דני גולדשטיין, מעמודי התווך של ההי-טק בישראל, מכהן משנת 2000 כיו"ר איגוד החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה. בראיון וידאו ל-BizportalTV הוא מנסה להסביר את ההתייבשות של הבורסה וגם מציע מספר פתרונות. בסוף 2013 נסחרו בבורסה 508 חברות ובסוף חודש מאי 486 חברות. אם נוסיף לכך את מחזורי המסחר הדלים נקבל תמונה עגומה למדי. דני גולדשטיין: "יש סיבות רבות להתמעטות החברות בבורסה וחלקן לא בשליטתנו. השאלה העיקרית היא מה המחיר שאנו צריכים לשלם עבור חברות במועדון הסגור של הבורסה והוא כבד - רגולציה. המחיר הפך לרבים כבד מדי. לפעמים חברות נאלצות לחשוף מידע עסקי, לקבל החלטות עם הרבה מקדמי ביטחון וזה פוגע בטיב ההחלטות". מה הבורסה יכולה לעשות? דני גולדשטיין: "הרגולציה מפחידה משקיעים להיכנס לבורסה, אך מנכ"ל הבורסה לא יכול לטפל בכך. רשות ניירות ערך צריכה לעשות רי-סטארט לכל הפעילות שלה. לא יעזרו שם תיקונים או ליטושים, אלא לבחון מחדש מה המשקיע צריך ולהקים ועדה ציבורית שתבנה הכל מאפס". מה הפתרונות שאיגוד החברות הציבוריות מציע? דני גולדשטיין: "יש צורך בהקלות שיביאו לכך שחברה באה לבורסה על מנת להשיא את מירב התשואה עבור המשקיע ולא לעסוק ברגולציה סביב עצמה. אתה נכנס לדירקטוריון של חברה ואתה רואה שלפחות 85% מהזמן אתה עוסק בדברים פרוצדורלים - איך לגמור את היום. כדאי להתחיל מהחברות הקטנות והבינוניות - להוריד מהן את הנטל בעיקר מבחינת דיווח ומטלות על דירקטוריון". גולדשטיין משמש גם כיו"ר פורמולה ויז'ן, חברת השקעות העוסקת בביצוע וניהול השקעות בחברות הפועלות בתחום פיתוח, ייצור ושיווק פתרונות תוכנה משולבים. חברת ההשקעות שבשליטתו בשווי של 16 מיליון שקל. דני גולדשטיין: "בחברה הקטנה שלי יש דירקטוריון שהוא יותר גדול ממספר העובדים בחברה, והוועדות שלו מתכנסות כאילו היינו לפחות חברת טבע". מה דעתך על הסדרי החוב? אולי הם תרמו לרתיעה מהבורסה? דני גולדשטיין: "אני לא חושב. יש בבורסה השקעות שאמורות להיות בטוחות יותר והן באג"ח והשקעות במניות שהן מסוכנות יותר. יש פגיעה באמון בקטע של האג"ח. היו מספר הסדרי חוב שצרבו והשאירו טעם רע בפה. לכן הזהירות כשנותנים הלוואה (אג"ח) צריכה להיות מופלגת ואנשים נזהרים יותר". מה אתה חושב ספציפית על הסדר החוב של נוחי דנקנר באידיבי? דני גולדשטיין: "כל הנפילות היו שונות זו מזו. חלק מהערכה לא נכונה של השוק, חלק מאירועים בשווקים חיצונים וחלק מהיבריס - צריך להודות בזה שלפעמים אדם מתחיל להרגיש שהוא מעל ומעבר והצורה שבה הוא מבצע את פעולותיו לא לוקחת מספיק מקדמי ביטחון וסיכון. השוק ידע לגמול לכל אחד". הוא נולד בבוקרשט בשנת 1954 ועלה מרומניה לישראל בגיל 6. לאחר שסיים תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב החל בלימודי דוקטורט שאותם לא סיים, כיוון שהקים את חברת פורמולה. לפני כן עבד דני גולדשטיין במחשבים בחברת "מקורות", אך העדיף לעזוב לאחר שנתיים. למעטים יש אומץ לעזוב עבודה בחברה ממשלתית מפנקת, אך היו לו תוכנית אחרות. "אבא שלי כעס עלי שאמרתי לו שאני עוזב, אך הבנתי אית שיטת העבודה המאורגנת בישראל (למה זה גרוע) והעדפתי לעזוב". פורמולה סיפקה בתחילת דרכה תוכנה למחשבי מיינפריים ובהמשך רכשה וייסדה חברות תוכנה ישראליות רבות. בשנת 2006 מכר את השליטה החברת פורמולה מערכות ביחד עם קרן פימי של ישי דוידי לחברת אמבלייז של אלי רייפמן וכיום הוא פועל כאמור באמצעות חברת פורמולה ויז'ן טכנולוגיות. דני גולדשטיין הוא סמן ימני בכל מה שקשור לכלכלה. בעבר תקף בחריפות את ח"כ שלי יחימוביץ' כאשר ניסתה להגביל את שכר הבכירים והיום הוא עושה זאת מול שר האוצר, יאיר לפיד. אגב בבחירות האחרונות הצביע לציפי לבני. דני גולדשטיין: "כל חקיקה וכל רגולציה בתחום הזה מיותרים. דברים נעשים (וכך גם בעולם) על ידי לחץ של הציבור, המשקיעים, התקשורת. הדרך של רגולציה וחקיקה מעוררת את הצד השני לעקוף אותה. אם גנב רוצה לגנוב הוא ימצא את הדרך שלו. רק לחץ ציבורי והתנהגות של משקיעים יכולים להשפיע". אז איזה ציון אתה נותן ליאיר לפיד? "בהתייחס למגבלות שהוא בא איתן, לא היה לו מושג ירוק בכלכלה, הוא מקבל ציון 'עובר'. לא יותר מזה כיוון שהוא עדיין חוטא יותר מדי בפופוליזם מהסוג הבלתי מקובל עלי לחלוטין בנוסח שלי יחימוביץ'. יש כאן נסיון לרצות לטווח הקצר שזה למעשה הבסיס של הפופוליזם". אבל לציבור נמאס משכר הבכירים הגבוה - אולי צריך להגביל אותו בחקיקה? דני גולשטיין: "שכר הבכירים בהרבה מאוד מקרים מופרז ולא קשור לתוצאות. תפקידי להילחם שהשוק החופשי יישאר הקובע היחיד בנושא הזה. אם תחול רגולציה - זאת עלולה להיות רק תחילת הדרך ואח"כ יטפלו בחלוקת דיבידנדים, ירושה של נדל"ן ועוד. זה עולם שונה שהיה ונעלם". מנכ"ל שופרסל מרוויח רבע מיליון שקל בחודש וקופאית אלפי שקלים, זה לא צורם לך? דני גולדשטיין: "מה שצורם זה שהקופאית מרוויחה מעט. הרעיון של צמצום פערים בדרך של הורדת הקצפת מלמעלה למטה לא תעזור. זה מעולם גם לא הצליח לצמצם פערים. גם אם תיקח את השכר שלו ותחלק בין הקופאיות זה לא יורגש. יש אחד שמרוויח הרבה והרבה שמרוויחים מעט. צריך לנסות להעלות את הלמטה למעלה. כדי שלא יצרום לחוש הצדק שלנו - אם אתה רואה חברה שיש בה שכר בכירים מופרז יחסית לביצועים ויש לזה ריח של שחיתות אז אנשים לא צריכים להשקיע בחברה הזאת. אף אחד לא חייב להשקיע. שישקיעו בחברה שמתאימה לתרבות שלהם. אני מוכן לשלם כל שכר לבכירים אם הם מפיקים תשואה גבוהה למניה". מה דעתך על תעשיית ההי-טק בישראל? "אלו חברות רב-לאומיות והשוק העולמי דורש תשומות עצומות על מנת לחדור אליו. את זה יש לחברות ענק ולכן לחברות ישראליות קשה לגייס את הסכומים הנדרשים. אז כמה שלא רוצים לראות את זה חברת הי-טק ישראלית בסוף נמכרת. הנפקה בבורסה המקומית תסייע לחברה יותר מאשר השקעה של קרנות פרטיות או הנפקה בחו"ל".