ביו לייט זינקה 5%: הצלחה בניסוי לטיפול בגלאוקומה באמצעות מערכת הלייזר של איי-אופטימה

לדברי ד"ר עמי איל : "הטכנולוגיה של איי אופטימה מוכיחה שוב כי ניתן באמצעותה לטפל ביעילות ובפרוצדורה יחסית פשוטה בגלאוקומה"
סתיו שירייב |

חברת ביו לייט הודיעה היום על הצלחה נוספת לחברת הבת, איי-אופטימה. מרכז מונטצ'וסי מלוזן שוויץ, בניהולו של פרופ' אנדריי מרמוד, דיווח לאחרונה לעמותה הבינלאומית למחקר ראייה ואופטלמולוגיה (ARVO) על תוצאות חיוביות בטיפול בלגלאוקומה אשר טופלו באמצעות המערכת של איי-אופטימה.

הניסוי בוצע על ידי פרופ' מרמוד, שהינו אחד ממובילי הדעה הבולטים והידועים בעולם בתחום ניתוחי גלאוקומה בקרב מטופלים הסובלים מגלאוקומה , באמצעות מערכת הלייזר של החברה ונמדד בו הלחץ התוך עיני טרום הטיפול ולאחריו, סיבוכים ופרמטרים נוספים. הגיל הממוצע של המטופלים עמד על כ - 48 שנים ומשך המעקב אחריהם עמד על כ - 3.5 חודשים.

תוצאות הניסוי שיקפו 90% הצלחה, היינו הפחתת הלחץ התוך עיני מתחת ל18 ממ' כספית עם או בלי כל טיפול תרופתי נוסף ו- 70% הצלחה מוחלטת, המוגדרת כהפחתת הלחץ התוך עיני מתחת ל18 ממ' כספית ללא כל טיפול תרופתי נוסף.

לדברי ד"ר עמי איל : "הטכנולוגיה של איי אופטימה מוכיחה שוב כי ניתן באמצעותה לטפל ביעילות ובפרוצדורה יחסית פשוטה בגלאוקומה. מהניסוי שנערך על ידי העמותה הבינלאומית למחקר ראייה ואופטלמולוגיה עולה כי באמצעות טכנולוגיית הלייזר של איי אופטימה מתאפשר טיפול יעיל, בטוח ואפקטיבי בהורדת הלחץ התוך עיני של המטופלים שהוא מהווה את הגורם העיקרי למחלה".

לאחרונה הודיעה איי-אופטימה על הסכם מסחרי ראשון באירופה עם W.M.Bloss הספרדית לאספקת 10 מערכות לייזר מתקדמת שפיתחה החברה לטיפול בגלאוקומה והורדת הלחץ התוך עיני. ההכנסות השנתיות מוערכות בכ 250 אלף יורו. החברה נמצאת בדיאלוגים מתקדמים עם מפיצים מובילים לשיווק במדינות וטריטוריות נוספות.

ביו לייט הינה חברת אחזקות בתחום הביומד עם פורטפוליו מגוון הכולל שלוש חברות בנות: חברת אוביקיור בתחום המכשור הרפואי המייצרת תרופה לבקרת משקל הגוף; חברת זטיק בתחום איבחון מחלת הסרטן וחברת איי-אופטימה המתמקדת בפיתוח ומסחור של טכנולוגיות חדשניות וקנייניות לטיפול בגלאוקומה, כולן באחזקה כמעט מלאה של החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.