אלומיי קפיטל: רווח של 2.8 מיליון אירו על הכנסות של 12 מיליון אירו
חברת אלומיי קפיטל אלומיי 0.23% המשקיעה בתחנות פוטו-וולטאיות באירופה ובתחנת הכח הפרטית "דוראד" באשקלון, הכניסה ברבעון הראשון של 2023 כ-12 מיליון אירו לעומת הכנסות של 11.8 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד - עלייה קלה של 2.3%.
התזרים מפעילות שוטפת לרבעון הראשון בשנת 2023 עמד על כ-1.4 מיליון אירו. בחברה אומרים כי הגידול בהוצאות הפיתוח נבעו בעיקר מהתקדמות רבה בפיתוח הפורטפוליו הסולארי באיטליה ובישראל ובארה"ב. הרווח הנקי לרבעון עמד על כ-2.8 מיליון אירו.
פעילות בישראל
פרויקט אגירה שאובה צוק מנרה (חלק החברה 83.34%): הפרויקט, אשר כולל מתקן אגירה שאובה בהספק של 156 מגה-וואט, נמצא בבניה מתקדמת ואמור להיכנס להפעלה מסחרית בחציון השני של 2026, ולהניב הכנסות שנתיות ממוצעות של 74 מיליון אירו ו-EBITDA של 33 מיליון אירו. החברה ושותפתה לפרויקט, אמפא, השקיעו את כל ההון העצמי הנדרש לפרויקט, כאשר יתרת ההשקעה הינה מקונסורציום מממנים בראשות בנק מזרחי, בהיקף של כ-1.18 מיליארד שקל.
תחנת הכח דוראד (חלק החברה כ-9.4%): הזרמת הגז ממאגר כריש אשר החלה במהלך נובמבר 2022 הוזילה את עלויות רכש הגז של דוראד. בנוסף, השינוי בלוח תעריפי החשמל אשר יכנס לתוקף בינואר 2023 אשר משמעותו היא הגדלת שעות הפסגה, וביטול שעות הגבע צפוי להקטין את הוצאות התחזוקה של תחנת הכח מבלי לפגוע בהכנסות, או לחלופין הגדלת שעות ההפעלה אשר יגדילו את שורת ההכנסות והרווח. בנוסף נתקבלה החלטת ממשלה להגדיל את תחנת הכח ב-650 מגה וואט נוספים והתקבל אישור וות"ל לתוכנית תתל\11\ב להרחבת תחנת הכח דוראד.
- לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
- אלומיי קפיטל זכתה במכרז פרויקט סולארי באיטליה בהיקף 20 מגה-וואט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח רישיונות סולאריים בשילוב אגירה
1. פרויקט קוממיות: מיועד ל-21 מגה וואט סולארי ועוד 47 מגה וואט-שעה אגירה בסוללות. לפרויקט קיים אישור חיבור לרשת החשמל ונמצא בתהליך הוצאת היתר בנייה. תחילת בניה מתוכננת לרבעון השלישי של 2023.
2. פרויקט קלחים: מיועד ל-15 מגה וואט סולארי ועוד 33 מגה-וואט-שעה אגירה בסוללות. לפרויקט קיים אישור חיבור לרשת והוא נמצא בשלב הסופי של אישור התב"ע. פרויקט קוממיות ופרויקט קלחים מבוססים על זכיה במכרז אגירה מס' 1 עם אפשרות למעבר להסדרת מכירה ישירה ללקוחות קצה.
3. פרויקט תלמי יוסף: הגדלת הפרויקט הקיים ל-104 דונם מיועד ל 10 מגה וואט סולארי ועוד 22 מגה וואט-שעה אגירה בסוללות. התב"ע הופקדה ואישור צפוי ברבעון שלישי של 2023.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
4. פרויקט תלמי יוסף אגירה בסוללות: קיימת תב"ע מאושרת ל-30 דונם מיועדים לפרויקט אגירה של כ-400 מגה-וואט שעה המיועד לאסדרה של אגירה במתח עליון.
5. פרויקט שרשרת: מיועד ל-20 מגה וואט סולארי ועוד 44 מגה וואט-שעה בסוללות. התב"ע הופקדה.
6. בנוסף, לחברה צבר קרקעות לכ-250 דונם נוספים בשלבי תכנון מתקדמים.
מניית אלומיי קפיטל עלתה ב-25% מתחילת השנה למחיר של 66.8 שקל ושווי שוק של 858.2 מיליון שקל. השווי מבטא מכפיל רווח עתידי (2023) של 19.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
