מטילות פצצה: שותפות תמר עשוייה לאבד עסקה מהותית, בוחנת המשך ההשקעות

הערכות: החברה לישראל צפויה לחתום על עסקת ענק בסך 8 מיליארד דולר לאספקת גז למשק מול שותפות EMG. "הדבר עלול לגרום לנזק משמעותי לפרויקט 'תמר' בנוסף לנזק רחב היקף למשק הישראלי"
ליאור נחום |

אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, דלק אנרגיה וישראמקו יהש שחררו היום (א') הודעה מהותית לבורסה, במסגרתה הן מזהירות כי קיים חשש לאובדן לקוח פוטנציאלי בפרויקט הקידוח 'תמר'. השותפות הבהירה בנוסף כי עקב תחולתן האפשרית של המלצות ועדת ששינסקי היא בוחנת את המשך השקעותיה בפיתוח הפרויקט.

בהמשך למכתבו של שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו, לראש הממשלה מר בנימין נתניהו מודיעה השותפות כי "לקוח פוטנציאלי מרכזי ומהותי של פרויקט תמר עומד להכריע בעניין רכישת הגז הטבעי הנחוץ לו מספקית הגז המצרית EMG, וזאת חלף רכישתו מפרויקט 'תמר'".

על פי השותפות, במכתב ביקש שר התשתיות את התערבותו המיידית של ראש הממשלה, על מנת למנוע עיכוב או השהיה בפיתוח הפרוייקט העלולים לעלות למשק הישראלי ביוקר רב, "תוך שהוא מפנה את תשומת לב ראש הממשלה לכך ששר האוצר התבטא בעבר בתקשורת כי בכוונתו להחריג את פרויקט תמר מתחולת המלצות ועדת ששינסקי".

ההערכות בשוק הן כי החברה לישראל היא זו שתחתום בקרוב על עסקת ענק רב שנתית בהיקף של 8 מיליארד דולר לאספקת גז טבעי למשק מול שותפות EMG של יוסי מימן לאספקת גז טבעי ממצרים. ההיקף הכספי של העסקה מוערך בכ-400 מיליון דולר לשנה, והיא צפויה להיפרש על פני 20 שנה.

"בעקבות החשש לאובדן הלקוח הפוטנציאלי האמור, פנתה אף השותפות בפרוייקט תמר לשר האוצר ולשר התשתיות במכתב הכולל, בין היתר, דרישה להגבלת תחולת המלצות ועדת ששינסקי והחרגה מהן של חזקות קיימות כפי שהובטח מספר פעמים בעבר", אמרה החברה והוסיפה כי אם אכן ייחתם הסכם שכזה, עלול הדבר לגרום לנזק משמעותי לפרוייקט תמר וכן לנזק רחב היקף למשק הישראלי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי