סל הצרכנות של יולי: פערי מחירים גבוהים של עד 680%; רמי לוי מנצח
המועצה לצרכנות פרסמה את "סל האלף" שלה לחודש יולי. הסל רשם עליה של 5.2% מיולי 2022 - ומצא עליה של עשרות אחוזים במחירי פירות ועוף. השיא: עליה של 684% במחיר השום - מוצר בסיסי שנמצא בכל מטבח. עוד נמצא, כי סל האונליין של קרפור יקר יותר מרשתות ההיפר והמרקט.
בדיקה המועצה לצרכנות את סל יולי מראה על שינוי מובהק מול שנה שעברה – כלומר, גם המחירים לפני חודש גבוהים באופן מובהק מהמחירים של לפני שנה, וגם המחירים כעת גבוהים באופן מובהק מהמחירים של לפני שנה. הפער בין הסל הזול בסקר לסל היקר עומד על כמעט 20%, פער לא מבוטל גם כשמדובר בהשוואה בין רשת דיסקאונט לרשת עירונית. המחירים נבדקו בשלושה תאריכים בין יוני ויולי. את הליווי הסטטיסטי העניק ד"ר אור כץ מהמכללה האקדמית אשקלון.
בסל נמצאה עלייה ניכרת במחירי פירות, עוף טרי, מיצים וקפואים:
קילו בננה עולה 24% יותר (מול שנה שעברה עלייה של 10%), קילו אבוקדו עולה 22% יותר (מול שנה שעברה עלייה של 103%), קילו לימון עולה 9% יותר (ירידה מול שנה שעברה), גם שווארמה עוף טרי עלתה ב- 9% (מול שנה שעברה עלייה של 10%). קילו פלפל אדום עולה 7% יותר (ירידה מול שנה שעברה), קילו בצל יבש עולה 5% יותר (מול שנה שעברה עלייה של 44%).
בנוסף, קילו חזה עוף 5% יותר (מול שנה שעברה עלייה של 21%), קילו עוף שלם 2% יותר (מול שנה שעברה עלייה של 5%), מיץ סחוט תפוזים קלאסי מקורר פריגת 2 ליטר- עלייה של 13%, פיצה משפחתית עדנות 500 גרם- עלייה של 13%. שלגונים וחטיפי גלידה עלו ב-7%.
- המועצה לצרכנות - רשתות השיווק מנצלות את המלחמה להעלאות מחירים
- המועצה לצרכנות: חברות תעופה מנצלות את המצב ומעלות מחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עליות מחיר אצל יצרנים:
פררו קינדר עלה ב-6% לעומת חודש יוני.
שטראוס: לורפק רשם עליה של 6%.
דיפלומט העלתה מחירים ב-3% מיוני 2023.
אותו מוצר - יותר יקר: פערים שמגיעים ליותר מ-600%:
סכיני גילוח ג'ילט פיוז'ן 16 יחידות: 249.8 שקל ברשת סופר פארם, לעומת 164.9 ₪ ברשת שופרסל דיל, 85 שקל הפרש. (51%).
קילו פילה סלמון קפוא - 109 שקל ברשת מיני סופר אלונית, לעומת 59.3 שקל ברשת רמי לוי באינטרנט, 49.7 ₪ הפרש. (84%).
טבליות למדיח פיניש 60 טבליות - 38.8 שקל ברשת רמי לוי באינטרנט, לעומת 69.7 שקל ברשת טיב טעם דלי, 31 שקל הפרש. (79%).
שום יבש, ארבעה ראשים (יחידה) 1.9 שקל ברשת שפע ברכת השם קרוב לבית,לעומת 14.2 שקל ברשת סופר יודה - 684% שהם פער של 12.3 שקל.
פופקורן פופקו מוכן בטעם חמאה ודבש אסם 80 גרם - במחיר מבצע 1.9 שקל מבצע ברשתות יש חסד ויש בשכונה, לעומת 7.9 שקל – ברשת יילו, 316% שהם הפרש של 6 שקלים.
איפה הסל הזול ביותר?
המחירים נבדקו בממוצע רשתי, כאשר להשוואה נלקחו רק רשתות שהכילו לפחות 80% מסך המוצרים (600 מתוך 770). כאשר מוצר אינו נמצא בכל הרשת, נלקח לגביו המחיר הממוצע של שאר הרשתות שנבדקו.
הרשת הזולה: רמי לוי, היקרה: שופרסל אקספרס. הפער: 19%.
הרשת העירונית הזולה – פוליצר, והיקרה: שופרסל אקספרס. הפער: 10%.
רשת הדיסקאונט הזולה - רמי לוי. היקרה - טיב טעם. הפער: 14%.
מהמועצה לצרכנות נמסר: "מספר החנויות בסגמנט של הרשתות העירונית הוא הגדול ביותר. הפער ביניהן לאותו הסל עומד על כ 10%, לכן, גם כשבוחרים רשת להשלמת קניה ולא לקניה הגדולה, כדאי מאד להשוות מחירים בין הרשתות השונות, שכן מבדיקת המועצה לצרכנות עולה שפערי המחירים גבוהים".
- 1.די לשקרים 01/08/2023 12:32הגב לתגובה זוטוען שהאינפלציה נרגעה והפסיק להעלות את הריבית. פחחחח
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
