עודפי משרדי הממשלה לשנת 2019 עמדו על כ-21 מיליארד שקלים, אך על פי מסמך של מכון המחקר והמידע של הכנסת ומכיוון שהתקציב לשנת 2020 טרם אושר, לא ניתן היה להעביר את העודפים לשנה הבאה.

בעקבות כך, ההתחייבויות שבוצעו בשנת 2019 ממומנות מהתקציב ההמשכי לשנת 2020, ואם לא יאושר התקציב לשנת 2020, לא ניתן יהיה להשתמש בעודפי שנת 2019 ללא תיקון חקיקה מיוחד.

בדיון שקיימה ועדת הכספים על ההיערכות לשנת 2021 הזהיר החשב הכללי יהלי רוטנברג כי באם לא יעבור תקציב לשנת 2020 יכולתם של משרדי הממשלה לפעול לפי מדרג ההוצאות תהיה מאוד מאוד מוגבלת. "כבר באזור ינואר יחסרו 5 מיליארד שקל בפעילות המינימלית של המשרדים וזה לאור העובדה שתקציבי הקורונה נכנסים גם הם. גם קרן החוב לשנת 2021 לצורך הדוגמה, גבוהה יותר מהקרן של 2019. כל זה מצטבר לסכום של מעל 70 מיליארד שקל מהמכסה הכוללת כך שהמכסות החודשיות למשרדי הממשלה יהיו יחסית נמוכים".

לדברי החשב: "אם המקורות והצד של התקציב לא יגדל ביחס לעודפים, המשמעות דה פקטו היא שעוד קיצוץ יתבצע בתקציבי המשרדים ואז תיווצר בעיה בשנה שלאחר מכן"

איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים באוצר הסביר כי ללא תקציב ל-2021 "בסיס התקציב של 2020 לא כולל בתוכו את כל הוצאות הקורונה ולכן זה יהיה תקציב 2019 פחות הוצאות קורונה, מינוס 52 מיליארד שקל שאמורים לצאת על הקורונה. אי אפשר להתחיל את השנה במצב הנוכחי. די מהר, אפילו בחודש ינואר ירגישו את המצב במשרדי הממשלה. משרדי הממשלה יצטרכו לעדכן את הקטנת ההוצאה לגופים השונים והם יצטרכו להתעדכן בכך מראש ואתם יכולים לדמיין מה שיהיה".

• שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
• מצב עובדי ההייטק בישראל: יותר דורשי עבודה, פחות משרות ומה עם השכר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדבריו: "על חובות לא יחול קיצוץ, בכל התקציבים האחרים של פעילות המשרדים הקיצוץ יהיה דרמטי בעשרות רבות של אחוזים. היתרה שתישאר מעבר לחובות תצטרך לאפשר כמה שאפשר תפקוד סביר. היתרה של השנה הזו תקוצץ ביותר מ-50%. מדברים על 100 מיליארד אבל הקיצוץ יהיה לאחר הורדת חובת התשלומים, כך שהוא יהיה הרבה יותר משמעותי מ-25% שמהווים 100 המיליארד מתוך התקציב כולו".