רכבת משא
צילום: unsplash

לאחר שגובש הסכם - עובדי הרכבות בארה"ב מאיימים שוב בשביתה ומהווים איום נוסף לחזרת העלייה באינפלציה

ככה זה כשיש לכם ארגון עובדים חזק: העולם יכול להישרף. איגוד עובדי הרכבות הגדול בארה"ב לא מרוצה מאחד מסעיפי ההסכם - שכבר הוסכם, והם מעלים דרישות חדשות. מתי הם צפויים לפתוח בשביתה למה זה צריך להטריד את תושבי ארה"ב וגם את השווקים?
מתן קובי | (1)

באמצע חודש ספטמבר עלה חשש ממשי מפני שביתה של עובדי הרכבות בארה"ב, זאת בעקבות אי הסכמות בין איגודי העובדים וחברות הרכבות. חוסר ההסכמה בין הגורמים הגיע לאחר שנתיים של מסע ומתן ובסופו של דבר הנשיא ביידן היה צריך להתערב בעצמו בכדי לגשר בין הצדדים ולהוביל לפתרון שימנע את שביתת העובדים. ביידן, שהשתתף במו"מ בן 20 שעות בין ועדי העובדים והרכבות יחד עם שר התחבורה ושר העבודה, ביקש מהצדדים "להיות יצירתיים וגמישים ולהיפגש באמצע" ולשקול את הנזק שייגרם למשפחות, לחקלאים, ולקהילות שלמות במדינה. בסופו של דבר הוסכם כי העובדים יקבלו העלאת שכר של עד 24% ובונוסים רבים. 

על פי  על שתיים מחברות הרכבות הגדולות במדינה איתן מתנהל המשא ומתן - UNION PACIFIC CORP  ו-BNSF של ברקשייר האת'ווי, ההסכם שנחתם עם העובדים הוא "הנדיב ביותר בחמישים השנים האחרונות". הבעיה הנוכחית של האיגודים נוגעת להסכמות על ימי מחלה של העובדים. על פי ההסכם העובדים לא יקבלו שכר על ימי מחלה, איגודי העובדים דורשים 15 ימים כאלו.

למה שביתה של עובדי הרכבות כל כך מסוכנת ומשמעותית לאזרחי ארה"ב והשוק?

ארה"ב היא מדינה גדולה מאוד אשר לא ניתן לחצות אותה דרך ים. בנוסף, אזורים רבים במדינה מרוחקים מאוד מהערים הגדולות והדרך היחידה בכדי לשנע סחורות קריטיות כמו חיטה דלק ונפט לאורך המדינה ואל אזורי הספר היא על ידי רכבות. עובדי הרכבות בארה"ב הם בעצם חלק מהותי בתפקוד של המדינה ושביתה של העובדים יכולה לשבש באופן מהותי את חיי היומיום של אזרחים רבים - העלות המוערכת של השביתה למשק האמריקאי נעמדה בכ-2 מיליארד דולר ביום

לא רק שהעלות של השביתה במונחים כספיים תהיה גדולה אלא שהיא גם צפויה להעלות למעלה את האינפלציה בארה"ב בעקבות כך שהיא תוביל לירידה דרסטית בהיצע של מוצרים רבים וקריטיים. נפט ודלק למשל לא רק שאחראיים על חימום והפעלה של מכוניות אלא הם גם קריטיים לתפקוד התקין של מפעלים ותעשיות רבות. ענקית הרכבים  GENERAL MOTORS הודיעה כבר כי היא תאלץ להפסיק את הייצור של רכבים מסויימים במקרה והשביתה תצא לפועל. בשבוע שעבר וועדת המסחר של הקונגרס הודיעה שתתערב במצב היות והמצב עלול להוביל להפרעה במשק שתגיע לכדי קטסטרופה לכלכלה האמריקאית

אין לעובדים הרבה זמן

בפעם הקודמת שביידן התערב בעניין אחת הסיבות העיקריות הייתה בחירות האמצע - ביידן לא יכל להרשות לעצמו להגיע לבחירות בעיצומה של שביתה ועל כן הוא הזדרז "לסדר את העניינים", כעת ארגוני העובדים צריכים להפנים שלא בטוח שיהיה מי שיתמוך בעסקה טובה יותר ממה שקיבלו. על פי תוצאות הבחירות הרפובליקנים הם אלו שזכו במירב המושבים בסנאט האמריקאי. הרפובקלינים נגד וועדי עובדים ובחודש ינואר הקרוב יבוצעו חילופי המושבים. ג'ו ברוק, יועץ לענייני עבודה אמר כי "האיגודים צריכים לסיים את העניין לפני הקונגרס החדש", אך הוסיף - "אני רואה שיפור מינימלי בתשלום על ימי מחלה ולחץ גדול מצד ממשל ביידן לקבל את ההסכם".

עד כה דחו ארבעה מתוך 12 ארגוני עובדים את ההסכם עם חברת הרכבות. לאותם ארגונים משוייכים כחצי מתוך 115 אלף עובדי הרכבות. אם הצדדים לא יגיעו לפשרות, העובדים צפויים לפתוח בשביתה ב-9 דצמבר. לפני כשבועיים פורסמו נתוני האינפלציה בארה"ב אשר היו נמוכים מהצפוי ושלחו את וול סטריט לעליות חדות ואם אכן תגיע שביתה היא צפויה להרוס את החגיגה, בעיקר לקראת חודשי החורף הקרים בהם אזרחים רבים במדינה תלויים ברכבות בכדי שיספקו להן את חומרי הגלם שיחממו אותם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ובארץ מאפשרים להסתדרות להכנס לכל חור כמו מקקים.. (ל"ת)
    ובארץ מאפשרים להסתדר 22/11/2022 20:41
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.