פגיעה בפרטיות היא אחת הסוגיות המשפטיות והחברתיות הרגישות של העידן הדיגיטלי. עם התרחבות איסוף המידע האישי על ידי חברות, גופים ציבוריים ורשתות חברתיות, גובר העיסוק בשאלה היכן עובר הגבול בין שימוש לגיטימי במידע לבין חדירה לתחום הפרטי של האדם.
בישראל
מעוגנת הזכות לפרטיות בחוק הגנת הפרטיות ובחקיקה משלימה, המגדירים מתי מותר לאסוף, לשמור ולהעביר מידע אישי, ואילו סעדים עומדים לרשות מי שנפגע. פרסום תמונות ללא הסכמה, מעקב, האזנה או שימוש בפרטים אישיים למטרות מסחריות עשויים כולם להיחשב הפרה.
הדיון הציבורי
בנושא התחדד לנוכח התפתחות טכנולוגיות זיהוי פנים, מצלמות מעקב וכלים מבוססי נתונים. בתי המשפט נדרשים לאזן בין חופש המידע והביטוי לבין ההגנה על הפרט, ופסיקות בתחום ממשיכות לעצב את הכללים שבהם פועלים גם עסקים וגם משתמשים פרטיים.
עבור עסקים, עמידה בכללי
הגנת הפרטיות הפכה לחלק מניהול הסיכונים השוטף, ואי־הקפדה עליהם עלולה לגרור תביעות, קנסות ופגיעה תדמיתית. במקביל, גוברת המודעות של הצרכנים לזכויותיהם ולאופן שבו נעשה שימוש במידע האישי שלהם, מגמה המחייבת שקיפות רבה יותר מצד הגופים האוספים מידע.
החברה של מארק צוקרברג מזרימה לשוק דגמים חדשים במחירים נגישים ומגייסת סלבריטאים לקידום; במקביל גוברת ההתנגדות למצלמות שמתעדות בלי ידיעת הסובבים ולפיצ'רים של זיהוי פנים
בקשתו של עלאא עוויסאת לקבל בחזרה את הטלפון הנייד שנתפס בחקירתו נדחתה, לאחר שסירב למסור את הסיסמה. אף שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום, קבע בית המשפט כי פוטנציאל ראייתי ממשי עדיין קיים, וכי ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לפרוץ את המכשיר. בפסק הדין הובהר שסירוב
החשוד למסור את הקוד משליך על מאזן השיקולים, וכי אין מדובר במקרה שבו "ייצא חוטא נשכר"
חוק פרטיות מקיף אושר בכנסת לפני כמה חודשים לאחר דיונים ממושכים. החוק מכריז למעשה על חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות ועל הטלת סנקציות כבדות על מפרי החוק. מעתה כל ארגון או עסק שמחזיק במידע אישי חייב ליישם שורה של דרישות, או להסתכן בקנסות ועיצומים שיכולים
להגיע לאחוזים ניכרים מהמחזור של העסקים והארגונים
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את בקשתו של אדם פרטי לאשר תביעה ייצוגית נגד מטא (פייסבוק), בטענה שהיא עוקבת אחר גולשים שאינם רשומים בפלטפורמה ואוספת עליהם מידע אישי באמצעות פיקסלים, עוגיות וכפתורי לייק ושיתוף. השופטת איריס רבינוביץ-ברון קבעה כי לא הונחה
תשתית ראייתית מספקת לפגיעה בפרטיות, וכי המבקש עצמו לא הוכיח שהוא נמנה עם הקבוצה שאותה ביקש לייצג
בית משפט השלום באשדוד קבע כי תושב העיר שצילם גבר עירום בחוף ציבורי והעלה את הסרטון לעמוד הפייסבוק שלו, והתיעוד אף שותף באתר חדשות מקומי, פגע בפרטיותו ופרסם עליו לשון הרע. אף שהתובע חשף את עצמו ברבים, השופטת רוני סלע הדגישה כי אין בכך משום הסכמה כלשהי
לפרסום של זה ברשת. הנתבע חויב לשלם פיצוי בסכום כולל של 10,000 שקל והוצאות משפט
חוקר משטרתי שטען כי הוגדר כ"מאוים" בשל תפקידו בתיקים רגישים, בהם המשפט שמתנהל נגד ראש הממשלה ופרשת הצוללות, הגיש תביעה נגד אדם שפרסם את פרטיו האישיים בפייסבוק. בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה קיבל את טענותיו של החוקר, קבע כי מדובר בהפרת חוק הגנת הפרטיות
וחייב את הנתבע בפיצוי כספי בסכום כולל של 10,000 שקל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בבאר שבע חושף מאבק משפטי יוצא דופן: אדם שנאשם בתקיפת בת זוגו ביקש לאתר את מיקומה למחרת האירוע, בטענה שהדבר עשוי להפריך את כתב האישום שהוגש נגדו. בית המשפט בחן את הבקשה בהרחבה, אך קבע כי שמירת פרטיותה של המתלוננת חשובה יותר
מהאינטרס הראייתי של הנאשם, והדגיש את הרגישות המיוחדת במקרים של אלימות במשפחה
מנהלת הספרייה במכללת אורט בראודה לשעבר, דליה זיירמן, טענה להתעמרות, פגיעה בפרטיות וניסיון להדיחה מתפקידה - אחרי שצולמה במצלמה נסתרת כשהיא מחטטת במסמכים על שולחנה של עובדת אחרת. בית הדין לעבודה דחה את התביעה,
אך מנגד מתח גם ביקורת על האווירה השוררת במוסד האקדמי.
בצוואה של האם נכתב במפורש כי היא מעוניינת להוריש את דירתה לבן מסוים, שהוא המשיב בהליך, תוך הדגשה כי עליו להעביר את זכויות הדירה לנכדה לאחר מותה. יתר רכושה, כך לפי ההוראות שנכתבו בצוואה, יתחלק שווה בשווה בין שלושת ילדיה. אחת האחיות העלתה טענות בדבר השפעה
בלתי הוגנת, תלות מוחלטת של האם באחיה בתקופת עריכת הצוואה, ומעורבות פסולה של המשיב בכל שלבי ניסוח הצוואה, כולל יצירת הקשר עם עורך הדין שערך אותה
אדם שרכש רכב מכלמוביל, ולא חתם על טופס הצטרפות לשירותים המחוברים של היצרנית מרצדס, שלטענת כלמוביל היה מקנה לה הרשאה לתקשר עם מערכת הרכב מרחוק. יום אחד בוצע עדכון מרחוק של מערכת המולטימדיה. האיש הגיש תביעה בסכום כולל של 400 אלף שקל, בטענה בין היתר לפגיעה
בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, תרמית, רשלנות, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובה חקוקה
אשה שהגישה בקשה לתביעה ייצוגית נגד ענקית הטכנולוגיה הצליחה לשכנע את בית המשפט שיש לנהל את התביעה בישראל, ולא להעביר אותה לקליפורניה. האשה טענה כי סנאפצ'ט אוספת נתונים ביומטריים ממשתמשים - בייחוד קטינים - ללא כל הסכמה מודעת, ובוודאי לא כזו שמתחשבת בדרישות
החוק הישראלי. לדברי השופטת, "לא ניתן לנתק את פעילותן של הנתבעות מהשוק הישראלי"