הציבור ממשיך לצאת מתעשיית קרנות הנאמנות - ובקצב גובר
יציאת הכספים מתעשיית הקרנות נמשכת בקצב מעט גבוה יותר; קצב הפדיונות בקרנות המסורתיות עלה לסכום של כ-195 מיליון שקל
שבוע המסחר החולף ננעל בירידות שערים בשוקי המניות בעולם, כשהמגמה השלילית הייתה גם נחלתן של אגרות החוב הקונצרניות. בעקבות זאת, הפדיונות מתעשיית קרנות הנאמנות לא רק שלא פסקו, אלא שקצב הפדיונות בקרנות המסורתיות אפילו עלה מעט והסתכם ב-8 ימי מסחר בכ-195 מיליון שקל.
את מגמת הפדיונות הובילו קרנות אג"ח שקליות (300 מיליון שקל) ואג"ח מדינה (75 מיליון שקל), כשתעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה בתקופה זו פדיונות של כ-655 מיליון שקל. אלו מתחלקים לפדיונות של כ-460 מיליון בקרנות הכספיות, כ-230 מיליון בקרנות המנוהלות, ולגיוס של 35 מיליון בקרנות המחקות. זאת, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.
- 7.כחלון בבחירות הבאות מקבל אפס מנדטים הולך הביתה (ל"ת)כחלון = אכזבה 22/05/2016 21:46הגב לתגובה זו
- 6.יהלי 22/05/2016 19:31הגב לתגובה זובזול.
- 5.הכסף הולך לנדל"ן ולכן המחירים רק עולים (ל"ת)מחסלים את הבורסה 22/05/2016 14:39הגב לתגובה זו
- 4.י. 22/05/2016 14:39הגב לתגובה זוכספי הציבור הם הפקר בידיהם של אנשים וגופים שאינם מצליחים להשיג תשואה מתאימה. הסיבות לכך חוסר כשרון , כוונות זדון, וכל מה שתרצו. הפתרון ,לפחות הזמני, שהמדינה תקבל אחריות לניהול נכון של הכספים והפנסיות.
- 3.איילי 22/05/2016 13:15הגב לתגובה זואם מודדים הצלחה אז בוודאי שפעילות הציבור היא לא המדד הזה. הציבור תמיד מקבל את ההחלטות הלא נכונות ובזמן הלא נכון. הטעיות והפחדות בתקשורת וחוסר הבנה בסיסי גורמות לא לבצע פעולות שדופקות לו את הממוצע לאורך זמן. ולראיה הציבור משיג תשואת חסר לעומת המדדים עצמם. הכתבה מדברת על יציאה מקרנות נאמנות התחום האג"ח הקוצנרני והשקליות , מדוע לא הזכרתם את הקרנות המנתיות , במידה ומכינים כתבה צריך לבצע עבודה יסודית , לא רק לבחור תחום אחד שבו מתעסקות הקרנות , ואז לשים כותרת "הציבור ממשיך לצאת מקרנות הנאמנות". זה בדיוק מה שרשמתי בתחילת דבריי , איך התקשורת מטעה את הציבור כל הזמן וגורמת לו לבצע פעולות לא נכונות בעל כורחו. הרי מה מטרת הכותרת ליצור פחד אצל כלל ציבור המשקיעים , מבלי לציין את כל העובדות. האם הציבור פדה מקרנות האג"ח ועבר לתעודות הסל ? האם הציבור פדה מקרנות האג"ח והעביר לשוק המניות ? האם הציבור פדה מקרנות האג"ח וממש יצא מהשוק ? מדוע הכתבה היא מגמתית , מבלי לציין עובדות נוספות , הרי אם כסף יצא מקרנות האג"ח והשקליות , הוא עבר למקום אחר...
- אחד העם 22/05/2016 22:28הגב לתגובה זואיך הפריאירים לא מבינים שהם מפסידים כסף ללא עמלות . אין תשואה בשום אפיק אלה בועה אחת גדולה ברמה של פונזי עולמי. לכן הציבור צודק ומשכיב 264 מיליארד בעו"ש .
- איילי מבין עניין!! (ל"ת)מנהל השקעות 22/05/2016 15:42הגב לתגובה זו
- 2.ולאן הכסף הולך? (ל"ת)תרחיבו 22/05/2016 12:33הגב לתגובה זו
- 1.אילן 22/05/2016 12:30הגב לתגובה זוהגיע הזמן שהרמאות בתעשייה תצא לאור. עובדים על הציבור ..קרנות הנאמנות גונבות כסף
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
