דירוג אשראי הוא ציון שנועד להעריך את יכולתו של לווה - אדם פרטי, חברה או מדינה - לעמוד בהתחייבויותיו הפיננסיות. הדירוג משמש את נותני האשראי להחלטה האם להלוות, בכמה ובאיזו ריבית: ככל שהדירוג גבוה יותר, כך תנאי המימון טובים יותר. בישראל פועלת מאז 2019
מערכת נתוני אשראי של בנק ישראל, שאליה מדווחים הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וגופי המימון החוץ-בנקאיים על התנהלות האשראי של כל לקוח.
ברמה
האישית, הנתונים במערכת - עמידה בהחזרי הלוואות, חריגות ממסגרת, צ׳קים חוזרים והליכי גבייה - מתורגמים על ידי לשכות האשראי לדירוג אישי, שמשפיע על הריבית במשכנתה, בהלוואות ואפילו על עצם האישור לקבל אשראי. כל אזרח זכאי לקבל דוח ריכוז נתונים אחד בחינם בכל שנה, ומומלץ
לבדוק אותו ולתקן טעויות, שכן דירוג נמוך עלול לעלות עשרות אלפי שקלים לאורך חיי משכנתה.
ברמת החברות והמדינות פועלות סוכנויות הדירוג הבינלאומיות - S&P, מודי׳ס ופיץ׳ - ובישראל חברות הבת מעלות ומידרוג, המדרגות אגרות חוב של חברות ציבוריות. דירוג האשראי של
מדינת ישראל עצמה הוא נתון מאקרו-כלכלי מרכזי: הורדת דירוג מייקרת את גיוסי החוב של הממשלה ושל המשק כולו, ולכן כל עדכון דירוג של אחת הסוכנויות זוכה לכותרות ולתגובות מיידיות בשוקי ההון ובמטבע. מי שמעוניין לשפר את הדירוג האישי שלו יכול לעשות זאת בהדרגה: תשלום חובות
והלוואות בזמן, הימנעות מחריגות ממסגרת האשראי וצמצום מספר הבקשות לאשראי חדש - צעדים פשוטים שמצטברים לאורך חודשים לשיפור ממשי בתנאים המוצעים ללווה.
חברת דירוג האשראי הבינלאומית הותירה את דירוג ישראל ברמה A עם תחזית שלילית, על רקע תוצאות הבחירות והחשש מקושי בהרכבת ממשלה יציבה. בפיץ' מעריכים כי ישראל עלולה להיגרר לתקופה ממושכת של אי-ודאות פוליטית, שתעכב את אישור תקציב המדינה ותקשה על צמצום החוב הממשלתי.
התרחיש המרכזי שמציגה החברה: פיזור הכנסת בתחילת השנה הבאה והליכה לבחירות נוספות באפריל
בנק ישראל מנהל מאגר נתונים ואינו מחשב דירוג, וכל לשכת אשראי בונה מודל משלה על נתוני שלוש השנים האחרונות. פיגור נרשם מעל 200 שקל ו-30 יום, שיק שחזר מדווח תוך עשרה ימי עסקים, וגיל או מקום מגורים אסורים בחישוב
פנייה לבנק ישראל מפעילה שעון: 14 ימי עסקים לבירור מול מקור המידע, 21 במקרה מורכב, ושבעה ימי עסקים להודעה ללקוח על התיקון. במחלוקת נרשמת הערה במאגר. והתיקון במאגר עצמו אינו מזיז לבדו את הדירוג שהלשכה חישבה
סעיף 38(ד) לחוק מזכה כל לקוח בדוח ריכוז נתונים אחד בחינם בכל שנה קלנדרית, לשלוש, חמש או עשר שנים אחורה. בפנים: ההלוואות, המסגרות, הערבויות, פיגורים מעל 200 שקל שנמשכו 30 יום, ורשימת הגופים שביקשו עליכם מידע. מה שחסר שם חשוב לא פחות
שלוש שורות בצד ההכנסות של תקציב 2026 אינן גבייה אלא הלוואה: מלוות פנים, מלוות חוץ ומלווה מהביטוח הלאומי. יחד הן מסתכמות ב-265 מיליארד שקל, כמעט שליש מכל שקל שנכנס לקופה
תשלום הריבית על חוב המדינה עומד ב-2026 על 63 מיליארד שקל, בערך תקציב משרד הבריאות כולו. לצידו יש סעיף של 171 מיליארד שנראה מפחיד ובעצם מגלגל חוב ישן לחדש, וזה כל ההסבר לפער
מגיל 16 אפשר לקבל כרטיס אשראי באישור הורה, ומגיל 18 נפתח לך תיק במערכת נתוני האשראי. כמה באמת עולה מינוס, מתי תשלומים הם באמת ללא ריבית, ואיפה BNPL הופך לחוב
מעלות ומידרוג מדרגות את שוק החוב מ-AAA ועד D, אבל הציון לבדו מגלה רק חצי מהסיפור. מה קורה בהסדר חוב, כמה שווה כל מדרגת דירוג בתשואה, ואילו שלושה דגלים אדומים כל משקיע פרטי מסוגל לזהות לבד