אשה גילתה שתמונתה הפרטית שימשה לפרסום מסחרי של קורס אנגלית, ללא ידיעתה ובשם בדוי, ותוך טענה שהיא מתקשה באנגלית. בית משפט קבע כי מדובר בפגיעה בפרטיות, אבל לא היה כאן מקרה של לשון הרע
חוקר משטרתי שטען כי הוגדר כ"מאוים" בשל תפקידו בתיקים רגישים, בהם המשפט שמתנהל נגד ראש הממשלה ופרשת הצוללות, הגיש תביעה נגד אדם שפרסם את פרטיו האישיים בפייסבוק. בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה קיבל את טענותיו של החוקר, קבע כי מדובר בהפרת חוק הגנת הפרטיות
וחייב את הנתבע בפיצוי כספי בסכום כולל של 10,000 שקל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בבאר שבע חושף מאבק משפטי יוצא דופן: אדם שנאשם בתקיפת בת זוגו ביקש לאתר את מיקומה למחרת האירוע, בטענה שהדבר עשוי להפריך את כתב האישום שהוגש נגדו. בית המשפט בחן את הבקשה בהרחבה, אך קבע כי שמירת פרטיותה של המתלוננת חשובה יותר
מהאינטרס הראייתי של הנאשם, והדגיש את הרגישות המיוחדת במקרים של אלימות במשפחה
מנהלת הספרייה במכללת אורט בראודה לשעבר, דליה זיירמן, טענה להתעמרות, פגיעה בפרטיות וניסיון להדיחה מתפקידה - אחרי שצולמה במצלמה נסתרת כשהיא מחטטת במסמכים על שולחנה של עובדת אחרת. בית הדין לעבודה דחה את התביעה,
אך מנגד מתח גם ביקורת על האווירה השוררת במוסד האקדמי.
בצוואה של האם נכתב במפורש כי היא מעוניינת להוריש את דירתה לבן מסוים, שהוא המשיב בהליך, תוך הדגשה כי עליו להעביר את זכויות הדירה לנכדה לאחר מותה. יתר רכושה, כך לפי ההוראות שנכתבו בצוואה, יתחלק שווה בשווה בין שלושת ילדיה. אחת האחיות העלתה טענות בדבר השפעה
בלתי הוגנת, תלות מוחלטת של האם באחיה בתקופת עריכת הצוואה, ומעורבות פסולה של המשיב בכל שלבי ניסוח הצוואה, כולל יצירת הקשר עם עורך הדין שערך אותה
אדם שרכש רכב מכלמוביל, ולא חתם על טופס הצטרפות לשירותים המחוברים של היצרנית מרצדס, שלטענת כלמוביל היה מקנה לה הרשאה לתקשר עם מערכת הרכב מרחוק. יום אחד בוצע עדכון מרחוק של מערכת המולטימדיה. האיש הגיש תביעה בסכום כולל של 400 אלף שקל, בטענה בין היתר לפגיעה
בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, תרמית, רשלנות, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובה חקוקה
אשה שהגישה בקשה לתביעה ייצוגית נגד ענקית הטכנולוגיה הצליחה לשכנע את בית המשפט שיש לנהל את התביעה בישראל, ולא להעביר אותה לקליפורניה. האשה טענה כי סנאפצ'ט אוספת נתונים ביומטריים ממשתמשים - בייחוד קטינים - ללא כל הסכמה מודעת, ובוודאי לא כזו שמתחשבת בדרישות
החוק הישראלי. לדברי השופטת, "לא ניתן לנתק את פעילותן של הנתבעות מהשוק הישראלי"
אפליקציית ההודעות הפופולארית משיקה פיצ'ר חדש המאפשר רמה גבוהה יותר של פרטיות, כולל חסימת האפשרות לייצא השיחה ואת האפשרות ליצור קשר עם סוכן הבינה המלאכותית של מטא - שכבר ספג ביקורת מפעילים חברתיים; במקביל, המשפט שמאיים להפריד את ווטסאפ ממטא נמשך
ד"ר עמוס סבו, כירורג במכבי שירותי בריאות, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ב-X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, עם הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך
עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". הפוסט הוביל ל-18 תלונות שהוגשו נגדו למכבי, והוא דרש לגלות מי עומדים מאחוריהן
פסק הדין מתייחס לפרסומים של נתניהו הבן בטוויטר, בתקופה שלאחר חקירת חפץ במסגרת תיקי 1000, 2000 ו-4000. השופט קבע כי חופש הביטוי אינו גובר על זכותו של אדם לפרטיות - בייחוד כשקיים צו איסור פרסום מפורש. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "פרסומיו של הנתבע כללו מידע
אישי ורגיש, שהתובע לא הסכים לחשיפתו, ולכך מצטרף ההיבט החמור של הפרת צו שיפוטי"
התובע השתתף בהשתלמות מקצועית אצל הנתבעת, בעלת קליניקה לקוסמטיקה ופדיקור. במסגרת הקורס, היא צילמה את המשתתפים ושיתפה את התמונות ברשתות החברתיות, כולל בדף העסקי שלה בפייסבוק ובאינסטגרם. התובע טען שהנתבעת פרסמה את תמונותיו ללא ידיעתו וללא הסכמתו, תוך יצירת