רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

ארית קיבלה הזמנת ענק - 17-19 מיליון דולר בשנה ל-10 שנים

החברה מוכרת ב-10 מיליון דולר בשנה; כך שההזמנה תשלש את הכנסותיה

רשף, חברה בת של ארית תעשיות  ארית תעשיות -2.12% תספק 500 אלף מרעומי ארטילריה בשנה לתקופה של 10 שנים למדינה בדרום אסיה. רשף היא קבלנית משנה של חברה זרה שמולה נחתמה העסקה הכוללת. חלקה של רשף בתמורה במכרז הרב שנתי, בהתאם לתנאי ההסכם המסחרי, הוא כ-19-17 מיליון דולר ממוצע בשנה - כ- 190-170 מיליון דולר על פני תקופה של 10 שנים.

זו עסקת ענק לארית שמוכרת בקצב של כ-10 מיליון דולר בשנה (על פי דוח המחצית הראשונה):

   

רשף מספקת רכיב קריטי במרעום ואופציה לאספקת רכיבים נוספים. יישום האופציה והיקפה מצוי במשא ומתן בין רשף לבין החברה הזרה. בין רשף לבין החברה הזרה, שהיא חברה ביטחונית-ממשלתית, בשליטת משרד ההגנה של אותה המדינה, ששוויה הבורסאי מיליארדי דולרים, נחתם הסכם מסחרי להעברת ידע וחלוקת עבודה בין החברות למשך 15 שנים מיום כניסתו לתוקף.

על פי ההסכם המסחרי, רשף תסייע לחברה הזרה בהקמת מפעל להרכבת מרעומים אלקטרוניים עבור תחמושת קרקעית, וכן תספק סיוע טכני בכל הקשור לייצור והרכבת מרעומים. החברה הזרה תוכל לרכוש מצדדים שלישיים ו/או ולייצר את כל רכיבי המרעומים בעצמה, למעט רכיב קריטי במרעום שיסופק על ידי רשף וכן למעט רכיבים נוספים במרעום שיסופקו על ידי רשף בכל מקרה שבו רשף תבחר לממש אופציה שהוקנתה לה על פי ההסכם. בהתאם להסכם המסחרי, רשף סייעה לחברה הזרה בהקמת המפעל להרכבת מרעומים אלקטרוניים במדינה הזרה, וסיפקה סיוע טכני בכל הקשור לייצור והרכבת מרעומים. בשנים 2020-2016 סיפקה רשף לחברה הזרה רכיבים לכ-750 אלף מרעומים במסגרת מספר מכרזים בהם זכתה החברה הזרה לאספקה לצבא של אותה מדינה, כאשר חלקה של רשף בתמורה עמד על סך של כ-40 מיליון דולר.

בשנת 2022 קיבלה החברה הזרה הזמנות נוספות מהצבא של אותה מדינה לאספקה של כ-370 אלף מרעומים והעבירה לרשף הזמנות לרכיבים ע"ס כ-15.3 מיליון דולר. בנוסף למכרז הרב שנתי, החברה הזרה ניגשה לאחרונה למכרז נוסף שפורסם במדינה הזרה לאספקת כ-393 אלף מרעומי ארטילריה נוספים. החברה הזרה עדכנה את רשף כי צפויים להתפרסם מעת לעת במדינה הזרה מכרזים לאספקת מרעומי ארטילריה נוספים בנוסף לכמות המרעומים שיסופקו במכרז הרב שנתי. כמו כן, רשף והחברה הזרה בוחנות ביניהן את הרחבת הפעילות לאספקת מרעומים מסוגים נוספים בנוסף למרעומי הארטילריה שבמכרז הרב שנתי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יהודה 08/03/2023 10:59
    הגב לתגובה זו
    אחלה עסקה, אבל למה חייב להיות עם העברת ידע מצד ארית? זה לא יגרום לחברה הרוכשת להפסיק לקנות בעתיד פעם נוספת?
  • 2.
    לילי 08/03/2023 10:59
    הגב לתגובה זו
    מוכרים ידע ולא דואגים לשמור על זכויות הקניין לקבל תמלוגים שוטפים מכל מרעום .
  • עד שיימכרו זכויות קניין קיימות, ייפתחו טכנולוגיה חדשה (ל"ת)
    יובל 08/03/2023 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שפכטל 08/03/2023 10:48
    הגב לתגובה זו
    סיכמנו שלא קונים שום דבר מישראל , נכון אן לא נכון ?
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.