דלויט ישראל, אחד ממשרדי ראיית החשבון הגדולים בארץ נוסד על בסיס משרדי רואי החשבון הוותיקים: בריטמן אלמגור - זהר ושות'. השמות עדיין נותרו, אבל כולם קוראים לו היום בקצרה - דלויט.      אילן בירנפלד יו"ר דלויט ישראל  המשרד שמנוהל על ידי אילן בירנפלד, מספק בדומה לכל המשרדים הגדולים, לצד ביקורת וסקירה של דוחות כספיים (הבייסיק של פעילות רואי החשבון), גם שירות ויעוץ בנושאי מיסים, מיזוגים ורכישות, אסטרטגיה, יעוץ כלכלי ועוד שפע של שירותים. אבל הביקורת נותרה חשבוה מאוד. לא דווקא בשל הרווחיות שלה (למרות העלאת תעריפים משמעותית בשנתיים האחרונות), אלא כי זה הבסיס לקשר עם הלקוחות והגדלת פעילות מולם. הביקורת זה הא' ב' של החשבונאות, היא גם נתפסת כקובעת את איכות המשרד, היא גם התוצר העיקרי של לימודי ארבע שנות חשבונאות. נכון שהעולם הזה הולך להשתנות, נכון שמערכות מחשב מחליפות ומשפרות את התהליך של הביקורת, ועדיין רואי החשבון מתעסקים בעיקר בביקורת - משמע, בדיקה ובקרה של המספרים בהנהלת החשבונות ותרגום המספרים בצורה נאותה לדוח כספי. הביקורת נועדה להניח את דעתו של רואה החשבון שהמספרים בדוח תקינים והאחריות שלו היא כלפי כל משתמשי הדוחות, לרבות המשקיעים, לרבות בעלי החוב.   

הפשלה של דלויט

ועל רקע זה, הפשלה של משרד דלויט חמורה מאוד. נכון, טעויות קורות, אבל הסיפור בגיבוי הוא מחדל ענק. זה מחדל בגודל של מאות מיליוני שקלים שברחו מהמאזן בלי שרואי החשבון שמו לב. זה מחדל בשיטה, בדרכי הבדיקה. וזה מחדל מתמשך. זה לא רבעון או שניים. זה תקופה של כמה שנים. בסוף נעלמו 250 מיליון שקל מתוך תיק אשראי של 400 מיליון שקל - כמעט שני שליש מהחוב התאדה. רואה חשבון חתם על הסכום הזה ואופס - אין כסף. זה  חוב אבוד - חוב שסופק בעיקר בסניף הצפוני למגזר הערבי. לא סתם סופק - רק בואו קחו, תביאו צ'ק סולו (צ'ק עצמי) וקבלו כסף. למה זה נעשה? כי ככה הסניף הצפוני של גיבוי הראה רווחים. ומה קורה אם ללווה אין כסף להחזיר? לא נורא, מאריכים לו את ההלוואה עד שיהיה לו. ובינתיים, האם מדגישים שזה חוב בסיכון? למה סיכון. הצחקתם את הסניף הצפוני. וככה התגלגלו בספרים חובות אבודים כאילו הם חובות רגילים. האחריות היא גם על המנהלים הקודמים, גם על הבעלים הקודמים, במיוחד אריאל פרדו שהיה הדמות הדומיננטית בחברת מימון האשראי. הוא ואחיו, אביטל פרדו הכניסו את פעילות החברה לשלד בורסאי וגייסו כסף מהציבור - בחוב ובמניות. הבסיס לנפילה, כך עולה מדוח הנאמנים שפורסם אתמול הוא התנהלות לא ראויה, לא תקינה, של בעלי החברה ומנהליה, הרוב מופיע כאן - אריאל פרדו בישל הונאה וברח מחקירה - על הדוחות המפוברקים של גיבוי, על פאגאיה שאיבדה 90% מהשווי ועל השותפים לדרך. אבל הפעם נתמקד ברואי החשבון, הם הרי צריכים לשמור את המשקיעים מפני "אריאלים" כאלו. הדוח של עורך הדין, רענן קליר ושל רואה החשבון עידן איציק מספק הצצה נדירה למאחורי הקלעים של הכנת דוחות כספיים. הנאמנים בדקו, חקרו, דיברו, הביכו והציגו בדוח שלהם את הרשלנות של דלויט. הנה ציטוטים נבחרים: "גם דלויט חטאה בהתנהלותה באי הכרת הקבוצה והתנהלותה, והתעלמה באופן מופגן מן הכשלים. דלויט שמלווה את הקבוצה לאורך כל הדרך התחילה לפעול לשם הכרת הקבוצה רק הדרך לאחר יוני 2022 (רק לאחר שהבעיות צפו על פני השטח)".   "לשם המחשה וישנן עוד דוגמאות רבות בפרק שנקדיש לכשלים בהם חטאה דלויט, נציין כאן את הדברים הבאים: דלויט לא הכירה ולא ניסתה להכיר את תהליך החיתום בקבוצה  (ואם היתה מנסה לבררו היתה מגלה שאין כזה). דלויט גם לא הכירה ולא ניסתה להכיר את שרשרת האישורים הפנימית שנדרשת בקבוצה לשם מתן אשראי (ואם היתה טורחת לברר היה מסתבר לה שכלל לא ברור מי מוסמך לאשר הענקת אשראי)".  

דלויט לא בדקו אפילו כרטסת אחת יחידה של לקוח של גיבוי

"דלויט התעלמה התעלמות מופגנת מכך שלקבוצה לא היו נהלים לעניין חיתום ולעניין אישור עסקאות, ומכך שהמבקר הפנימי ציין כשל זה בדוחות שלו ובישיבות שסקרו אותן באופן חוזר, שמלמד שהכשלים חוזרים על עצמם, והיו כשלים נוספים שציין המבקר הפנימי וגם מהם התעלמה דלויט. דלויט נמנעה מלהתקרב אל הישות, ולא טרחה לבדוק ולו כרטסת אחת יחידה של לקוח. היא בדקה לראשונה כרטסת של לקוחות רק 2022 ביולי". לקוחות, רק נזכיר זה הסעיף הכי גדל במאזן, אלו אותם אנשים, חברות שלקחו כספים מהחברה וצריכים להחזיר לה. איך לא בודקים את יתרת הלקוחות? לא ברור. יש הרבה כשלים ועיוותים בחשבונאות, יש הרבה מקומות אפורים, אבל כאן, זה כשל-מחדל שהוא אפילו לא בחשבונאות ובדרכי העבודה - פשוט לא נעשתה עבודה. נמשיך: "דלויט נתנה גושפנקא ולמצער לא הבחינה בכך שהקבוצה מסווה ומסתירה את האשראי הרע באמצעות פרקטיקת גלגול האשראי הפסולה. גם כאן, כדי למנוע את ההתנהלות החמורה ואת ההסוואה של מצבה החמור של הקבוצה, לא נדרשה דלויט אלא לנקוט פעולות בסיסיות מתבקשות". "היה עליה לבקש מן הקבוצה פירוט וסיכום של רשימת השיקים החוזרים והשיקים שלא נפרעו והושבו ללקוח. נתונים אלו ניתנים לחילוץ, בלחיצת כפתור, ממערכת הישות, אך דלויט הודתה בכך שמעולם לא ביקשה פירוט וסיכום זה". "זהו לבדו כשל בלתי מתקבל על הדעת. אם רואה חשבון מבקר של קבוצה, שמעניקה אשראי במיליארדי שקלים על בסיס עסקאות ניכיון של שיקים, לא בודק את כמות השיקים החוזרים ושלא נפרעו, מה הוא כן בודק?".

רואה החשבון רן פלדבוי מסתבך עם התשובות בחקירה 

השותף בדלויט שריכז את התיק של גיבוי הוא רו"ח רן פלדבוי. בדוח של הנאמנים מובאים ציטוטים רבים מחקירתו. זה מביך.  "רו"ח פלדבוי ומי שניהל את הביקורת על הקבוצה, נאלץ להודות בחקירתו שאם היה ער להיקף השיקים החוזרים ושלא נפרעו, כפי שהוצג לו על ידי הנאמנים בדיעבד, 'אולי' הוא היה שואל 'קצת' יותר".   רואה חשבון רן פלדבוי,  לינקדאין הנאמנים מפנים אצבע מאשימה לדלויט כאחת האחריות למחדל הגדול ולהיעלמות הכספים ומדגישים את חוסר המקצועיות של רואי החשבון - "אין מנוס מלציין בהקשר זה כי הדברים שהשמיע, לפחות בתחילת חקירתו, רו"ח רן פלדבוי, שכמו ביקש לגונן על פרטיקת הגלגול הפסולה, הותירו תמיהה רבתי, ואינם מתיישבים עם ההיגיון הבריא".  הפרקטיקה הזו היא גלגול של חוב מבלי להגדיר אותו כחוב בסיכון למרות שהגלגול הוא תוצאה של אי יכולת לשלמו בזמן. זו הנקודה החשובה ביותר בדוחות של חברות אשראי חוץ בנקאי, זו בדיקה שהיא חובה.  "דבריו של רו"ח פלדבוי ביקשו פעם אחר פעם להעביר את הנושא ממגרשו אל מגרש הקבוצה או אל המבקר הפנימי. פעם אחר פעם הוא הסביר שהנושא של שיקים חוזרים צריך להיות מנותח, אבל על ידי הקבוצה ולא על ידיו. כך לגבי ניתוח כללי וכך לגבי מקרים של גלגול חוזר אצל לקוח מסוים. ועל השאלה מדוע אם כך לא דרש את אותו ניתוח שחייב להיות מבוצע גם לשיטתו הוא השיב, שאם הניתוח (שמעולם לא נעשה!) היה מעורר קושי או תקלה, הוא היה מצפה היה שהקבוצה היא זו שתציף זאת בפניו. אלא שדברים אלו עומדים בסתירה גמורה לגישה החקרנית בה רואה החשבון מחויב לפעול וגם למשמעות הטבעית של המילים ביקורת ובקרה".  

חוסר הרצינות של דלויט

הנאמנים משתאים איך דוחות הביקורת והדוחות הסקורים של גיבוי היו חלקים, בשעה שהמצב בפועל היה בכי רע ומטילים את האחריות על רואי החשבון. הם מספקים עוד מספר גדול של נקודות שבהן התרשלו רואי החשבון ו-או לא עשו את עבודתם נאמנה, ומדגימים עד כמה רמת הביקורת על החברה היתה נמוכה: "מעבר לכל אלו ואם רוצים להתרשם ממידת חוסר הרצינות של דלויט, נדמה שדי לקרוא את הדברים הבאים של רו"ח פלדבוי, על כך שבמגזר הערבי יש כנראה אספקט תרבותי שנותן ערך מיוחד ומידת ודאות גדולה לפירעון של שיק "סולו" שמוסר הלקוח (שיק שאין מאחוריו כלום), כי הדבר מלמד על 'לקיחת אחריות'. הסבר שכמובן לא מצוי בדוחות. לדבריו, כך הסבירו לו רן קאירי ודוד טל. "אוקי. מה אתה עושה באותה דוגמא עם צ'ק סולו?" שאל הנאמן, רענן קליר. "לצורך העניין, צ'ק סולו, בטח כמו שאמרתי לכם. במגזר הזה, זה צ'ק מאוד...על פניו אני שם בצד את מה שהתברר אולי בדיעבד, הוא מאוד חזק, הוא טוב. הפוך זה" קליר: זאת אומרת,  פדלבוי: "זאת לקיחת אחריות...זאת רמת הביטחון הכי גבוהה". זה עוד לא הכל, אבל התמונה ברורה. מה יקרה עכשיו? סיכוי טוב שדלויט תציע סוג של כופר - תשלם סכום מסוים ותסגור את העניין מבלי להודות בכלום. זה הכבוד המקצועי שלה והיא תנסה להימנע מלהגיע למשפט. למה משפט? כי הנאמנים ירצו לקבל מכל האשמים כמה שיותר כסף לקופת הפירוק. די דומה האמת למה שקרה בבנק למסחר. גם החור-ההפסד דומים - 250 מיליון שקל. בפעם הקודם זה היה קסלמן ששילם כופר וסגר את העניין. דלויט ינסה לעשות את אותו הדבר. גם לנאמנים זה טוב - ככה ייכנס כסף מהיר לקופה (מהיר יחסית), אבל למרות המעקף משפיטה, צריך ללמוד לקח - דוחות זה חשוב, מאוד חשוב, זה החומר הכי משפיע על מניות החברה, שווי החברה, על הריבית בגין החוב. אבל דוחות זה לא תורה מסיני.