ארית קיבלה הזמנת ענק - 17-19 מיליון דולר בשנה ל-10 שנים
רשף, חברה בת של ארית תעשיות ארית תעשיות -4.45% תספק 500 אלף מרעומי ארטילריה בשנה לתקופה של 10 שנים למדינה בדרום אסיה. רשף היא קבלנית משנה של חברה זרה שמולה נחתמה העסקה הכוללת. חלקה של רשף בתמורה במכרז הרב שנתי, בהתאם לתנאי ההסכם המסחרי, הוא כ-19-17 מיליון דולר ממוצע בשנה - כ- 190-170 מיליון דולר על פני תקופה של 10 שנים.
זו עסקת ענק לארית שמוכרת בקצב של כ-10 מיליון דולר בשנה (על פי דוח המחצית הראשונה):
רשף מספקת רכיב קריטי במרעום ואופציה לאספקת רכיבים נוספים. יישום האופציה והיקפה מצוי במשא ומתן בין רשף לבין החברה הזרה. בין רשף לבין החברה הזרה, שהיא חברה ביטחונית-ממשלתית, בשליטת משרד ההגנה של אותה המדינה, ששוויה הבורסאי מיליארדי דולרים, נחתם הסכם מסחרי להעברת ידע וחלוקת עבודה בין החברות למשך 15 שנים מיום כניסתו לתוקף.
על פי ההסכם המסחרי, רשף תסייע לחברה הזרה בהקמת מפעל להרכבת מרעומים אלקטרוניים עבור תחמושת קרקעית, וכן תספק סיוע טכני בכל הקשור לייצור והרכבת מרעומים. החברה הזרה תוכל לרכוש מצדדים שלישיים ו/או ולייצר את כל רכיבי המרעומים בעצמה, למעט רכיב קריטי במרעום שיסופק על ידי רשף וכן למעט רכיבים נוספים במרעום שיסופקו על ידי רשף בכל מקרה שבו רשף תבחר לממש אופציה שהוקנתה לה על פי ההסכם. בהתאם להסכם המסחרי, רשף סייעה לחברה הזרה בהקמת המפעל להרכבת מרעומים אלקטרוניים במדינה הזרה, וסיפקה סיוע טכני בכל הקשור לייצור והרכבת מרעומים. בשנים 2020-2016 סיפקה רשף לחברה הזרה רכיבים לכ-750 אלף מרעומים במסגרת מספר מכרזים בהם זכתה החברה הזרה לאספקה לצבא של אותה מדינה, כאשר חלקה של רשף בתמורה עמד על סך של כ-40 מיליון דולר.
בשנת 2022 קיבלה החברה הזרה הזמנות נוספות מהצבא של אותה מדינה לאספקה של כ-370 אלף מרעומים והעבירה לרשף הזמנות לרכיבים ע"ס כ-15.3 מיליון דולר. בנוסף למכרז הרב שנתי, החברה הזרה ניגשה לאחרונה למכרז נוסף שפורסם במדינה הזרה לאספקת כ-393 אלף מרעומי ארטילריה נוספים. החברה הזרה עדכנה את רשף כי צפויים להתפרסם מעת לעת במדינה הזרה מכרזים לאספקת מרעומי ארטילריה נוספים בנוסף לכמות המרעומים שיסופקו במכרז הרב שנתי. כמו כן, רשף והחברה הזרה בוחנות ביניהן את הרחבת הפעילות לאספקת מרעומים מסוגים נוספים בנוסף למרעומי הארטילריה שבמכרז הרב שנתי.
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- סיכום שבועי בת"א - המניות והכותרות שעשו את השבוע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.יהודה 08/03/2023 10:59הגב לתגובה זואחלה עסקה, אבל למה חייב להיות עם העברת ידע מצד ארית? זה לא יגרום לחברה הרוכשת להפסיק לקנות בעתיד פעם נוספת?
- 2.לילי 08/03/2023 10:59הגב לתגובה זומוכרים ידע ולא דואגים לשמור על זכויות הקניין לקבל תמלוגים שוטפים מכל מרעום .
- עד שיימכרו זכויות קניין קיימות, ייפתחו טכנולוגיה חדשה (ל"ת)יובל 08/03/2023 13:15הגב לתגובה זו
- 1.שפכטל 08/03/2023 10:48הגב לתגובה זוסיכמנו שלא קונים שום דבר מישראל , נכון אן לא נכון ?

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?