שופטת בבית משפט השלום דחתה את טענת הסודיות של רשות המסים, וקבעה כי כשהצדדים לסכסוך הם אותם צדדים של העסקה עצמה, החיסיון לא רלוונטי: "אין היגיון בטענת חיסיון שבבסיסה הגנה על הפרטיות או הגנה על הסודות המסחריים באותה עסקה, כאשר אחד הצדדים בה מבקש לוותר
על החיסיון בנוגע למידע שעמד בפניו במהלך העסקה"
השניים מחזיקים באזרחות כפולה - ישראלית ואמריקאית, ולכן נאלצו לשלם מסים עבור עסקת המכירה גם שם. ואולם הגבר סירב לכסות את ההוצאות - בסכום של יותר מ-1.3 מיליון שקל, אף שהתחייב לכך במסגרת הסכם חלוקת רכוש
זוג חתם על עסקה למכירת דירתם כמה ימים לפני שהורד מס הרכישה. הם פנו לבית המשפט בדרישה לשלם רטרואקטיבית את שיעור המס החדש, ובכך לחסוך עוד 60 אלף שקל. לטענת רשות המסים, לא ניתן לשנות זאת, ואין חובה לפרסם מראש את השינויים במסים
סך הכנסות המדינה ממסים בחודש אוקטובר הסתכמו ב-36.6 מיליארד שקל, עלייה לעומת אשתקד. ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו באוקטובר 2024 ב-1.2 מיליארד שקל - עלייה של 12%. ההכנסות ממס רכישה עלו ב-25%. בשוק ההון - עלייה של 200 מיליון שקל בגביה
חברה רכשה קרקעות בעסקה שבה נרכשה גם הזכות להשתמש במתקנים שנמצאים ליד, ששייכים למגדל יוקרתי. לטענתה, יש להבחין בין רכישת הקרקע לרכישת זכויות השימוש, כי זיקת ההנאה אינה חלק אינטגרלי מהמקרקעין, ולכן אין לחייבה במס רכישה עבורה
בישראל יש כיום שלוש שיטות עיקריות למיסוי על השכרת דירה. הבחירה של בעלי הדירות נעשית לרוב על השיטה שתותיר בידיהם הכי הרבה כסף. אז מה חשוב לדעת על הנושא, ולמה בפועל המיסוי על השכרת דירות לא אפקטיבי בארץ
בעסקאות של חיזוק מבנה בדרך של הריסה (תמ"א 38/2) מוכרים הדיירים בבניין ליזם זכויות בנייה ומקבלים פטור עד 25 מ"ר תוספת. אבל מה קורה כשיש זכויות בנייה נוספות, שאותן לא מכר ליזם והוא מעוניין לממש אותן?
הכלכלן שלמה מעוז בלי הרבה מעצורים קורא לממשלה להזרים כסף להשקעות בהייטק ותוקף את הקמעונאים שחוגגים על הציבור "יש להחרים אותם"; על מחירי הדירות "אין כמעט עליה ריאלית במחירים"
ארגון נוצרי שפועל למען ישראל רכש בניין שהשכיר במשך עשרות שנים מבעליו. מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים סירב להכיר בו כבניין ששימש למגורים, כפי שדרשו הצדדים לעסקה - ולכן הוגש ערר בנושא