עידן וולס
צילום: יחצ

קבוצת דלק: רוכשת בחזרה 7% מדלק קידוחים והריבית על האג"ח עולה

הקבוצה מדווחת על הסכמות עם סיטיבנק בקשר לדרישה לפרוע את מלוא החוב של כ-57 מיליון דולר; במקביל, מדווחת על עליית שיעור הריבית של האג"ח עקב הורדת דירוג האשראי על ידי מידרוג ל-Ca
ערן סוקול | (16)

חברת דלק קבוצה 2.34% מדווחת היום כי תרכוש באמצעות דלק אנרגיה 7% מיחידות ההשתתפות של דלק קידוחים יהש אשר משועבדות לטובת הלוואה שהעניק סיטיבנק והועמדה לפירעון מיידי. במקביל, מדווחת החברה על עליית שיעור הריבית של האג"ח של הקבוצה עקב הורדת דירוג האשראי של הקבוצה על ידי מידרוג ל-Ca.

הפיתרון של דלק בסוגיית החוב לסיטיבנק

בהמשך לדיווחים אודות פניית ענקית הבנקאות האמריקאית סיטיבנק לקבוצה בדרישה לפרוע את מלוא החוב של כ-57 מיליון דולר, עקב הירידה במחיר יחידות ההשתתפות של דלק קידוחים המשועבדות להבטחת החוב, ועל רקע החשש מפני הסדר חוב צפוי. היום מדווחת הקבוצה כי החברה הבת - דלק אנרגיה (100%) חתמה על הסכם עם הגוף שרכש את היה"ש של דלק קידוחים מסיטיבנק, לפיו תרכוש בחזרה 7% מהיה"ש מתוך ה-12% שרכש, תמורת כ-35.8 מיליון דולר - תוספת של 2.5 מיליון דולר על הסכום ששילם לסיטיבנק.

עוד נקבע בהסכם, כי אם הרוכש יבקש למכור את ה-4.9% מהיה"ש שנותרו בידיו או חלקן, תעמוד לדלק אנרגיה זכות ראשונה לרכוש אותן לפי מחיר השוק. בנוסף, דלק אנרגיה הגיעה להסכמה עם סיטיבנק לפיה יתרת היה"ש (כ-3% מדלק קידוחים) המוחזקות על ידי הבנק ישוחררו ויועברו לדלק אנרגיה, כאשר בכפוף להשלמת העסקאות, תחזיק קבוצת דלק כ-55% מדלק קידוחים.

השלכות הורדת הדירוג - הריבית על האג"ח עולה

במקביל, מדווחת היום קבוצת דלק כי עקב הורדת דירוג האשראי של הקבוצה על ידי מידרוג ל-Ca כאמור, יעדכנו רטרואקטיבית (החל ממועד הורדת הדירוג) הריביות בגין סדרות האג"ח של הקבוצה, כאשר הריבית על הסדרות ל"א, ל"ג, ל"ד תעלה ב-1%, הריבית בגין סדרה ל"א עולה ב-0.39%, ריבית סדרה ל"ג עולה ב-0.57% וריבית סדרה ל"ד עולה ב-1.03%.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    דניאל 29/03/2020 21:49
    הגב לתגובה זו
    החברה המחזיקה באתר בפשיטת רגל רעיון לכתבה כתבה ישנה וממוחזרת מספיק כבר
  • 12.
    יוכפז 26/03/2020 15:51
    הגב לתגובה זו
    מתפלל שהחברה הזו תפשוט את הרגל וגם את היד. אמן סלה.
  • קרן פנסיה 27/03/2020 20:32
    הגב לתגובה זו
    מה ייצא לך מזה תמות נפשי עם פלשתים?
  • 11.
    חנן 26/03/2020 14:50
    הגב לתגובה זו
    בראשון ישולם סדרה יג. מכסימום דלק קבוצה תממש מספר נכסים לצורך התנזלות (ולא לקורונה.......) וכפי שאמר המנכל תצלח את המשבר קורונה...
  • 10.
    [email protected] 26/03/2020 01:29
    הגב לתגובה זו
    כמה עשרות מיליונים מול התחיבויות של מעל 10 מיליארד דולר לא ישנו את המצב. אולי הרוויח כמה ימי חסד אבל נראה שהסוף כבר ידוע ורק הדרך עדיין לא מצויירת בקוים ברורים - הסדק נושים ומחיקות ענק או פשיטת רגל או השתלטות של גוף פיננסי בעל יכולות
  • 9.
    Yl 25/03/2020 21:49
    הגב לתגובה זו
    ומה בארץ?בארץ המפקחת על הבורסה מלמדת את המשקיעים שכולם מטומטמים *כמו שנאמר במקורות הקדושים אלוהים ישלם לכם לא תשובה
  • דודו 26/03/2020 08:52
    הגב לתגובה זו
    אני מאמין שתשובה יפרע את כל האגחים הגז זורם 24 ש והכסף נכנס לחברה בהתאם יהיה להם כסף והרבה
  • 8.
    ניקו 25/03/2020 20:57
    הגב לתגובה זו
    איך ויתרו על 5 אחוז מהיהלום שבכתר? תמורת 20 מליון דולר????
  • מה נסגר 27/03/2020 14:26
    הגב לתגובה זו
    לסיטי היה שיעבוד על 15% מדלק קידוחים, וטענת ההגנה של דלק קבוצה הייתה די חלשה. בלי הסדר בתנאים של סיטי, הנזק לחברה (ולנושים) היה פי 3.
  • 7.
    חנן 25/03/2020 14:53
    הגב לתגובה זו
    מהלך מבריק של המנכל של דלק לרכוש חזרה 7 אחוד מדלק קידוחים ולהצהיר כוונות על ה 5 הנותרים. . ובכך מוסרת עננת סיטיגרופ מעל דלק. דלק מוכיחה אחריות למשקיעים והצהרת כוונות ברוח הישראלית. חג שמח חמשקיעים ולתשובה. בראשון תזנק עקב מלא תשלום האגח ...
  • 6.
    ציקו 25/03/2020 14:30
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם משך מיליארדים בדיווידנדים ועכשיו הצהיר שלא יזרים כסף... מכאן ניתן להסיק שהוא אומר יש לי את הכסף והנכסים שלי אני מוגן ושישרף כל העסק הזה. צריך למפות את הנכסים שלו כבר מעכשיו
  • 5.
    אהרון 25/03/2020 13:46
    הגב לתגובה זו
    מהלך שמוריד לחץ ומפזר את חוסר הוודאות של החברהבקרוב תחזור לשערים 25000-30000ממש שער מצחיק כרג
  • 4.
    אני 25/03/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
    להלכה ולמעשה הקבוצה לא שייכת לתשובה. ברור שהחברה היא של הנושים. מי מאשר להם מהלכים אלה? יש לכנס מיד אסיפת נושים על מנת שיחליטו החלטות לטובת בעלי מניות ובעלי חוב. ולא לתת לתשובה לרוקן את החברה מכל שווי.
  • 3.
    חיים 25/03/2020 13:10
    הגב לתגובה זו
    מחירים שלא יחזרו? הצחקת אותי, הכסף לא יחזור למשקיעים ולמוסדיים קשישים אלמנים ואלמנות צעירים,כלנו נאכל אותה בפנסיות שלנו. הנבל תמיד מרוויח והמשקיעים תמיד יפסידו.
  • 2.
    מחירים שלא יחזרו ! (ל"ת)
    כל שקל פנוי ! 25/03/2020 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 25/03/2020 12:32
    הגב לתגובה זו
    מהלך חכם
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.