דוחות

הרגולציה מכה בסלקום: הרווח צנח ב-40%, ההכנסות נשחקו; גידול קל בלקוחות

החשבונית הממוצעת התכווצה ב-28% לעומת הרבעון המקביל. עמוס שפירא, המנכ"ל היוצא: "השינויים בשוק השפיעו בצורה מהותית והביאו לירידה בהכנסות וברווח". המניה נסחרת בתנודתיות בפתיחה המסחר
ערן צחי | (8)

הרגולציה והתחרות הגוברת בשוק התקשורת באלו לידי ביטוי בדוחות של חברת הסלולר הגדולה בישראל, סלקום: ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו ב-1.655 מיליארד שקל - מדובר בירידה של 3.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ושורת הרווח הנקי התכווצה ב-40% ל-200 מיליון שקל. הקיטון בשורה התחתונה של סלקום נרשם למרות העלייה הקלה במספר המינויים - 3.39 מיליון, עלייה קלה של 0.4% לעומת הרבעון המקביל. החברה עמדה בטווח תחזיות האנליסטים להכנסות של בין 1.5-1.7 מיליארד שקלים אך נגעה בטווח התחתון של תחזיות הרווח. ההכנסות משירותים, שהינה פעילות הליבה של החברה, הסתכם ב-1.19 מיליארד שקל, מדובר בירידה של 20% בהשוואה לרבעון המקביל. בחברה מסבירים כי עיקר הקיטון נבע משינויים רגולטורים והגברת התחרות בענף הסלולר. עיקר החולשה בדוחות מורגשת ברמה התפעולית זאת כאשר הרווח התפעולי צנח ל-349 מיליון שקל - ירידה של 34.6% בהשוואה לאשתקד. ה-EBITFA (הרווח ללא מס, פחת והוצאות מימון) הסתכם ב-534 מיליון שקל, ירידה של 25% לעומת התקופה המקבילה. נציין כי נתום ה-EBITDA מאפשר לבחון את הפעילות האמיתית של החברה זאת ללא השפעות חשבוניות נילוות. בהתייחס לתוצאות, אמר עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום היוצא: "ברבעון השלישי של 2011 המשכנו לראות את ההשפעה של השינויים הרגולטורים שנכנסו לתוקף בתחילת השנה, על תוצאות החברה, כפי שצפינו ודיווחנו בעבר, בנוסף להשפעת המיזוג עם נטוויז'ן אשר הושלם בסוף אוגוסט". עוד הוסיף שפירא "שוק הסלולר עבר השנה שינויים אשר השפיעו בצורה מהותית על רמת התחרות והאצת שחיקת המחירים שהביאה לירידה בהכנסות וברווח". הרגולציה, התחרות והחשבונית שלכם מניתוח התוצאות של סלקום ניתן לראות כי לקוחות החברה מגבירים את השימוש בשירותי הודעות ה-SMS: ההכנסות מתוכן ושירותי ערך מוסף (כולל SMS) גדלו ב-2.4% ועלו ל-26.6% מסך ההכנסות משירותים. למרות העלייה הקלה במספר הלקוחות של סלקום לרמה של 3.39 מיליון ניתן לראות כי החשבונית הממוצעת התכווצה ל-105.1 שקלים, ירידה של 28% לעומת הרבעון המקביל, זאת בעוד שהשימוש החודשי הממוצע למנוי זינק ב-7% ל-357 דקות. אחרי שש שנים: הדו"חות האחרונים של עמוס שפירא על רקע פרסום הדוחות החלשים שפירא מצא לנכון לומר מילות סיכום: "באחרונה הודעתי על פרישתי לאחר שש שנות כהונה. שוק הסלולר היום שונה לחלוטין מזה שהיה לפני שש שנים, הן מהבחינה הטכנולוגית והן באופי השימושים של הצרכן. מכשיר הסלולר היום אינו רק, אלא גם מכשיר שניתן לדבר בו. הסיסמא"mobile is everything" נכונה היום יותר מתמיד. גם רמת התחרות איננה דומה לזו שהיתה בעבר. עם כל אלה התמודדנו בהצלחה וגם עשינו מהפך מהיותנו החברה השנייה בענף לעמדת המוביל. החיוך של עובדי ומנהלי סלקום יחד עם האמון של דירקטוריון החברה, הם שנתנו לי את האנרגיה הנדרשת לתפקיד זה ועל כך אני מודה להם. אני יודע שזה לא דבר מובן מאליו".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    זיפו 15/11/2011 19:14
    הגב לתגובה זו
    יאלה לפטר עובדים. מה זה 800 מיליון שח רווח נקי בשנה, אחרי משכורות מנהלים ובעלים חזירים. החזירים התרגלו לבלוע את העולם ולבכות. לטעמי גם 200 מיליון שח רווח בשנה ,בהחלט מספיק. אף פעם האימרה " וכל הכבוד לשר " לא הייתה נכונה יותר !!!!!
  • 5.
    avi 15/11/2011 10:10
    הגב לתגובה זו
    אין יותר שמפניה .....או ....מה עושים....אהההה....אם אין לחם תאכלו מה ....אה עוגות.....
  • 4.
    בועז 15/11/2011 10:02
    הגב לתגובה זו
    עדיין מדובר ברווח קני של 800 מיליון ש" ח בשנה אז שלא ישחקו את המסכנים ואין סיבה לפטר עובדים. מי אמר שחייבים להרוויח כל כך הרבה. תזכרו זה רווח נקי של 200,000,000 שקל בארבעה חודשים!!!
  • 3.
    r 15/11/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
    חכו כשבקרוב יכנסו הוירטואליים, רמי לוי ושות' , אז סלקום ודומיה יאכלו קש. כל הכבוד לשר.
  • 2.
    כמה שיותר מהר להעלים את החברה המסריחה הזאת. (ל"ת)
    אבי - סלקומאי לשעבר 15/11/2011 09:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נסראללה 15/11/2011 09:25
    הגב לתגובה זו
    לא הגיוני שמנכל ירוויח 60 מיליון שקל ב-5 שנים. 10 עובדים עושים יותר ממנו וכולם יחד לא מגיעים לשכר שלו. מנכל כח אדם מרוויח 350 אלף ש" ח בחודש!!!! האמינו לי שגם בשכר של 20 אלף לא היה עוזב. די לעושק העובדים.
  • גם אני אעבור מסלקום 15/11/2011 10:06
    הגב לתגובה זו
    שלום לחזיר דנקנר ומנהליו המושחתים.
  • נוחי 15/11/2011 10:48
    רמי לוי אתה פתטי
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

הפלגה בקרוז (דאלי אי)הפלגה בקרוז (דאלי אי)

ההורים שלא משאירים ירושה לילדים - "עכשיו תורנו ליהנות"

בעולם זה מקובל, בארץ זה התפתח בשנים האחרונות בתוך קבוצות של מטיילים מבוגרים - קוראים לזה "פיל" - פחות ירושה לילדים; האם הם צודקים?

עמית בר |

הורים רבים בוחרים ליהנות מהחיים במקום לחסוך לילדים – מה עומד מאחורי שינוי הגישה הזה? התשובה המהירה היא הרצון להספיק וליהנות כל עוד הם יכולים, אבל התשובה האמיתית הרבה יותר עמוקה. זה התחיל בעולם הגדול וחלחל גם לישראל - מגמה הולכת וגוברת של הורים שבוחרים לשים את עצמם במרכז, ליהנות מהחיים במלואם ולא להקדיש את משאביהם הכלכליים לחיסכון עבור ילדיהם. תופעה זו משקפת שינוי תפיסתי עמוק ביחס של הורים מבוגרים לחיים ולתפקידם המשפחתי, כשבמקביל קמות קבוצות-עמותות וארגונים שנושאים את הדגל ומבקשים להרחיב את האג'נדה שלהם. בארץ הוקמה כבר לפני שנים קבוצה בשם עמותת "פיל" – ראשי תיבות של "פחות ירושה לילדים", והיא צוברת תאוצה ומעודדת הורים ברחבי הארץ לאמץ גישה זו, תוך קידום רעיון של חיים מלאי חוויות במקום העברת נכסים לדור הבא. 


מהפך בתפקיד ההורים

במשך דורות, הורים בישראל ראו כחובתם את הדאגה לעתיד הכלכלי של ילדיהם. הם חסכו כספים, השקיעו בדירות או בקרנות פנסיה, והעבירו ירושות כדי להבטיח לילדיהם התחלה נוחה יותר בחיים – לעיתים תוך ויתור על נוחותם האישית. אך כיום, יותר ויותר הורים בוחרים לשבור את המסורת הזו. במקום להמשיך בדרך של הקרבה עצמית, הם מעדיפים להשקיע בעצמם – לטייל בעולם, ליהנות מחופשות מפנקות, לרכוש חפצים שתמיד חלמו עליהם, או פשוט לחיות ברווחה כלכלית בלי לדאוג למה שיישאר אחריהם.  

עמותת "פיל" (פחות ירושה לילדים) הפכה לקול בולט במגמה הזו. הקבוצה, שהחלה כתנועה קטנה של הורים שרצו לשנות את כללי המשחק, גדלה בשנים האחרונות והפכה לסמל של שחרור כלכלי ורגשי. חברי העמותה מארגנים מפגשים, הרצאות וקבוצות תמיכה שבהן הם מעודדים הורים לשאול: "למה אנחנו צריכים להמשיך לחסוך לילדים שבחלקם כבר מסתדרים, כשאנחנו יכולים ליהנות עכשיו?". התנועה הזו אינה רק תופעה כלכלית, אלא גם תרבותית – היא משקפת שינוי עמוק בערכים ובציפיות של הורים בישראל של המאה ה-21.

השינוי בתפיסה: מההקרבה להנאה

בעבר, תפיסת ההורות בישראל התבססה על הקרבה ומחויבות לדור הבא. הורים עבדו קשה כדי לחסוך כסף ללימודים של הילדים, למקדמה לדירה או לחתונה. זו הייתה נורמה חברתית ששיקפה את הערכים של סולידריות משפחתית ואת המציאות של מדינה שבנתה את עצמה מאפס. אך כיום, עם התפתחות הכלכלה הישראלית והשינויים באורח החיים, הורים רבים מתחילים לשאול את עצמם: "מה עם החיים שלנו?".  המגמה הזו התחזקה בעשור האחרון, בין היתר בהשפעת תנועות גלובליות כמו FIRE (Financial Independence, Retire Early), כשהורים רבים כבר לא רואים את עצמם כ"חיילים בשירות הילדים", אלא כמי שזכאים ליהנות מפירות עבודתם. הם מטיילים בעולם – מדרום אמריקה ועד אוסטרליה – נרשמים לסדנאות כמו בישול או ציור, משפצים את הבית לטעמם, או פשוט נהנים מזמן איכות עם חברים ומשפחה. השינוי הזה נובע מהבנה שתוחלת החיים עלתה, ושהחיים קצרים מדי בשביל לדחות הנאות. כמו כן, הורים רבים מבינים שהדור הצעיר כבר לא תלוי בהם כמו פעם. הוא יכול להסתדר בעצמו. 


הסיבות לשינוי: למה ההורים השתנו?

מאחורי המגמה הזו עומדות סיבות רבות המשלבות גורמים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים. כאמור, תוחלת החיים ארוכה יותר. בישראל של 2025, תוחלת החיים הממוצעת ממשיכה לעלות ונעה סביב 83 לגברים ו-87 לנשים. הורים שפורשים בגיל 65 מבינים שיש להם עוד 20-30 שנה של חיים פעילים, והם רוצים לנצל את השנים האלה לטיולים, תחביבים או פשוט חיים נוחים בלי לחץ כלכלי.