ביום רביעי הקרוב יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר. בישראל מנסים למתן את האינפלציה ולצנן מחירים דרך העלאת הריבית, אבל בינתיים בשוק יש מי שמשלם על זה בריבית דריבית - החזרי המשכנתאות מזנקים, גם ההלוואות - ולא רואים את הסוף.

המדד הזה יהיה הראשון שיתפרסם תחת ממשלת נתניהו החדשה ויהיה מעניין לראות כיצד הוא יושפע מהאירועים האחרונים והניסיון לבלום את מחירי המזון, החשמל, המים - ובעיקר הדיור. על פניו מוקדם עדיין לראות את ההשפעה של המהלכים האחרונים. גם עליית הדולר עדיין לא תורגש במדד ינואר, אבל כנראה שבפברואר היא תשפיע.

המדד בינואר צפוי להסתכם ב-0.1%-0.2%. זה קצב נמוך ממה שהיה בשנת 2022 - 5.3%, אבל ינואר הוא חודש עם מדד נמוך (גם בשנה שעברה המדד עלה ב-0.2% בחודש ינואר) של כ-5.4% ברף העליון.

המדד, ועליית הדולר יביאו את הנגיד פרופ' אמיר ירון לקביעת העלאת הריבית ביום שני הבא (20 בפברואר). אם נראה שינוי כלפי מטה, הנגיד עשוי לשנות את ההחלטה שלו, ולא רק בטווח הקצר. 

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בינתיים יש כלכלנים  שמעריכים  שהריבית תעלה ב-0.5% ולא ב-0.25% בגלל עליית הדולר. בכל מקרה, לפי תחזית עדכנית, הריבית שעומדת היום על 3.75% תגיע לכל היותר ל-4.25%. יהיה מעניין לראות האם הריבית בישראל תעקוף את הריבית בארה"ב, שעומדת על 4.75% ועשויה לרדת בהמשך.

במקביל למדד המחירים לצרכן, מתפרסם גם סקר של הלמ"ס על מחירי הדירות. הסקר באיחור. בפעם הקודמת - ב-15 בינואר פורסם סקר המחירים לתקופה של אוקטובר-נובמבר. אז נמצא כי מחירי הדירות החדשות ירדו ב-2.4%, אבל בסה"כ בהינתן המחירים בכלל, היתה עלייה במדד מחירי הדירות, אם כי צנועה מאוד.

הפעם, יתכן שנראה כבר ירידה כוללת במחירי הדירות. בשטח יש ירידות מחירים, בחלק מהמקרים אפילו ירידות משמעותיות יחסית, רק שהן עטופות במבצעים, דילים, מטבח חינם, תשלום משכנתא בשנה הראשונה ועוד. לא ברור איך מתייחסים לזה בלמ"ס, אם בכלל, אבל זו ירידת מחירים והיא הופכת להיות משמעותית.

• "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
• בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

איך המדד והריבית ישפיעו עליכם? ההשפעה הגדולה ביותר היא על נוטלי ההלוואות ובעיקר המשכנתאות. כאשר המדד עולה, לא משנה אם הריבית היא משתנה או קבועה, אם היא צמודה למדד - תשלמו יותר. כשהריבית עולה, גם ריבית הפריים (שהיא ריבית בנק ישראל+1.5%) עולה.

בוא ניקח החזר ממוצע של משפחה. אם בעבר דירת 4 חדרים בישראל עלתה 1.3 מיליון שקל, היום דירה במעגל השני והשלישי עולה 1.7-2.2 מיליון שקל (תלוי באיזה אזור), מה שאומר שגובה ההלוואה עלה בשנה האחרונה בממוצע (הזוג צריך יותר הון עצמי, או הלוואה יותר גבוהה ולכן היא גדלה. כעת גובה ההלוואה מתחיל להתאזן, משום שפחות רוכשים פוטנציאליים יכולים לקחת הלוואה בריבית גבוהה, או רוכשים דירות זולות יותר).

נניח שזוג לקח משכנתא של 1.5 מיליון שקל ל-30 שנה, שחלק ממנה צמודה לפריים וחלק ממנה למדד. אם הריבית שלקח בתחילת השנה שעברה הייתה 2% צמודה למדד (משתנה כל שנתיים וחצי, או חמש שנים), הם שילמו עוד 5.3% על החלק שהוא צמוד מדד, והחלק שצמוד לפריים עלה גם הוא בצורה ניכרת (הייתה 0.1% בתחילת שנת 2022, כיום 3.75%).