בהתאם לצפי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.75%; תיתכן העלאה בקרוב
בנק ישראל החליט להותיר את הריבית במשק על כנה, בשיעור של 4.75%, בהתאם להערכות המוקדמות של הכלכלנים. זאת בין היתר בשל השיפור המתמיד בפעילות המשק, וסביבת התעסוקה המלאה. כמו כן, בבנק מזהירים כי הפיחות בשקל בחודשים האחרונים צפוי להיות בעל השפעה רבה בכל הקשור לדינמיקת האינפלציה.
הוועדה המוניטרית של הבנק החליטה להותיר את הריבית על כנה, היות והפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק. עם זאת הוועדה רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות. ברקע הם מציינים כי האינפלציה עודנה רוחבית ומצויה ברמה גבוהה, למרות שבחודשים האחרונים מסתמנת האטה באינפלציה.
הוועדה מעריכה כי תהליכי ההידוק המוניטרי והתמתנות הביקושים בישראל ובעולם פועלים למיתון האינפלציה. מנגד, הפיחות בשקל בחודשים האחרונים תורם לעליית קצב האינפלציה ולהתפתחותו בחודשים הקרובים תהיה השפעה על דינמיקת האינפלציה. מאז החלטת המדיניות הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן של חודש יולי 2023 ב-0.3% לאחר שנותר ללא שינוי בחודש יוני. המדד היה נמוך בשני החודשים הללו מהתחזיות המוקדמות בשוק. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירדה, אך נותרה מעל הגבול העליון של היעד ועומדת על 3.3%. הירידה החדה בשיעור השנתי של האינפלציה משקפת גם השפעת קצה של מדד יולי 2022 שהיה גבוה במיוחד, ולאור מדד אוגוסט 2022 שהיה שלילי ניתן להעריך כי לאחר פרסום המדד הבא שיעור האינפלציה בחודשים הקרובים צפוי להיות גבוה יותר.
האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. בניכוי אנרגיה ופו"י עמדה האינפלציה בשנה האחרונה על 3.6%, ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה עמדה האינפלציה על 3.8%. קצב העלייה השנתי של הרכיבים הלא-סחירים במדד, המשקפים בעיקר את שירותי הדיור וענפי השירותים, נותר גבוה ועומד על 5%. קצב העלייה של הרכיבים הסחירים במדד, שהושפעו בין היתר מירידת מחירי הסחורות בעולם, עומד על 0.6%. בהסתכלות על 6 החודשים האחרונים, וביתר שאת על 3 החודשים האחרונים (במונחים שנתיים, מנוכה עונתיות), ניתן לראות כי קצב האינפלציה מתמתן ונמוך יותר מזה של האינפלציה השנתית, במחירי המוצרים הסחירים ובבלתי סחירים. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו, והציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד. לנתונים שיפורסמו בחודשים הבאים תהיה תרומה משמעותית להתבהרות תמונת האינפלציה.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק גם מציינים ששוק העבודה מוסיף להיות הדוק ובסביבת תעסוקה מלאה, אך ביולי נמשכה הירידה בשיעור המשרות הפנויות. שיעור התעסוקה של גילאי 15+ (61.5%, בניכוי עונתיות) ושיעור התעסוקה בגילי העבודה העיקריים (25-64, 79.3% בניכוי עונתיות), גבוהים ביחס לתקופה טרם משבר הקורונה. שיעור האבטלה בקרב גילאי 15+ ירד בהשוואה לחודש קודם ועומד על 3.4% בניכוי עונתיות. שיעור האבטלה בגילי העבודה העיקריים ירד ל-3% בניכוי עונתיות. במגזר שירותי ההיי-טק שיעורי המשרות הפנויות ירדו לרמה מעט נמוכה ביחס לנתוני טרום משבר הקורונה, אך רמת התעסוקה במגזר גבוהה מזו שנרשמה טרום הקורונה. עפ"י סקר המגמות של הלמ"ס הציפיות של חברות ההיי-טק באשר למצב פעילותן הפכו לפסימיות יותר בשנה האחרונה. השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בחודש מאי 2023, ואומדן הבזק לחודש יוני, התייצבו ברמה גבוהה ביחס לשכר בתחילת השנה. על רקע נתונים אלו, רמת השכר הריאלי עלתה במעט.
החלטת הריבית היום של פרופ' אמיר ירון עשויה להיות מהאחרונות שלו. בזמן הקרוב, במהלך החגים, הוא צפוי להודיע האם ירצה להמשיך לכהונה שניה. ההערכות הן שהוא יחליט שלא להמשיך. היום בנק ישראל הכחיש את הדיווח בגלי צה"ל לפיו הוא מתכנן להודיע היום על כך שלא ימשיך.
מעבר לכך, נתוני מאקרו חלשים מסייעים בדרך כלל לאינפלציה להיבלם, כאשר בתקופה האחרונה ניתן לראות בישראל סימנים להאטה בפעילות הכלכלית במשק. כך, יש ירידה של 0.7% בפדיון של ענפי הכלכלה, ההייטק נעצר וגם הייצור התעשייתי נמצא בירידה. נתון חיובי נוסף מבחינת בנק ישראל הוא שהריבית הריאלית (הריבית פחות האינפלציה הצפויה בעוד שנה) חזרה להיות חיובית, כלומר כאשר חוסכים גם במכשירים סולידיים מצליחים לקבל ריבית שלא רק שומרת על ערך הכסף ומונעת את שחיקתו, אלא גם נותנת תשואה מעבר לאינפלציה.
- איך זה שבמודיעין-מכבים-רעות חיים עד גיל 87.5 - כמעט ארבע שנים מעל הממוצע הארצי?
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
עם זאת, בהיבטים מסוימים בהחלט מדובר בחידוש מרענן, שכן זו הפעם הראשונה בה הבנק לא עוקב אחרי הבנק המרכזי האמריקאי, הפד'. עד כה, בכל מהלך העלאות הריבית החל מאמצע השנה שעברה בנק ישראל עקב כמעט במדויק אחרי העלאות הריבית של הפד': בנק ישראל העלה את הריבית בכל פעם שהפד' העלה ולא העלה בפעם האחרונה, אחרי שהפד' לא העלה.
- 7.המגיב 04/09/2023 18:20הגב לתגובה זועוד שבועיים הפד כנראה יעלה שוב את הריבית, והדולר יטוס לכוון ה 5 שקלים. בנק ישראל יישאר רדום עד סוף אוקטובר לפחות (כי רק אז מתוכננת החלט הריבית הבאה)
- 6.דן 04/09/2023 18:08הגב לתגובה זוזה רק עניין של זמן לא ארוך , שסרט האימה יחל ....יש כבר פה ושם חברות קטנות ...אוטוטו זה מתחיל ובגדול לצערי ....חזירות ארוכת שנים - וזו התוצאה !!!
- שהחברות נדלן קורסות מחירי הדיור יורדים תמיד (ל"ת)אא 04/09/2023 20:02הגב לתגובה זו
- 5.dd 04/09/2023 18:03הגב לתגובה זופוחד מחברי הכנסת החרדים ולכן לא העלה את הריבית!
- אבנר 04/09/2023 22:58הגב לתגובה זובוזזים את הקופה הציבורית
- 4.סתם תוהה 04/09/2023 16:39הגב לתגובה זויאלה הדולרר הפרש הריביות בין המטבעות גדל, לכן משפיע על עידוד הפיחות
- 3.סתם אחד 04/09/2023 16:23הגב לתגובה זוהדולר בדרך ל5 שקל
- 2.דולר 4 (ל"ת)מה יהיה? 04/09/2023 16:14הגב לתגובה זו
- 1.רוני 04/09/2023 16:10הגב לתגובה זושלנו מספיק אומץ להוריד, אז לפחות תודה שלא העלה.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
