יועץ ההשקעות הוא בעל מקצוע מוסמך המסייע ללקוחות לבנות ולנהל את תיק ההשקעות שלהם, בהתאם ליעדים, לצרכים ולרמת הסיכון המתאימה להם. תפקידו לתווך בין הלקוח לבין מגוון אפיקי ההשקעה.
העיסוק בייעוץ השקעות מחייב רישיון והכשרה, וכפוף לפיקוח רגולטורי שנועד
להגן על הציבור. היועץ נדרש לפעול לטובת הלקוח, להסביר סיכונים ולהתאים את ההמלצות לפרופיל האישי.
ההבחנה בין ייעוץ השקעות אובייקטיבי לבין שיווק השקעות, שבו מוצעים מוצרים של גוף מסוים, חשובה להבנת האינטרסים במערכת. הרגולציה שואפת להבטיח שקיפות ולמנוע ניגודי
עניינים, כדי שהלקוח יקבל החלטות מושכלות. בעולם שבו מגוון אפיקי ההשקעה הולך ומתרחב, תפקידו של יועץ מקצועי בהתאמת התיק לצרכי הלקוח נעשה משמעותי יותר.
תהליך הייעוץ מתחיל לרוב בבירור צרכיו של הלקוח, מטרותיו ואופק ההשקעה שלו, ובאפיון רמת הסיכון המתאימה לו.
בהתאם לכך בונה היועץ תמהיל השקעות מפוזר. בשונה ממנהל תיקים, הפועל על פי ייפוי כוח, היועץ מציג המלצות ואילו ההחלטה הסופית לביצוע הפעולות נותרת בידי הלקוח עצמו.
בעולם השוק ההון, לצד ניהול תיקי
מניות ואג"ח, נוגע הייעוץ גם לתכנון חיסכון ארוך טווח ולתחום הפנסיה. בעמוד זה מרוכזות ידיעות ומידע הנוגעים לתחום ייעוץ ההשקעות.
טיוטת הוראה חדשה תאפשר למנהלי תיקים, ליועצי השקעות ולמשווקי השקעות להציג לציבור את ביצועי המלצותיהם לפי שיטת חישוב אחידה; הפרסום, שנועד בין היתר למנוע הצגה סלקטיבית, יתייחס לתקופה של חמש שנים, יחולק לשלוש רמות סיכון ויכלול גם את סטיית התקן
רגולציה מצומצמת ואמון מוחלט של הציבור ביועצים בבנקים - כך התנהל עולם ההשקעות בישראל במשך עשורים רבים. מה קרה שהביא לשינוי, איך זה עובד היום, ואיזו תופעה בעייתית
בכל זאת ממשיכה להתקיים
יותר ויותר משקיעים, צעירים ומבוגרים, פונים לבינה מלאכותית כדי לקבל תשובות מהירות על שאלות פיננסיות, להבין את שוק ההון ואף לבחור מניות. אבל מומחים מזהירים שהטכנולוגיה עדיין לא בשלה לנהל עבורנו כסף באופן עצמאי. היא יודעת להסביר מונחים ולהציע רעיונות,
אך עלולה לטעות, להציג הנחות לא עקביות או לפספס נתונים חשובים. כדי להשתמש בה נכון, צריך לדעת מה לשאול, איך לבדוק את המידע ומה לא לעשות.
היועץ בבנק אינו מתוגמל על פעולות ושינויים בתיק שלכם וגם לא על התשואה שלו, מה שמשאיר אותו פנוי לליבון צרכים מעמיק ובניית התיק הטוב ביותר שהוא יודע לבנות
מספר יועצי ההשקעות בישראל ירד ב-65% מאז רפורמת בכר ב-2005 וזאת למרות שהיקף הנכסים של הציבור הרחב צמח; הדרך להחייאת המקצוע עוברת דרך עידוד היועץ למצוינות, וזה עובר דרך תגמול היועצים על היקפי פעילות וביצועי התיקים המיועצים, בדיוק כפי שזה עובד בעולם