פינוי בינוי

הרשות להתחדשות עירונית מבקשת להעלות את ברירת המחדל של הרווח היזמי בפינוי-בינוי לכ-20%. אולם, הכשל המרכזי בשוק ההתחדשות העירונית אינו שיעור הרווח - אלא משך הזמן

במסגרת העסקה אמפא תשלם כ-78 מיליון שקל ותיכנס כשותפה בפרויקטים באזור ובירושלים; בוני התיכון צפויה לרשום מהמהלך רווח לפני מס של כ-135 מיליון שקל

קבוצת נתיב מדווחת על הפקדת תוכנית בהשקעה של כ-700 מיליון שקל במתחם יהושפט–שלמה המלך. התוכנית כוללת הריסה של שבעה בנייני רכבת עם 100 דירות והקמת שלושה מגדלים בני 28 קומות, לצד מסחר, שטחי ציבור ושטחים ירוקים

מצביע כצפוי על כך ש-58% מהפרויקטים מבוצעים במחוזות תל אביב והמרכז, ולא במחוזות הזקוקים לחיזוק מבנים מסיבות בטחוניות וגיאוגרפיות. אין מדיניות לאומית אחודה להתחדשות עירונית

החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי בירושלים קובעת כי בעל דירה והוריו, ניצולי שואה בשנות ה-90 לחייהם, יחויבו לחתום על הסכם פינוי־בינוי בבית שמש למרות התנגדותם. השופט קבע כי הנזק שעלול להיגרם לעשרות בעלי דירות אחרים ולעצם קידום הפרויקט גדול בהרבה לעומת הפגיעה שתיגרם למשפחה, והדגיש גם את החשיבות הציבורית של חיזוק מבנים בתקופה של איומים ביטחוניים מתמשכים

בעלי דירות רגילים לחשוב שהיזם משלם את כל העלויות, אך מכירה בעיתוי מסוים יכולה להעביר אליהם חיוב של מאות אלפי שקלים

התובע טען שסוכם על גמול בשיעור של 2% מהמכירות, ואילו היזמים טענו שמדובר בתיווך בלתי חוקי מכיוון שאין לו רשיון. השופט קבע: מארגן התחדשות עירונית הוא לא מתווך, וחייב את הנתבעים בתשלום של יותר מ-410 אלף שקל

הצעת חוק שכבר עברה בקריאה ראשונה תפחית את שיעור ההסכמה הנדרש לקידום פרויקטים לרוב פשוט; במקביל מתרחב הרישוי העצמי, עם 370 מורשי חתימה ו-900 בקשות שאושרו

בית המשפט המחוזי בתל אביב קובע לראשונה, כי אין מקום למבחן אחד של שוויון בכל הפרויקטים. התוצאה היא תוספת של חוסר ודאות ואף אפשרות להעדר כדאיות כלכלית

במשך שנים בעלי דירות קטנות היו בין המרוויחים הגדולים בפינוי-בינוי, עכשיו יותר ערים ויזמים מתחילים להגביל את גודל התוספת ולצמצם את הפערים בין הדירות הקטנות לגדולות, בגלל עלויות בנייה, צפיפות וכדאיות כלכלית. השאלה היא האם פחות תוספת בדירה החדשה תגרום ליותר דיירים לעצור רגע לפני שהם חותמים על פינוי־בינוי.