החשב הכללי: "ללא תקציב יחסרו 70 מיליארד שקל במשרדי הממשלה"
עודפי משרדי הממשלה לשנת 2019 עמדו על כ-21 מיליארד שקלים, אך על פי מסמך של מכון המחקר והמידע של הכנסת ומכיוון שהתקציב לשנת 2020 טרם אושר, לא ניתן היה להעביר את העודפים לשנה הבאה.
בעקבות כך, ההתחייבויות שבוצעו בשנת 2019 ממומנות מהתקציב ההמשכי לשנת 2020, ואם לא יאושר התקציב לשנת 2020, לא ניתן יהיה להשתמש בעודפי שנת 2019 ללא תיקון חקיקה מיוחד.
בדיון שקיימה ועדת הכספים על ההיערכות לשנת 2021 הזהיר החשב הכללי יהלי רוטנברג כי באם לא יעבור תקציב לשנת 2020 יכולתם של משרדי הממשלה לפעול לפי מדרג ההוצאות תהיה מאוד מאוד מוגבלת. "כבר באזור ינואר יחסרו 5 מיליארד שקל בפעילות המינימלית של המשרדים וזה לאור העובדה שתקציבי הקורונה נכנסים גם הם. גם קרן החוב לשנת 2021 לצורך הדוגמה, גבוהה יותר מהקרן של 2019. כל זה מצטבר לסכום של מעל 70 מיליארד שקל מהמכסה הכוללת כך שהמכסות החודשיות למשרדי הממשלה יהיו יחסית נמוכים".
לדברי החשב: "אם המקורות והצד של התקציב לא יגדל ביחס לעודפים, המשמעות דה פקטו היא שעוד קיצוץ יתבצע בתקציבי המשרדים ואז תיווצר בעיה בשנה שלאחר מכן"
איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים באוצר הסביר כי ללא תקציב ל-2021 "בסיס התקציב של 2020 לא כולל בתוכו את כל הוצאות הקורונה ולכן זה יהיה תקציב 2019 פחות הוצאות קורונה, מינוס 52 מיליארד שקל שאמורים לצאת על הקורונה. אי אפשר להתחיל את השנה במצב הנוכחי. די מהר, אפילו בחודש ינואר ירגישו את המצב במשרדי הממשלה. משרדי הממשלה יצטרכו לעדכן את הקטנת ההוצאה לגופים השונים והם יצטרכו להתעדכן בכך מראש ואתם יכולים לדמיין מה שיהיה".
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו: "על חובות לא יחול קיצוץ, בכל התקציבים האחרים של פעילות המשרדים הקיצוץ יהיה דרמטי בעשרות רבות של אחוזים. היתרה שתישאר מעבר לחובות תצטרך לאפשר כמה שאפשר תפקוד סביר. היתרה של השנה הזו תקוצץ ביותר מ-50%. מדברים על 100 מיליארד אבל הקיצוץ יהיה לאחר הורדת חובת התשלומים, כך שהוא יהיה הרבה יותר משמעותי מ-25% שמהווים 100 המיליארד מתוך התקציב כולו".
- 16.דרור 22/12/2020 11:04הגב לתגובה זובממשלה נורמלית של 18 משרדים לכל היותר ניתן לחסוך מיליארדים ובו בזמן גם לנהל הרבה יותר יעיל וחכם . כולם ירוויחו .
- 15.גפני תתבייש 22/12/2020 09:39הגב לתגובה זואזרחי ישראל ממש לא מעניינים את גפני שדואג רק לחרדים
- 14.hhh 22/12/2020 09:37הגב לתגובה זועכשיו ביבי יאכל מרורים מסער ובנט (במידה ויוכל להרכיב קואליציה)....
- 13.ממי 22/12/2020 09:33הגב לתגובה זוגם ככה אף אחד לא ירגיש בחסרונם. אולי הקיוסק ממול . אוכלי חינם נבלות
- 12.מהצפון 22/12/2020 09:05הגב לתגובה זוקורונה
- 11.החיים 22/12/2020 08:51הגב לתגובה זוהיה מאד קשה להגיש תקציב אז נלך שוב לבחירות ושוב לא יהיה תקציב ואם לא נצליח להחליף ראש ממשלה התחזית לא טובה יותר ה"קוסם" דאג לעצמו להטבות והחזר מס, כל השאר שיודו לו אם יזרוק להם שאריות אם אין כסף אז תסעו לדובאי או תתחסנו
- 10.אנונימי 22/12/2020 08:47הגב לתגובה זולא הורידו שקל ממשכורתם, אחת המשכורות הגבוהות ביותר יחסית לפרלמנטים במערב, יותר משוויץ ויותר מאנגליה, שקל אחד הם לא הורידו פשוט בושה, אומרים לאנשים לסגור עסקים ומתעסקים בהחזרי מס של ראש ממשלה, לחזירות אין סוף.
- 9.ג'ק 22/12/2020 07:52הגב לתגובה זואולי יסביר לראש הממשלה שיש מדינה בצרות אמיתיות ולמרות הבעיות האישיות שלו די לשטיקים . חייבים לסיים את הסיפור המביש עם התקציב . משהו חייב לקחת אחריות ולשכב על הגדר .
- 8.רובי 22/12/2020 07:30הגב לתגובה זוהשקל הוכרז כמטבע חוף מבטחים ועקב חוסנו ישמש מחליף לרזרבות בעולם כולו החל משבוע הבא ביום א.
- 7.הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל קרובה מתמיד (ל"ת)שגיא 22/12/2020 06:54הגב לתגובה זו
- 6.חלום שהתגשם סוף סוף קיצוץ (ל"ת)אור 21/12/2020 23:11הגב לתגובה זו
- 5.תודה לביבי חסך מיליארדים למדינה בפני ביזבוז (ל"ת)שמוליק 21/12/2020 22:46הגב לתגובה זו
- 4.ביבי המלך (ל"ת)חלי 21/12/2020 20:53הגב לתגובה זו
- 3.אור לגויים 21/12/2020 19:07הגב לתגובה זוהאשמים במצב שנקלענו אליו הם הנציגים המנוולים של החרדים. הם אלה שנתו את הבטוחונות לקיום הקואליציה, הם הבטיחו שאם נתניהו לא יקיים את ההסכם הם יכפו עליו את קיומו. אחרי שקבלו את כספי האתנן באמצעות האצבעות של כחול לבן, הם שכחו מהכל. אבל יש אלוהים בשמים. התקציבים העודפים לחרדים יסתיימו בסוף השנה וב- 2021 הם ישארו ללא כספי האתנן. אוי, איך שאלוהים אוהב אותם, קודם הדביק אותם בהמוניהם בקורונה, הרג את רבניהם, ועכשיו הוא השאיר את הנוכלים האלה ללא התקציבים. ומי יודע מתי יחזרו ואם בכלל. העם מאס בנתניהו ובחרדים וגם אלוהים מאס בגיס החמישי הזה שהורס כל חלקבה טובה במדינה, ועוצר את ישראל מלהפוך לשוויץ של המזרח !!
- 2.תודה לביבי (ל"ת)אני 21/12/2020 17:36הגב לתגובה זו
- 1.צבי נוי 21/12/2020 17:31הגב לתגובה זוהנסיבות אולי לא נעימות ונובעות ממריבות פוליטיות מגוכחות, אבל קיצוץ של 25% מתקציב הממשלה הוא טוב לכלכלה ואולי הסיכוי היחיד לצאת מהר יותר מהמשבר הזה

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
