"דרשו מאיתנו להחריג את עורכי הדין מחוק המזומן. שאלתי למה?"
"הייתה דרישה מאיתנו להחריג את עורכי הדין שרצו שנחריג אותם מהחוק. שאלתי למה? והם השיבו שבעולם הפלילי הרבה פעמים משלמים במוזמן. אמרתי להם: לא הבנתי... הם בעצם ביקשו להחריג את אותו אדם שבשבילו חוקק החוק. חלק גדול ממטרת החוק היא בדיוק כדי להקשות על כאלה שכספי המזומן שלהם מגיעים ממקורות שונים ועלומים", כך אמר הבוקר ראש רשות המסים, ערן יעקב בכנס שקיימו איגוד לשכות המסחר ומשרד עורכי הדין מ.פירון ושות', בנושא החוק לצמצום השימוש במזומן בעסקים ובתחילת יישום מנגנון הסטת אחריות בתשלום בבתי עסק (EMV).
ערן יעקב, מנהל רשות המסים, פתח את הכנס ואמר "אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהשיב לתלונות ששמענו לגבי החוק ולבקשות שונות לדחייתו. גם כשחוקק, ניתנו 9 חודשי זמן שבתוכם גם אם מישהו עושה הפרה והחליט שהוא לא מקיים את החוק, כל מה שיקרה לו זה שיודיעו לו על ההפרה ולא תחול עליו סנקציה, רק אם בחר לעשות את ההפרה פעם נוספת, תחול הסנקציה".
עוד אמר יעקב על החוק: "בכל העולם שימוש במזומן הולך ופוחת, זו המגמה אפילו בסין. החידוש המשמעותי בחוק הוא שאנו כבר לא מתנהלים רק מול הנישום, מול העוסק, אלא שהעברנו חלק מהאחריות למשלם עצמו – לאדם הפרטי. אם מי שהיה אחראי עד היום זה העוסק – עכשיו גם המשלם עצמו, יש לו חובה ואחריות ואם הוא יעבור על החוק הוא צפוי לסנקציה - וזה שינוי משמעותי מאוד ואפילו שינוי פרדיגמה." יעקב סיכם את דבריו ואמר כי מי שלא מבין משהו לגבי החוק, "מוזמן להיכנס לאתר הרשות שם יש כתובת ייעודית לפניות. מי שלא יקבל שם תשובה – מוזמן לפנות אליי אישית".
בתחילת 2019 נכנס לתוקף החוק לצמצום השימוש במזומן, אשר משליך על פעילות מרבית העסקים בישראל. בנוסף, נכנס לתוקף מנגנון הסטת האחריות לבתי עסק, בהתאם לתקן EMV לאבטחת תשלומים בכרטיסי חיוב בבתי עסק (למעט עסקים במחזור סליקה מתחת ל-5 מיליון שקל, שהוראה זו תחול עליהם בתחילת 2020).
- השימוש בשטר של 200 שקלים ירד - אפילו המזייפים עברו לזייף שטרות אחרים; הנה הסיבה
- באפט מצטייד במזומנים לקראת הבחירות - האם השוק בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד עודד אופק, שותף במשרד מ.פירון ושות' המייצג לקוחות המתמודדים עם השלכות החקיקה, השיב לדברי ראש רשות המסים, ערן יעקב, ואמר כי "אף שהתכלית של חוק היא לעשות סדר, בפועל יצר החוק אנדרלמוסיה. על רשות המסים לדאוג לכך שחוק שמטרתו טובה לא יוביל לקריסה של עסקים".
עוד אמר אופק: "כבר עכשיו החוק מעורר שאלות רבות שאין להן מענה. למשל, מה הכלל לגבי רכישה מרוכזת עבור מספר אנשים שנעשית על ידי אדם אחד? האם עסקה אחת או מספר עסקאות?; האם עוסק שהוזיל את מחירי העסקאות ל-11,000 שקל כדי להמשיך למכור, ייחשב כמי שביצע מעשה מרמה?. מה יעשה בעל אולם שמחות כדי לגבות את שכרו כשאינו יכול לקבל תשלום מזומן ואם קיבל שיקים "בלנקו" מהחוגגים?; איך מתייחסים לחוב מעל 11,000 ₪ שנצבר ממספר רב של עסקאות בסכומים נמוכים?; האם לחוק תחולה אקס-טריטוריאלית על עסקאות שמבוצעות על יד חברה ישראלית בחו"ל? ועוד. בשורה התחתונה: נוכח חוסר הוודאות הממשי שהחוק יצר, אנו מבקשים מהרשות לגלות גמישות באכיפת החוק ולשלב ידיים עם השחקנים בשוק כדי לתת מענה לשאלות הרבות שהחוק מציף ושכיום אין עליהן תשובה".
- 3.לשמוע ולא להאמין !! על ראש .........הכובע (ל"ת)מישל 17/01/2019 14:39הגב לתגובה זו
- 2.א 17/01/2019 13:56הגב לתגובה זובהולנד אסרו שימוש במזומן אלא למעט תיירים. האיסור הוא על כל סכום, אפילו יורו אחד משלמים בכרטיס אשראי. שם הכל מתנהל תקין. אבל פה שכרו לוביסטים כדי להעלות טענות שונות ומשונות למה אסור לחוקק חוק הגבלת שימוש במזומן.
- 1.ארי 17/01/2019 13:46הגב לתגובה זושמתי לב לכך לא פעם שבעצם הפושע האמיתי הוא עורך הדין המכובד שמנצל את כל הטריקים להוציא לחופשי פושע שברורה פשיעתו ולקבל שכר "טירחה" במזומן. והנה זה יוצא לאור עם הכתבה הזו . כל הכבודלערן.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
