העלמות מס בענף הקבלנות והשיפוצים: 21% מהנבדקים לא דיווחו כראוי
השבוע ערכו משרדי מס הכנסה ברחבי הארץ ביקורות ממוקדות אצל 117 בעלי עסקים בענף הקבלנות והשיפוצים ונמצא כי 21% מהם לא רשמו הכנסות כנדרש. הנתונים הראו כי באזור הצפון 27% מהנבדקים לא רשמו הכנסות, בעוד שבאזור הדרום שיעורם עמד על 19% ובאזור המרכז על 17%.
ביקורת אצל קבלן שיפוצים בצפון העלתה כי לא רשם הכנסות בסך כ-65 אלף שקל, הוא היתמם ואמר שלא הספיק לרשום. קבלן שיפוצים נוסף בצפון נבדק ונמצא כי לא רשם העברה בנקאית בסך של כ-20 אלף שקל, לדבריו מדובר במקדמה והוא מוציא חשבונית רק בסוף.
עוד קבלן שיפוצים בצפון שנבדק ונמצאו אצלו שתי העברות בנקאיות מחודש יולי בסך 4,000 שקל שלא נרשמו בספרים, התנצל ואמר: התרשלות שלי". קבלן הובלות מחיפה שלא רשם הכנסה מיום הביקורת בסך 3,500 שקל טען כי שכח את פנקס הקבלות בבית.
גנן מכרמיאל שקיבל 3,000 שקל שלא נרשמו בספרים תירץ כי מדובר במקדמה והלקוחה רוצה להוסיף דברים ויוציא קבלה בסוף העבודה. קבלן לעבודות גינון מאזור קיסריה שלא רשם הכנסות בסך של כ-33 אלף שקל, אמר כי אחת לתקופה הוא מתיישב ומוציא קבלות וחשבוניות.
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה עלה בביקורות באזור הדרום?
בדיקת חשבון בנק של קבלן שיפוצים שעד יולי היה בחל"ת וקיבל דמי אבטלה גילתה כי ביצע עבודות עוד בהיותו בחל"ת עבורן שולמו לו כ-50 אלף שקל. וקבלן לעבודות שיפוצים שמבצע עבודות ניקיון בשני מבנים "ניקה" ולא רשם את ההכנסות בסך של כ-88 אלף שקל שהתקבלו עבור עבודות הניקיון.
אזור המרכז
בבדיקת חשבון הבנק של קבלן שיפוצים מחולון נמצא כי הופקד צ'ק בסך של כ-58 אלף שקל, ובוצעה העברה בנקאית בסך כ-56.8 אלף שקל שלא נרשמו בספרי העסק. קבלן השיפוצים טען כי הדבר נעשה בתום לב.
ביקורת אצל מתקין מקלחונים מחולון מצאה כי לא רשם הכנסות שהתקבלו באמצעות ביט בסך 400 שקל, והוא גם אינו מנהל ספרי הזמנות כנדרש, לדבריו הוא מעדיף לרשום על דפים ולא בספר הזמנות כי יותר נוח לו. בעל חברה לעבודות גינון נצפה עובד בקריית אונו, אולם הכנסתו מעבודה זו בסך של כ-3,000 שקל שהתקבלה במזומן לא נרשמה בספרים והנימוק שלו היה: לא היה לי פנקס קבלות זמין ולכן שכחתי לרשום". ביקורת אצל מנעולן מצאה כי לא רשם הכנסות בסך 1,500 שקל שהתקבלו משלושה לקוחות, וההסבר שסיפק היה שמדובר במקדמות ומאחר שיש לו כאבי גב הוא לא ידע אם ייקח את העבודה.
- איך זה שבמודיעין-מכבים-רעות חיים עד גיל 87.5 - כמעט ארבע שנים מעל הממוצע הארצי?
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 2.רון 01/09/2021 16:04הגב לתגובה זואיזה קבלות ואיזה נעליים
- קבלן שלא גונב 01/09/2021 16:32הגב לתגובה זומעמ.כמו כל הלקוחות
- 1.אהרן 01/09/2021 15:44הגב לתגובה זולא קיימת חובת מרשם בתים משותפים, ובהמשך גם לא חובת ניהול כספים, ניהול חשבונות ודיווח לרשות ממשלתית. יתר על כן גם אם ניתן למצוא חובה כזו בחוק, אין אכיפה של כך בערכאות משפטיות.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
