, תשלומי משכנתאות שעלו בגלל עליית ריבית ונטל כזה לדעתי הוא לא נטל שהציבור יכול לעמוד בו. עוד 1% על כל התשלומים זה גם ברכישת דירה, במזון, בחשמל, במים, הכל מתייקר ב-1%. זאת משמעות קשה לציבור במיוחד בימים אלו".
לראיון המלא עם נויבירט על ההון השחור, העלאת המע"מ, וגם - הסברים על מתווה הפיצויים ולמה לא בטוח שכדאי להגיש תביעה אלא בקשה למקדמה ועוד
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- ויתרה על האופציות בגירושים - ונשארה מחוץ לאקזיט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- 11.כפרי 01/02/2024 20:00הגב לתגובה זולכפות גיוס על האברכים הפרזיטים
- לבייב 03/02/2024 02:16הגב לתגובה זועל גפני ועדר הפרזיטים הבוזזים.
- ארקדי 02/02/2024 23:25הגב לתגובה זודי לחגיגה של הבוזזים המתועבים
- מריה 02/02/2024 00:11הגב לתגובה זובזכותם הוא שולט על הקופה
- ועל המשתמטים מת"א (ל"ת)קונילמל 01/02/2024 22:48הגב לתגובה זו
- 10.מאיר 01/02/2024 18:35הגב לתגובה זוכולם חוגגים לי על הת
- 9.זליג 01/02/2024 17:14הגב לתגובה זועלות 5 מיליארד לשנה תפוקה 100 מיליארד לשנה. שלמו למלשינים 20% מהמס הנגבה. תכניסו לכלא על העלמת מס למינימום שמונה שנים.
- 8.זליג 01/02/2024 16:49הגב לתגובה זועלות 5 מיליארד לשנה תפוקה 100 מיליארד לשנה. שלמו למלשינים 20% מהמס הנגבה. תכניסו לכלא על העלמת מס למינימום שמונה שנים.
- 7.אנונימי 01/02/2024 15:31הגב לתגובה זועו״ד ורו״ח ליאת נויבריט שאפו .
- 6.שי 01/02/2024 13:53הגב לתגובה זומאינסטלטור נגר ועד רהיטים ולמסות אותם אחד אחרי השני דבר שני כלי ai שיזהו חריגות בחשבון כמו משפחה של חמישה נפשות שכמעט לא מוציאה כסף מה שמוכיח שמשלמת במזומן וכך גם לזהות עסקות סיבוביות שמלבינות כספים
- 5.אייל 01/02/2024 13:31הגב לתגובה זושהזבל הזה ילחם בפשע. כולם לכלא
- 4.ערן 01/02/2024 13:22הגב לתגובה זוממשלה,ראשי ערים,חברי מרכז של המפלגות
- 3.במקום מע"מ תקצצו בפנסיות התקציבית כבר!!! (ל"ת)רועי 01/02/2024 13:20הגב לתגובה זו
- 2.שלי 01/02/2024 12:52הגב לתגובה זובקרוב יהיה 500 מליארד
- 1.משלם מיסים 01/02/2024 12:29הגב לתגובה זוסוף סוף מישהו הגיונימדינה שמצהירה על 300 מיליארד ₪ כסף שחור בשנה ורוצה להעלות מס במקום להעלות את שיעור הגבייה!!!!!!תגייסו 3000 חוקרי מס!!!!!!!!!תנו להם יעדי גבייה!!!!!! תתחייבו לגבות לפחות 30 מיליארד מס של הון שחור כל שנה ותגדילו את היעד משנה לשנה!!!!!גם תגדילו את התעסוקה גם תגדילו את הגבייה וגם רחמה ליצנן אולי תוכלו להקטין את נטל המס על האזרח המשלם.......
הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
