האנליסטים לא אופטימים: "דוחות סלקום ברבעון הבא צפויים להיות חלשים יותר"

אמיר אדר: "התוצאות של סלקום כמו גם של קודמתה פלאפון מחזקות את הערכותינו המוקדמות כי שחיקת המרווחים עדיין טרם הסתיימה"
ערן צחי |

התוצאות החלשות שפירסמה הבוקר חברת הסלולר סלקום הפתיעה לרעה את האנליסטים, שאומנם הפחיתו את התחזיות המוקדמות שלהם אבל מסתבר שהם לא ציפו שהדו"ח יהיה חלש עד כדי כך. אף לא אחד מהאנליסטים העריך שחברת הסלולר הגדולה בישראל תסכם את הרבעון ברווח נקי הנמוך מ-200 מיליון שקל.

ערן יעקובי סמנכ"ל המחקר של בית ההשקעות דש ברוקראז' הגיב לדו"ח ואמר כי "התוצאות נמוכות מהציפיות המונמכות ממילא ומיותר לציין כי מגמות הרבעונים האחרונים ממשיכות ביתר שאת גם בדו"חות אלה".

גם לגבי ההמשך נראה כי יעקובי לא אופטימי "קל לא הולך להיות. הרבעון הרביעי הולך להיות עוד פחות טוב גם עקב השפעת העונתיות". עוד מוסיף ליכט "אנו מעריכים כי הרבעון הקרוב יהיה חלש אפילו יותר. אנחנו עדיין בהמלצת הפחת".

אבל בשורה תחתונוה יעקובי מעדיף בצורה מובהקת את ענף התקשורת "לא הבנקים, לא הביטוח ולא הרבה ענפים אחרים ייתנו תשואה כזו בשנה הבאה. אנו ממשיכים להעדיף את ענף התקשורת עם משקל יתר לענף כולו"

אורי ליכט מנהל המחקר של אי.בי.אי מציין כי "סלקום הציגה דוח חלש נוסף כזה שממחיש את השינויים המשמעותיים שעוברים על התעשייה. ירידה של 27% בהכנסות משירותים היא דרמה ענקית כיוון שהרווחיות השולית על ההכנסות מתחום השירותים היא כמעט 100% ולכן ירידה בהכנסות מתגלגלת עד השורה התחתונה".

אמיר אדר, מנהל מחלקת המחקר של מגדל שוקי הון: "סלקום פרסמה תוצאות חלשות שמתחת לצפי שלנו, וזאת עקב שחיקה גבוהה מהצפי במרווח הגולמי. מגמה הקיימת כאמור בכלל הענף עקב מלחמת המחירים במהלך המחצית הראשונה של השנה.לפני כחודש הפחתנו מחיר יעד לסלקום לכ- 82 שקל ולפי שעה איננו משנים הערכה זו. התוצאות של סלקום כמו גם של קודמתה פלאפון מחזקות את הערכותינו המוקדמות כי שחיקת המרווחים עדיין טרם הסתיימה".

האנליסט רמי רוזן מהראל פיננסים מצטרף לדעה הרווחת: "ברבעון הרביעי החולשה תימשך על רקע כניסת התחרות מהמפעילים הוירטואליים והן יהיו חלשות יותר, כאשר כניסת רמי לוי לשוק הסולר צפויה כבר בחודש הנוכחי"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.  כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 


כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן  קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.