אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שיעור האבטלה בישראל ירד ל-2.8% בנובמבר

על פי נתוני הלמ"ס, האחוז בכוח העבודה עמד על 62.3%, לעומת 62.8% באוקטובר. הסיבה העיקרית להיעדרות מהעבודה - 48% נעדרו בשל סיבות כלכליות ו-31% בגלל מילואים
איציק יצחקי | (1)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את סקר סקר כוח אדם, שבעזרת הנתונים בו אפשר ללמוד לא מעט על השפעות המלחמה על מצב התעסוקה ושוק העבודה בישראל.

בלמ"ס ציינו כי החל מה-8 באוקטובר ועד ה-15 באוקטובר לא התבצעו רישומים ולכן הראיונות לסקר נערכו בטלפון ולא בבתי הנדגמים. כמו כן, בשל האירועים הקשים לא נפקדו נדגמים המתגוררים ביישובי הדרום המרוחקים עד 7 ק"מ מרצועת עזה (כולל אופקים). עוד נמסר כי בנובמבר 2023 לא נפקדו נדגמים המתגוררים ביישובי הדרום המרוחקים עד 7 ק"מ מרצועת עזה (למעט שדרות).

על פי נתונים מנוכי עונתיות לנובמבר 2023 האחוז בכוח העבודה עמד על 62.3%, לעומת 62.8% בחודש הקודם. שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עמד על 60.5% (61.0% בחודש הקודם). אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה עמד על – 2.8% (3.0% בחודש הקודם).

לגבי הנתונים המקוריים, שאינם מנוכי עונתיות נקבע כי האחוז בכוח העבודה הוא 62.1% (62.6% בחודש הקודם). שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עמד על 60.2% (60.5% בחודש הקודם). אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה הוא 3.0% (3.4% בחודש הקודם). שיעור התעסוקה לא כולל נעדרים זמנית מעבודה כל השבוע מסיבות כלכליות – 56.9% (56.5% בחודש הקודם).

בנוסף, אחוז הנעדרים זמנית מעבודה כל השבוע לפי סיבות נבחרות: מסיבות כלכליות – 48.0% (30.4% באוקטובר), מילואים – 30.7% (15.2% באוקטובר), אחר – 1.1% ( 37.5% באוקטובר).

עוד נתונים חשובים:

גברים הנעדרים זמנית מעבודה כל השבוע לפי סיבות נבחרות: מסיבות כלכליות – 42.9% (29.0% באוקטובר), מילואים – 46.4% (26.1% באוקטובר), אחר  – 0.4% ( 33.8% באוקטובר).

נשים הנעדרים זמנית מעבודה כל השבוע לפי סיבות נבחרות: מסיבות כלכליות – 55.1% (31.8% באוקטובר), מילואים – 8.7% (4.0% באוקטובר), אחר  –  1.9% ( 41.4% באוקטובר).

עוד צוין כי המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות הם בני 15 ומעלה המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל צמצום בהיקף העבודה או השבתת מקום עבודה (כולל נעדרים זמנית בשל חופשה ללא תשלום או צמצום פעילות העסק בגלל המלחמה). נעדרים בגלל המלחמה בתחילת חודש אוקטובר (שבועות 1-2) נכללו בדרך כלל בסיבת היעדרות "אחר".

קיראו עוד ב"בארץ"

הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים האחרונות: בני 15 ומעלה שלא עבדו בשבוע הקובע, ואין להם עבודה ממנה נעדרו כל השבוע הקובע ולא חיפשו עבודה באופן פעיל ב-4 שבועות שקדמו לראיון בסקר ופוטרו מעבודתם בשנתיים האחרונות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בטיטו 19/12/2023 01:10
    הגב לתגובה זו
    שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.