הצפת ערך באלקטרה פאוור: מכניסה שותפים ל-BRP; המניה מזנקת ב-8%
חברת אלקטרה פאוור אלקטרה פאוור (לשעבר סופרגז) העוסקת ברכישה, אחסון ושיווק גז (גפ"מ), גז טבעי וחשמל, חתמה על הסכם משמעותי להשקעה בחברת BRP, המוחזקת על ידה ב-30%, והפועלת בתחום האנרגיות המתחדשות בארה"ב, באמצעות ייזום ומכירה של מתקנים סולאריים ומתקני אגירה. ההשקעה ב-BRP תתבצע על ידי קבוצת משקיעים גלובלית, הפועלת בין היתר באופן נרחב בארה"ב, בתחומים של פיתוח, תכנון, הקמה, אחזקה ומכירת חשמל בפרויקט אנרגיה מתחדשת.
במסגרת העסקה, סוכם כי קבוצת המשקיעים תשקיע סכום של עד 100 מיליון דולר לפי שווי של 194 מיליון דולר לפני הכסף בפעילות BRP בארה"ב. בעקבות ההשקעה, צפוי שיעור האחזקה של אלקטרה פאוור ב-BRP לרדת לכ-20%, ובהמשך לכך צפויה אלקטרה פאוור לרשום רווח מצטבר של כ-40 מיליון שקל לפני מס.
בנוסף, כולל ההסכם גם התחייבות של המשקיעים לרכוש מידי BRP מספר פרויקטים, כאשר התמורה שתקבל BRP ממכירת הפרויקטים תשמש אותה לפירעון מלא של הלוואת הבעלים, בסך של עד 45 מיליון דולר, שהעמידה ותעמיד לרשותה אלקטרה פאוור, וזאת, להערכתה, עד לתום הרבעון השלישי של שנת 2024. החזר הלוואת הבעלים צפוי להביא להגדלת נזילותה של אלקטרה פאוור, ולספק לה משאבים נוספים למימון העמקת הפעילות שלה בשוק הישראלי, לרבות בתחום אספקת החשמל, בו החלה לפעול השנה.
במסגרת ההסכם בין הצדדים סוכם עוד כי לקבוצת המשקיעים תינתן אופציה לרכישת מלוא הון המניות והזכויות ב-BRP בתוך כ-3 שנים לאחר השלמת העסקה, וזאת לפי שווי הגבוה מהשווי לפיו מתבצעת ההשקה הנוכחית, בהתאם למנגנון שסוכם בין הצדדים. כיועץ הפיננסי של BRP בעיסקה שימש בנק ההשקעות האמריקאי המוביל, לזר פרר (Co & seerrF azardL).
- אלקטרה פאוור מחזירה את המותג "סופרגז" וממקדת את פעילותה בגפ"מ
- אלקטרה פאוור: ההכנסות צמחו אבל הגפ"מ אכל את הרווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית אלקטרה פאוור ירדה ב-24% מתחילת השנה למחיר של 39.8 שקל ושווי שוק של 746 מיליון שקל.
חן מלמד, מנכ"ל אלקטרה פאוור: "העיסקה הנוכחית משקפת הצפת ערך מהותית לאלקטרה פאוור. בעיסקה הנוכחית נכנס גוף אסטרטגי משמעותי, דבר המקבל משנה חשיבות על רקע התקופה המאתגרת בשווקים הפיננסיים. מבחינתנו, עיסקה זו מבטאת השבחה ניכרת תוך כשנתיים לאחזקתנו ב-PRB, ולצד זאת העיסקה תשפר משמעותית את נזילותה של אלקטרה פאוור, לאחר ש-PRB תיפרע כלפינו בהמשך את הלוואת הבעלים שהעמדנו לרשותה. במקביל, נרשום רווח של עשרות מיליוני שקלים, שיחזק את איתנותה הפיננסית של אלקטרה פאוור. במקביל לצמצום האחזקה בפעילות בארה"ב, אנו ממשיכים במלוא המרץ לפעול ליישום האסטרטגיה של החברה להתמקדות בתחומי הליבה - גפ״מ למשקי בית ולתעשייה, גז טבעי לתעשייה והובלת שוק אספקת החשמל בישראל".
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
