ענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך
צילום: עודד קרני

יו"ר רשות ניירות ערך: כל בלון סופו להתפוצץ

מילים כדורבנות. אך הרשות לא באמת בלמה/ עצרה את הנפקת החברות בשווי מנופח (השאלה אם תפקידה להתייחס לשווי? לא בטוח) והיא לא עצרה את השיטה - הצעה לא אחידה, שותפויות מו"פ עם דמי ניהול מופרזים ועוד
נתנאל אריאל | (1)

הרגולטורית של שוק ההון אומנם מסבירה שהיא פועלת כדי לעצור הנפקות בשווי מנופח, ולהגן על ציבור המשקיעים. הכוונה אולי טובה, הביצוע לא טוב. בכנס של מחלקת האכיפה אמרה יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, כי "תפקיד רשות ניירות ערך הוא שמירה על עניינם של ציבור המשקיעים החל מאסדרה של תחומי פעילות קיימים וחדשים בשוק ההון, דרך פיקוח וכלה באכיפה".

בשנים האחרונות חברות ראו שהן לא מצליחות לגייס כספים בעולם, והגיעו לישראל כדי לגייס. פריחת שוק ההון היא דבר מבורך, אך לא כאשר מגיעות דווקא חברות לא טובות, אך גואטה בוחרת להתעלם מכך ולדבריה: "בשנה האחרונה אנו רואים כי מאמצינו נושאים פרי ושוק ההון הציבורי מתרחב וגדל. אנחנו רואים בשוק ההון הציבורי בישראל - הנפקות במודל בינלאומי – כלומר שחברות מנפיקות כאן בישראל ונהנות מהשקעה של משקיעים בינלאומיים".

כל בלון - סופו להתפוצץ

עם סיום הרבעון הראשון של השנה, מספר ההנפקות בבורסה המקומית כבר עקפו את מספר ההנפקות בשנה שעברה (חלק מהחברות - בשווי מנופח) וגואטה מתייחסת לכך: "אנו מברכים על התפנית שחלה בשוק ההון – משוק הון יבש, שלא לומר גוסס לשוק הון חי ותוסס. כניסתן של חברות הטכנולוגיה לשוק ההון הציבורי חשובה מאוד – הבורסה צריכה לשקף את מנעד התעשיות בישראל כולל ההיי טק, שמהווה משאב לאומי.

"אנחנו עוקבים אחרי ההנפקות, לומדים אותן ורואים מה קורה לשווי המניה – כל בלון שמתנפח סופו להתרוקן מאוויר או במקרה גרוע יותר, אף להתפוצץ. לכן, אנחנו לא מתבשמים בנתוני הגידול בהנפקות - אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק, בודקים, מתקנים, משפרים, מאזנים ואם צריך, גם מרסנים. אני עושה מה שנכון למשקיע ולשוק. אני לא עושה מה שרוצים לשמוע או מה שנראה טוב. סגל הרשות ואני בראשו מסתכלים נכוחה על השוק.

"האינטרס היחיד שעומד לנגד עינינו הוא האינטרס הציבורי של טובת המשקיעים והאחריות למימוש האינטרס הזה – רובצת על כתפינו. ולכן אנו נוקטים וננקוט בכל הצעדים הדרושים על מנת לדאוג שהאינטרס הציבורי מיושם באופן אופטימלי ופועלים למנוע את תופעת 'המערב הפרוע' בשוק ההנפקות בכללותו ככל שאנו סוברים כי לדעתנו היא עלולה להתקיים.

"אנחנו בודקים בקפדנות את כל הגורמים בשרשרת ההנפקה ומוודאים שהם פועלים על פי חוק  - לא נאפשר לעגל פינות או לייצר שיטות עבודה פגומות. אנחנו עומדים בקשר עם החברות, ולצד הפיקוח השוטף, מבצעים ביקורות ובכל מקום שיידרש – מפעילים את זרוע האכיפה של הרשות.

"ובהקשר האכיפה, לשמה נתכנסנו היום - האכיפה היא כלי אחד בארגז הכלים שהמחוקק הקנה לרשות ניירות ערך לשם מילוי תפקידה והיא אינה מטרה העומדת בפני עצמה. פעילות האכיפה נועדה לחזק את האמון של ציבור המשקיעים והמנפיקים בשוק ההון. שוק הון הוגן ומסחר תקין הם תנאי ראשון לקיומו של שוק ולכן על מנת להעניק את הביטחון והלגיטימיות לפעילות המסחר נדרשת בין היתר אכיפה יעילה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מילים כדורבנות. פעולות של הרשות? לא ממש

הביקורת של גואטה במקומה. בחודשים האחרונים נצפה בבורסה גל של הנפקות של חברות בשווים שאינם תואמים את המציאות. אבל רשות ניירות ערך יכולה לפעול ביתר נחישות. רשות ניירות ערך הכשירה את השיטה הפסולה של הצעה לא אחידה בהנפקות. השיטה הזאת מחשקת את ה"תן וקח". היא מחזקת את הקשר בין החתמים לבין הגופים המוסדיים. היא מוציאה את הציבור מהאפשרות להשתתף בהנפקה. היא מייצרת הנפקות שיש להן סיכוי טוב להצליח אחרי הכניסה לבורסה. היא מקנה כוח מאוד גדול לחתמים ומייצרת עיוות - שליטה בביקושים והשארת ביקושים ליום שאחרי. האפליה הזו גרועה לשוק ההון ומייצרת ניפוחים. 

בעיה נוספת שהרשות לא טיפה בה - דמי הניהול הכבדים של שותפויות המו"פ שבעצם מקטינים דרמטית את היכולת של החברות להשביח. בזמן האחרון אחרי ש-7 שותפויות מו"פ הנפיקו, רשות ניירות ערך נכנסה לעובי הקורה ובכוונתה להפסיק את החגיגה.     

הגיוסים בשוק האג"ח והתלות בחברות הדירוג זו עוד נקודת חולשה של שוק ההון המקומי. החברות מכינות תשקיף (לפעמים חסר, לפעמים ללא גילוי נאות כנדרש) ויוצאות לרוד שואו. לפעמים הן עוברות בין חברות דירוג שונות עד שהן מקבלות את השווי המנופח שהן רוצות להשיג. הרי אין קל מכך: החברות המונפקות הן אלה שבתכלס משלמות על העבודה של חברות הדירוג. השווי המתקבל לא מספיק גבוה? התשלום בסכנה. השווי לא מספיק גבוה? נו טוב, תמיד אפשר לעבור לחברת דירוג אחרת שתיתן את השווי שהחברה רוצה לקבל.

עובדה ידועה היא שחברות הדירוג לא באמת מצליחות לחזות מראש עלייה ונפילה של חברות, ובאופן מצחיק (או עצוב) הן עשויות להמליץ על 'מכירה' אחרי שמניה התרסקה בעשרות אחוזים, או המלצת 'קנייה' אחרי שהמניה כבר עשתה את הראלי שלה. אבל אי קשה לבוא לחברות הדירוג בתלונות כאשר בפועל הן מקבלות את המשכורת מהחברות עצמן. לא במקרה, גם במשברים הפיננסים הגדולים חברות הדירוג לא ידעו לחזות את הבועה המתפתחת ויצאו באור שלילי. אך כל עוד הרגולטור לא מתערב (מישהו אמר גואטה?) מה אתם רוצים מחברות הדירוג עצמן? בסוף - גם הן רוצות להתפרנס.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סלי 21/03/2021 23:05
    הגב לתגובה זו
    מניות קקיוניות מרכיבות מדד 35 בושה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.