חסכון און ליין עם 6% תשואה: איום חדש על יציבות מערכת הבנקאות הסינית?

המודל הבנקאי הקלאסי נמצא תחת מתקפה, ענקיות טכנולוגיה השיקו קרנות נאמנות און ליין ומגייסות מיליארדים. האם הממשל מגיב?
אמיר נהרי | (3)

הבנקים הגדולים בסין מנסים להתנהל כבר זמן רב תחת עינו הפקוחה של הממשל, כאשר בכל פעם שהם מזרימים כספים לשוק הנדל"ן או שוק ההון - הממשל סוגר את ברז המזומנים ו"מייבש" את הבנקים. כעת עולה איום חדש וממשי על הבנקים בסין ואופן פעולתם - חברת עליבאבא.

ענקית הקמעונאות ברשת, עליבאבא, הקימה לפני פחות משנה תכנית חסכון וקרן השקעות און ליין בשם יואה באו, אשר מהווה תחליף לתכניות החיסכון המסורתיות של הבנקים. בעוד הבנקים בסין מציעים תשואה של 0.35% בשנה, הסיני שיבחר לשים כספו בקרן של עליבאבא יהנה מתשואה של 6% בשנה - יותר מפי 15. נזכיר כי לאחרונה הוערך שוויה של עליבאבא ב-153 מיליארד דולר והמשקיעים מצפים בקוצר רוח להנפקה העתידית בוול סטריט.

הבנקים לא יכולים להציע ריבית גבוהה לחוסכים

הבנקים הסינים מצדם טוענים כי השיטה החדשה מאיימת על יציבות הכלכלה כולה ועל המערכת הבנקאית המסורתית בפרט. בעקבות הרגולציה בסין והריבית הבין-בנקאית, הבנקים לא יכולים להציע ריבית גבוהה יותר על החסכונות של האזרח. יואה באו וקרנות דומות לה, דוגמת Tencent, מציעות לחוסך גישה ישירה לשוק ההון - ללא רגולציה - ובכך מאפשרות תשואה גבוהה בהרבה.

נכון להיום, הממשל עדיין לא בחר להתערב בנושא והתוצאה היא שהקרן של עליבאבא הצליחה לגייס בתוך פחות משנה יותר מ-400 מיליארד יואן. לשם השוואה, בכל הבנקים הגדולים בסין יחדיו הופקדו השנה 2.5 טריליון יואן. כלומר, על כל ארבע יואן שמופקדים בבנקים - אחד מופקד ביואה באו.

"יואה באו היא טפיל כלכלי קלאסי"

הכלכלן הסיני ניו וון-סין כתב בבלוג הפופולארי שלו כי "השיטה של קרנות און ליין תוקפת את האזרח הסיני בפרט ואת הביטחון הכלכלי הסיני בכלל. קרן יואה באו היא כמו ערפד אשר נצמד לגופם של הבנקים. יואה באו היא טפיל כלכלי קלאסי".

קרן Tencent, אשר שייכת לחברת הצ'אט הפופולארית ביותר בסין - WeChat, נוסדה אף היא לפני מספר חודשים בלבד וצוברת תאוצה במהירות. ג'ין לין, אנליסט בנקים באוריינט אבטחה, אמר לפיננשייל טיימס היום כי העובדה שהממשל בסין רואה בקרנות הללו כסטארט-אפ יצירתי מלחיצה את הבנקים ומזרזת את היקפי הגיוס לקרנות הללו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הטיקרים:TENCHY טנסנט וסופטבנק היפנית מחזיקה 30% מעליבבא (ל"ת)
    ט 24/02/2014 07:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טוב שזה עלי-באבה ולא 40 השודדים (ל"ת)
    האחים גרים 23/02/2014 20:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמטוב 23/02/2014 19:51
    הגב לתגובה זו
    לא זוכר מה המגבלות, אולי שהשימוש בכספי ההפקדות ישמש רק כאשראי לקניות בעליבאבא. לרוע מזלי הפקדונות הללו פתוחים רק לאזרחי סין, אחרת גם אני הייתי מפקיד שם. בארץ זה לא יקרה, בארץ הממשלות כופות עלינו לשלם לצריכה רק דרך חשבונות בנק ולא בהפקדות ישירות לסליקה של רשתות מכירה, זה כדי שהבנקים בישראל יגזרו את הקופונים שלהם מכספינו גם אם ההפקדות שלנו הן בהמתנה לצריכה; שיטת הקופונים הכפויים לבנקים בארץ נקראת זה מה "שמירה על איתנות הבנקים", איכס.
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.