עסקת Sale & Leaseback נוספת: סלע קפיטל רכשה את בניין בזק בי-ם ב-115 מ' ש'

בשבוע שעבר דיווחנו על ביצוע עסקת מכירה ושכירות מחדש בין אוריין לדורסל. היום מדווחת סלע קפיטל על ביצוע עסקה דומה עם בזק אשר תמשיך לשכור את הנכס במשך 10 שנים תמורת 10.7 מיליון שקל בשנה
לירן סהר |

קרן הריט סלע קפיטל (סלע נדלן) השלימה את רכישת בניין הנהלת בזק בירושלים תמורתו 115 מיליוני שקל. הבניין בן 8 קומות של משרדים ו-6 קומות של חנייה תת קרקעית מתפרש על פני שטח בנוי של 12,500 מ"ר. בזק מכרה את הבניין ובמקביל חתמה על הסכם שכירות עם הרוכש תמורת 10.66 מיליון שקל, לתקופה של 10 שנים- Sale and Leaseback.

עבור סלע קפיטל מדובר בעסקה אטרקטיבית שכן התשואה לנכס נאמדת ב-9.3% בשנה ובזק תמשיך לנהל את המבנה בעצמה. משרדי הנהלת בזק בירושלים שוכנים בבניין מיום הקמתו. בזק מימשה באחרונה אופציה לרכישתו מידי כונס הנכסים של חברת הבנייה חפציבה, עו"ד יצחק מולכו, ומכרה את הנכס לאחר מכן לקרן הריט.

בהמשך לדיווחנו בשבוע שעבר, דיווחה השבוע חברת אוריין, בבעלות איש העסקים חן למדן, כי מכרה את משרדיה באזור התעשיה בלוד לחברת הנדל"ן דורסל תמורת 11 מיליון שקל. אוריין תמשיך לשכור את המבנה לתקופה של 5 שנים. ג'קי מוקמל, מנכ"ל חברת מאן נכסים, אמר בהתייחסו לעסקה כי נושא ה- sale and lease back אינו מפותח בארץ מהסיבה שהישראלים אוהבים להרגיש שהם מחזיקים בנכס, בדיוק מאותה הסיבה שאנשים יעדיפו לרכוש דירה מאשר לשכור.

לדברי שמואל סלבין, יו"ר סלע קפיטל, עסקאות מסוג Sale and Leaseback מקובלות בעיקר בארצות הברית אולם יש לעודד את הפצתן בישראל: "חברות אשר נהגו להחזיק בקרקע עליה ישבו הבינו שעדיף להן למכור את המבנים ומיד לשכור אותם. בכך נהנות החברות ממזומנים המופנים לפעילות העיקרית של החברה, והמבנים עוברים לידי גופי נדל"ן המתמחים באחזקה ובהשבחה".

בכוונת סלע קפיטל לממן בשלב זה את הרכישה מהונה העצמי, בעיקר מתמורת הנפקת המניות אותה ביצעה בהצלחה מרובה בשלהי 2010 אז גייסה 116 מיליון שקלים בהנפקת 19.8 מיליון מניות. כאשר תממן סלע קפיטל את העסקה לפי 60% משוויה הרי לאור תנאי המימון הנוחים כיום במשק תגיע התשואה על ההון העצמי בגין הנכס ל כ 13%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.