יניב חברון גו די אם
צילום: סנט-טק מדיקל

גו.די.אם: אחד הרוכשים מוביל מו"מ עם חברת מיקרו-מוביליטי בה השקיע

הכלכלן יניב חברון רכש 3% מהשלד הבורסאי לאחרונה ומונה למנכ"ל. כעת מדווח על מגעים לרכישת חברה שמפתחת כלי תחבורה להתניידות עירונית. לפי מקינזי, התחום יגלגל טריליון ד' ב-2030. חברון משמש כמנכ"ל גם בשלד נקסט ג'ן שרכש את סנט-טק שפיתחה בדיקות קורונה 
איתי פת-יה | (7)

אחרי שרכש 3% מהשלד גו.די.אם , המנכ"ל החדש , הכלכלן ניב חברון מקדם כניסה של החברה למגזר המיקרו-מוביליטי. גו די אם דיווחה על משא ומתן שמתנהל מול חברה הפועלת בתחום, שסובב פתרונות להתניידות או הובלה בסביבה עירונית, למשל באמצעות קורקינטים ואופניים חשמליים, רכב דו-מושבי, רחפנים ועוד. בגו דיאם לא יכולים להעריך בשלב זה את עלות העסקה, אם תצא לפועל, או את לוחות הזמנים להשלמת המו"מ.

 

חברון עצמו הוא בעל עניין באותה החברה וצפוי להתמנות לדירקטור בה. לא מן הנמנע שנכנס להשקעה בגו די אם במטרה לקדם את המיזוג המדובר. בדיווח מפרטת גו די אם כי החברה מפתחת ומייצרת כלי רכב לנסיעה עירונית, אופנועים ספורטיביים חשמליים, כלי שטח 4X4 זעירים "מבוססי מכניקה פורצת דרך" וכן מפתחת טכנולוגיה למוצרים משלימים לכל אלה. תחום המיקרו-מוביליטי כולל גם אפליקציות ניווט בתוך העיר או כאלה למניעת תאונות, כך שייתכן והכוונה ב"מוצרים משלימים" גם לאלה.

להערכת החברה, כבר השנה היא צפויה לספק הזמנות של מוצריה. נותר לגלות האם ההערכות האלה יתממשו, וכן מהו היקף ההזמנות המדובר ובאילו לקוחות עסקינן. לפי דוח של מקינזי, שוק המיקרו-מוביליטי יגלגל ב-2030 כטריליון דולר בשנה.

באפריל 2020 חברון החל לשמש כמנכ"ל של השלד נקסט ג'ן 0% , שמיזג לתוכו את פעילות סנט-טק מדיקל, המפתחת בדיקות קורונה. מתחילת 2020, ובעקבות המיזוג, עלתה המנייה של נקסט ג'ן בכאלף אחוזים, וכיום היא נסחרת בשווי של כמאה מיליון דולר. מדובר בכלכלן בעל רקורד מכובד ששימש ככלכלן הראשי בבית ההשקעות אקסלנס ובהמשך של אלומות, כך שסביר שלא היה מתקשה למצוא משרה חדשה בתחום, שיציב פי כמה מהפעילות בתחום השלדים הבורסאיים - על כל הסיכוי הגלום בו. לחברון הפתרונים. בכל אופן המשקיעים בגו די אם יכולים לקוות שכמו בנקסט ג'ן, גם כאן ההתפתחות תהיה חיובית.

יצויין כי אחד הדירקטורים בנקסט ג'ן, סטיבן ברמייסטר, התפטר מהחברה כשהוא מאשים את חברון בניגוד עניינים, דיווח כוזב לבורסה והולכת שולל של משקיעים. חברון דחה את הטענות כולן והאשים מצדו את ברמייסטר בתרמית והונאה. בסופו של דבר לאחרונה הגיעו הצדדים לפשרה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יפית 07/01/2021 17:33
    הגב לתגובה זו
    אפילו באפט לא ניסה את זה זהירות
  • 5.
    יניב 07/01/2021 00:45
    הגב לתגובה זו
    בפועל המנייה של טבלה זינקה ויש היום רכבים אנטומיים. אם הכיוון לרכוש או לשווק את המתחרים של טסלה בארץ. הסיכוי שלהם טוב.אני לא מחזיק.
  • 4.
    יורם 06/01/2021 17:54
    הגב לתגובה זו
    מדבר על טרליונים באויר
  • 3.
    כהן 06/01/2021 16:18
    הגב לתגובה זו
    איפה ההצלחות ?
  • באפריל 2020 חברון החל לשמש כמנכ"ל של השלד נקסט ג'ן 06/01/2021 22:43
    הגב לתגובה זו
    באפריל 2020 חברון החל לשמש כמנכ"ל של השלד נקסט ג'ן 0.00%, שמיזג לתוכו את פעילות סנט-טק מדיקל, המפתחת בדיקות קורונה. מתחילת 2020, ובעקבות המיזוג, עלתה המנייה של נקסט ג'ן בכאלף אחוזים
  • 2.
    חוגג 06/01/2021 14:35
    הגב לתגובה זו
    חגיגה
  • 1.
    נראה מעניין וחדשני. יש לי קצת. (ל"ת)
    שושי 06/01/2021 14:30
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.