דוחות

תוצאות כלל פיננסים: בית ההשקעות הצליח לעבור בשנת 2010 לרווחיות

כלל פיננסים חתם את שנת 2010 עם רווח זניח של 21.5 מיליון שקל. ברבעון הרביעי רשם בית ההשקעות הפסד של 15 מיליון שקל. למרות העליות בבורסה ב-2010 נרשמה יציבות בהיקף הנכסים המנוהלים

בית ההשקעות כלל פיננסים, מקבוצת אידיבי, הצליח לעבור בשנת 2010 לרווח של 21.55 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 78 מיליון שקל בשנת 2009.

את הרבעון הרביעי של שנת 2010 חתמה כלל פיננסים בהפסד זניח של 15 מיליון שקל, זאת בהשוואה להפסד של 78 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2009, שיפור של כ-161 מיליון שקל ברווחיות.

במהלך שנת 2010 היקף הנכסים המנוהלים של החברה הסתכם ב-59 מיליארד שקל, בדומה להיקף הנכסים שהיה בידיה בסוף 2009, 58.56 מיליארד שקל. בנטרול כפילויות, סך הנכסים המנוהלים של כלל פיננסים בארץ גדל ב-10%, כאשר בעוד שבהיקף הנכסים בחו"ל נרשם קיטון של 7% בעיקר בשל שינויים בשערי החליפין.

בסוף שנת 2010 נרשם קיטון בחוב של בית ההשקעות שהסתכם בכ-510 מיליון שקל, זאת לעומת חוב לטווח ארוך של 684 מיליון שקל בסוף שנת 2009.

נזכיר כי במהלך הרבעון הראשון נמחקה מניית בית ההשקעות מהמסחר בתל אביב לאחר שהתקבלה הצעת הרכש שהגישה חברת האם, כלל עסקי ביטוח.

"במהלך 2010 יישמה החברה מעבר מאסטרטגיית נתח שוק לאסטרטגיית נתח שוק הכנסות ורווח, מהלך שהביא לצמיחה חזקה בתחומי הפעילות המרכזיים",

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ארגון נפגעי נוחי 16/03/2011 22:21
    הגב לתגובה זו
    רגע לפני המעבר לרווחיות המניה נמחקה מהמסחר במהלך דנקנרי טיפוסי בסיוע המוסדיים השפנים המקומבנים. אין סיכוי בחיים שאני אקנה מניות של הקבוצה. ועוד לא אמרנו כלום על הקשר עם הבן דוד דני.
  • 4.
    אברהם והקריתים 16/03/2011 21:14
    הגב לתגובה זו
    נכבדי אני וחברי פועלים כעצמאים בשירותי חברת כלל פיננסים, מקבלים יחס מצוין, תנאים טובים, וחדר העיסקאות שלהם מתפקד מצוין, כל הכבוד תמשיכו לטובת הקריתים תודה אברהם
  • 3.
    שוקי 16/03/2011 20:30
    הגב לתגובה זו
    ליוסי..האם זה יוסי שעבד בבטוחה ?
  • 2.
    נוסטרדמוס 16/03/2011 19:01
    הגב לתגובה זו
    שטל יבדוק את המאזן נראה לי שעוד פעם טעו בחישוב
  • 1.
    יוסי 16/03/2011 18:38
    הגב לתגובה זו
    חוץ מלפטר עובדים הוא לא יודע לעשות כלום. כל הגופים בשוק צומחים וכלל פיננסים בקושי שומרת על היקף הנכסים וגם זה רק בגלל עליית שווי שנבעה מהעליות בשווקים ב- 2010. כלל פיננסים = פריזמה = מעריב: בדרך לאבדון. זה רק עניין של זמן עד שהחברה תמוזג לתוך כלל ביטוח ותהפוך שם למחלקה זניחה.
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.