"כיל נסחרת בדיסקאונט": בנק איגוד מעלה את המלצתו ל"החזק" ואת מחיר היעד ל-54 שקל
בעקבות פרסום הדו"חות של לחברת כיל לרבעון השני, מעלה בנק איגוד את המלצתו למניה מ"תשואת חסר" ל"החזק" ואת מחיר היעד מ-52 שקל ל-54 שקל. "ברבעון השני עקפה כיל את התחזיות שלנו בכל המגזרים פרט למגזר האשלג", כותב האנליסט דורון דגול בהסברים להמלצה. גם העלייה בדולר לעומת רמתו בעת כתיבת הסקירה הקודמת תורמת להעלאת מחיר היעד השקלי באופן טכני.
דגול מסביר, כי העלה את ההמלצה לאחר שמחיר המניה נפל בבורסה בחודש האחרון עד כדי דיסקאונט משמעותי ממחיר היעד, אך לאחר מכן תיקנה חלק מהירידות. לדבריו, הערכת השווי משקפת מכפיל רווח של 12.5 על הרווח הנקי הצפוי השנה, ומכפיל של 11.7 על הרווח הצפוי ב-2012.
באיגוד מעריכים, כי הכנסות החברה יעברו השנה את השבעה מיליארד דולר. הרווח הנקי צפוי להסתכם השנה בכ-1.56 מיליארד דולר או 1.2 דולר למניה. "אנחנו מעריכים את תנאי השוק בענפים בהם פועלת כיל כחזקים אך מתמחרים עלייה מסוימת בסיכון, כתוצאה מתנודתיות שערי החליפין, מהתמתנות הצמיחה העולמית ומאירועים נקודתיים שהשפיעו לחיוב בטווח הקצר על עסקיה של החברה אך עלולים להתהפך בטווח של שנה-שנתיים", כותב דגול.
לדבריו, "בטווח הקצר עולים מחירי האשלג בקצב מרשים, וחתימת הסכם עם ההודים לפי מחיר של 490 דולר לטון מעודדת מאוד. גם מחירי הפוספט מזנקים בקצב נאה, תחום המוצרים התעשייתיים צומח קצת יותר מהתחזיות שלנו ותחום מוצרי התכלית מתאושש, כשבין היתר הוא מושפע מעליית חומרי הגלם: הפוספט והחומצה הזרחתית. עם זאת, ועל אף מלאי הגרעינים שמחזיק את מגזר האשלג גבוה, קשה להצדיק את הזינוקים המתמשכים במחירי הפוספטים, כשברקע ערב הסעודית מתחילה להכנס לשוק עם פרויקט MA'ADEN ליצור DAP".
באיגוד מציינים כי "בעיות אספקה זמניות מתוניסיה וממרוקו, יחד עם כמה אירועים נקודתיים תדלקו את עליות המחירים. אם תחול תפנית במחירי הפוספטים או אם תחמיר ההאטה העולמית, תחום מוצרי התכלית עלול להיות מושפע מכך. מגזר הברום, המהווה מנוע צמיחה, נהנה מיציאת היצרנים הסינים מהשוק. מגזר זה צומח בקצב נאה לעומת אשתקד, אך גם בו יש כמה איתותים של האטה ולכן אנחנו ממתנים את תחזית הצמיחה שהענקנו לתחום החל מהשנה הבאה".
בסיכום האירועים טוענים באיגוד, כי בינתיים כיל במצב מצויין, בפרט לאור העובדה שהיא נהנית מתנאי שוק טובים. בצד נקודות החולשה מציינים באיגוד, כי יש לא מעט סימני שאלה לגבי יכולת החברה לשמור על קצבי הצמיחה הללו ללא הרחבות קיבולת הייצור. סימני שאלה אחרים עולים לגבי איתנות הענפים בהם פועלת החברה לאורך זמן.
ברקע מציינים בבנק את המשא ומתן לגבי מימון קציר ים המלח שטרם הוכנס למודל ושעלול להוריד את שווי החברה ואת סיכוני המחאה החברתית, שעלולים לפגוע בה דרך מס חברות והעלאת תמלוגים.
במבט קדימה מעריכים באיגוד כי היצע הדשנים צפוי לגדול. בשנים 2013 ו-2014 יתחיל לפעול מפעל ש-VALE רכשה מריו טינטו ולהפיק כ-24 מיליון טון אשלג בשנה. על פי התחזיות, כמות זו תוכפל בהמשך. גם יצרן האשלג הרוסי Eurochem פועל להקמת אשלג. הוא אמור להתחיל לייצר ב-2013 ולהגדיל את התפוקה בהדרגה ליותר מ-2.3 מיליון טון.
היצרניות פוטאש ומוזאיק מתכננות הרחבות יצור של עד חמישה מיליון טון במהלך העשור הקרוב וגם כיל מתכוונת להגדיל את התפוקה שלה. ברקע קיים גם מיכרה ש-BHP מתכננת להקים ואמור להתחיל להזרים אשלג לשוק במהלך 2015-2016 עם תפוקה משמעותית יותר ב-2018. כל ההתפתחויות הללו ישפיעו על המחירים.
- 3.תל אביבי 31/08/2011 14:49הגב לתגובה זואגוד עושים צחוק מעצמם
- 2.אגוד 31/08/2011 14:21הגב לתגובה זוהם יפשטו רגל. או שהם רוצים מחיר נוח לקניה לפני הפריצה הגדולה.
- 1.אלי 31/08/2011 13:52הגב לתגובה זואז שבנק איגוד יקנה ונראה בסוף ספטמבר מה באמת כיל שווה
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
