נדב קדרון מנכל אורמד פארמה
צילום: תמר מצפי

אורמד התרסקה ב-85%, ובכל זאת תיכנס למדד ת"א 125; מה ההשלכות שיהיו לכך?

אורמד צנחה לשווי שוק של 260 מיליון בגלל כישלון בניסוי לטיפול בצנרת; היא רחוקה מלהיות בין 125 החברות הגדולות בבורסה, אבל תיכנס למדדים המובילים כי בזמן המדידה היא עמדה בקריטריונים. מי יפסיד מכך, מי ייהנה והאם הבורסה צודקת בגישתה?
נתנאל אריאל | (3)

יש כלל ויש יוצא מהכלל. ברוב הגדול של המקרים הכלל תופס. אבל יש מצבים שצריך להפעיל גמישות מחשבתית. לא בטוח שאחרי החשיבה תתקבל החלטה שונה, אחרת, וזה בדיוק המקרה הנדיר של אורמד אורמד פארמ. חברה שנסחרת בתל אביב ובוול סטריט ועל פי המבחנים האחרונים אמורה להיכנס בעדכון המדדים הקרוב, בסוף המסחר ביום חמישי הבא, ה-2 בפברואר, למדדים המובילים. אלא שרגע אחרי המבחנים האלו, שוויה קרס בגלל כישלון בניסוי לטיפול בסוכרת. המניה איבדה קרוב ל-85% לשווי של   260 מיליון שקל. היא לא מתאימה בשום מבחן למדדים המובילים, אבל היא תיכנס לשם. הבורסה לא תשנה את הכללים בשביל אורמד, והאמת שיש בזה משהו - אלו הכללים וזה מה שיש, ברגע שהופכים את הכללים לגמישים, ניתן לשחק בהן. הבעיה הגדולה שזה יחייב את קרנות הנאמנות המחקות וקרנות הסל לרכוש את המניות של אורמד כדי להיצמד למדד, לא בטוח שהם בעניין, אבל אפשר להתנחם בכך שזה יהיה במשקל זעיר מאוד. 

ולגבי התדמית? איך זה שחברה נכשלת שמנייתה צנחה אחרי כישלון ניסוי, תיכנס למדד? אין מה לעשות. גם חברות גדולות נופלות. זאת בורסה. יש עליות, יש ירידות, כאן יש קריסה. קורה.    

מה זה מדד ת"א 125?

מדד ת"א 125 הוא המדד שמכיל את 125 המניות הגדולות בבורסה המקומית. במדד ת"א 90 נמצאות 90 החברות הגדולות ביותר אחרי 35 המניות הגדולות ביותר בבורסה. כלומר המניה ה-36 מבחינת שווי השוק ותחת עמידה בתנאים נוספים וכך הלאה. בעדכון המדדים הקרוב יתבצע שינוי אחד במדד ת"א 35 - אופקו תצא ותעבור למדד ת"א 90, ובמקומה תיכנס למדד הדגל אנלייט אנרגיה.

בגזרת מדד ת"א 90, ייכנסו לפידות קפיטל, משק אנרגיה, אפולו פאוור, וייצאו פולירם, מספנות ישראל, מלם תים, דלתא מותגים ואילקס מדיקל.

אבל בעדכון הקרוב יקרה כאמור גם משהו תמוה - מניית חברת אורמד תיכנס כי באותם עשרה ימים שבהם הבורסה 'מסתכלת' על שווי השוק של המניות - היא עמדה בקריטריונים. לקביעה אלו מניות ייכנסו וייצאו מהמדדים יש משמעות גדולה למניות - מניות שיוצאות סופגות היצעים (מכירה) מהמכשירים הפאסיביים שמחויבים להחזיק בהתאם למדד העקיבה, ומניות שנכנסות זוכות לביקושים (קנייה) של המניות.

האם אורמד ראויה להיות במדד? לא, במיוחד כשעוקבים אחרי המסחר במניה ורואים שלפני שהיא קרסה, היא זינקה על רקע התוצאות  הצפויות של הניסוי. המשקיעים העלו אותה מעל 50% בשל האופטימיות שלהם מאחר שחשבו שהנה זה מגיע והחברה תקבל אישור ואז השמיים הם הגבול. אלמלא העליות לקראת פרסום תשובת ה-FDA, המניה לא היתה נכנסת למדד 90 ו-125.   

בבורסה חוששים משימוש בכלי שיש להם שמתיר להחריג מניות כאלה מהמדדים. ועדת המדדים יכולה להפעיל ולאשר חריגות ולא להכניס אותה למדד אבל היא החליטה לא להפעיל שיקול דעת והתוצאה היא בפועל שאורמד תיכנס למדדים למרות הקריסה הגדולה. בבורסה חוששים שאם הם יקבלו החלטה שחורגת מהכללים היבשים זה עשוי לגרום נזק גדול יותר מהתועלת, בעיקר כי זה פתח לבאות. 

מהבורסה נמסר בתגובה כי היא פועלת על פי כללים ברורים וכך פעלה גם לגבי אורמד.

גרף שנתי של מניית אורמד:

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גרף 5 שנתי של מניית אורמד:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איתי תוהה 24/01/2023 20:49
    הגב לתגובה זו
    עיסוקה העיקרי והמישני הוא הונאה.
  • 1.
    רציונאלי 24/01/2023 16:21
    הגב לתגובה זו
    גם אני נותן לה קרדיט כישלום אחד לא מראה את כל היער המניה בשפל ושווה קנייה
  • על מה התגובה? אין לאורמד סל של מוירים (ל"ת)
    ג'סי לייומור 24/01/2023 17:49
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.