פינוי בינוי הוא מסלול להתחדשות עירונית שבו מתחם מגורים שלם נהרס ונבנה מחדש: הדיירים מפונים לתקופת הבנייה, מקבלים דירה חדשה וגדולה יותר, והיזם מממן את הפרויקט ממכירת הדירות הנוספות שאושרו לו.
הרוב הדרוש בקרב בעלי הדירות והטיפול בסרבנים הם נקודות החיכוך העיקריות, והן מגיעות לא פעם לבתי המשפט. גם התמורה שמציעים היזמים השתנתה: עלויות בנייה ומימון גבוהות צמצמו את התוספת שמקבל הדייר, והשאלה
אם העסקה עדיין משתלמת חוזרת בכל מתחם. ההיצע שנוצר משפיע ישירות על מחירי הדירות בערים ותיקות.
שלוש עררים מלוד אוחדו לדיון אחד, וההכרעה עשויה לחסוך ליזמים ולבעלי דירות סכומי כסף לא קטנים בפרויקטים שנבנים בכל רחבי הארץ. לפי הוועדה, אין הצדקה להבחין בין השימושים השונים שנכללים בתוכניות עצמן, ובכלל זה בין שטחי מגורים לשטחי מסחר ותעסוקה
עשרות אלפי יחידות מקבלות תוקף בתכנון מדי שנה, אבל קצב ההיתרים והבנייה בשטח מספר סיפור אחר. ציר זמן של 7 עד 15 שנה, תמורות שמצטמצמות משנה לשנה וגל קריסות של קבלני ביצוע מזינים הערכה שרווחת בענף: חלק גדול מההבטחות יעצור בדרך, חלק ידחה
כל בעלי הזכויות במתחם ברחובות אבא הלל, התקווה וחרות חתמו על ההסכם; הפרויקט יכלול גם כ-500 מ"ר
שטחי מסחר. החברה מעריכה הכנסות של כ-474 מיליון שקל ועלויות של כ-392 מיליון שקל, בכפוף לקבלת היתר בנייה וליווי בנקאי
לפני ארבע וחמש שנים הציעו פרויקטים רבים תוספת של 20-25 מ"ר, מרפסת, חניה ומחסן; כיום נקודת המוצא נעה סביב 12 מ"ר ולעיתים פחות, והמגמה צפויה להימשך - עלויות הקבלנים בעלייה, מחירי הדירות יורדים, הבנקים דורשים רווחיות גבוהה יותר והחלוקה בין בעלי הדירות
משתנה. וגם - מחשבון כדאיות פינוי-בינוי
בעלי דירות ברמת גן מערערים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לפיו התוספות צריכות להיות יחסיות לגודל הדירה המקורית. טוענים: נוגד את המקובל, את התנהלות הרשויות ואת פסיקת בתי המשפט
הוועדה המחוזית צפון אישרה למתן תוקף את תוכנית "מורדות עצמון", הכוללת הריסת 19 מבני שיכון והקמת 14 בניינים חדשים, לצד שטחי מסחר, תעסוקה, מבני ציבור, כיכר עירונית ופארק
הרשות להתחדשות עירונית מבקשת להעלות את ברירת המחדל של הרווח היזמי בפינוי-בינוי לכ-20%. אולם, הכשל המרכזי בשוק ההתחדשות העירונית אינו
שיעור הרווח - אלא משך הזמן
קבוצת נתיב מדווחת על הפקדת תוכנית בהשקעה של כ-700 מיליון שקל במתחם יהושפט–שלמה המלך. התוכנית כוללת הריסה של שבעה בנייני רכבת עם 100 דירות והקמת שלושה מגדלים בני 28 קומות, לצד מסחר, שטחי ציבור ושטחים ירוקים
מצביע כצפוי על כך ש-58% מהפרויקטים מבוצעים במחוזות תל אביב והמרכז, ולא במחוזות הזקוקים לחיזוק מבנים מסיבות בטחוניות וגיאוגרפיות. אין מדיניות לאומית אחודה להתחדשות עירונית