סנטימנט שלילי באסיה: הבורסה בסין יורדת 1%
המדדים המובילים באסיה נסחרים כעת במגמה מעורבת, כשברקע הדולר ממשיך להחלש מול סל המטבעות. שנחאי מאבדת 1%, ההאנג סנג יורד 0.6%, ומנגד, סינגפור עולה 0.46%.
ניקיי 225 -1.1%
שנחאי 0.04%
האנג סנג -0.19%
- החוזים בירידה של 0.3%; ומה קורה באסיה?
- החוזים בוול סטריט פותחים באדום - באסיה מתחזק הביקוש למט״ח ושוקי המניות יורדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יום המסחר האחרון בוול סטריט ננעל בעליות שערים חדות, כאשר מדד הנאסד"ק עלה 1.3% ומדד ה-S&P500 עלה 1.2%. שוק המט"ח המשיך לעמוד במוקד, כאשר הדולר אינדקס (סימול:DXY) חווה את פתיחת השנה הגרועה ביותר זה 30 שנה, והחששות בשוק הן שהחולשה של המטבע האמריקני איננה נובעת מגורמים כלכליים בלבד, אלא פעולה מכוונת של הממשל האמריקני.
סערה סביב המדיניות האמריקנית התחילה השבוע לאחר ששר האוצר האמריקני, סטיבן מנוצ'ין, טען במהלך הכנס הכלכלי בדאבוס כי "ארה"ב לא מודאגת מהדולר הנמוך, החולשה בדולר טובה לנו ויוצרת הזדמנויות". ההתבטאות של מנוצ'ין יצרה כדור שלג של כלכלנים ושל מקבלי החלטות שביקשו הבהרות מהאמריקנים: " אני מקווה כי מנוצ'ין יסביר את דבריו, זהו לא הזמן המתאים לשום סוג של מלחמת מטבעות"' טענה יו"ר קרן המטבע, כריסטאן לאגרד.
מאוחר יותר היה זה יו"ר הבנק המרכזי באירופה, מריו דראגי, שרמז כי התחזקות האירו בחודשים האחרונים היא בגלל התבטאויות של "שחקן נוסף בשוק". המהומה סביב החולשה של הדולר הכריחה את הנשיא טראמפ להתייחס לכך בערב: "דבריו של מנוצ'ין לא הובנו כראוי, הדולר בדרך להתחזק".
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- טראמפ מחלק "דיבידנד לוחמים", 1,776 דולר לכל חייל, במימון מכסים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
בגזרת הסחורות, הזהב מאבד 0.4% מערכו ונסחר כעת סביב 1,352 דולר לאונקיה, הנפט מתחזק בכ-0.3% ונסחר כעת סביב 66.3 דולר לחבית.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב (X מאוקטובר)טראמפ מחלק "דיבידנד לוחמים", 1,776 דולר לכל חייל, במימון מכסים
הנשיא הכריז על חלוקת דיבידנד ללוחצים הצבא, בסכום המזכיר את שנת הכרזת העצמאות האמריקנית, אך הוא זוכה לביקורת למהלך גם מצד חבריו למפלגה
בנאום מיוחד אמש, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הכריז על תשלום חד־פעמי של 1,776 דולר לכל חייל בשירות פעיל, סכום סמלי שמזכיר את שנת הכרזת העצמאות האמריקאית. טראמפ כינה את התשלום “דיבידנד לוחמים” והבטיח שהצ’קים יגיעו לפני חג המולד לכ–1.45 מיליון חיילים כאשר העלות הכוללת מוערכת בכ–2.5 מיליארד דולר. הנשיא את נשא את הנאום אתמול מחדר הדיפלומטיה בבית הלבן, והוא סימן כמעט שנה לכהונתו השנייה. בדבריו טראמפ התמקד בהגנה על מדיניותו הכלכלית אל מול ביקורת ציבורית גוברת על יוקר המחיה והאטה בשוק העבודה.
הממשל קשר את המהלך ישירות להכנסות ממכסים, שזינקו משמעותית מאז החלת סבבי המכסים הנרחבים ב-2025. עד ספטמבר 2025 הסתכמו ההכנסות המצטברות בכ–179 מיליארד דולר, עלייה חדה לעומת שנים קודמות, בעיקר בזכות מכסים על יבוא מסין, אירופה ומקסיקו. טראמפ הציג את הכסף כ”דיבידנד” ישיר מהמדיניות שלו, שמביא תועלת ישירה לצבא. הוא גם רמז להרחבה עתידית של הרעיון למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה ובינונית, וטען שהחזרי המס ב-2026 יהיו גבוהים במיוחד בזכות עודף ההכנסות.
האטה בכלכלה וירידה בסקרי דעת קהל
הנתונים הכלכליים מציגים תמונה מורכבת יותר מזו שתיאר טראמפ. בנובמבר האחרון, שיעור האבטלה עלה ל-4.6%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2021, עם האטה בולטת בהעסקה במגזרים צומחים כמו טכנולוגיה ושירותים. האינפלציה השנתית צפויה להגיע ל–3.1% בנובמבר, עלייה לעומת החודשים הקודמים ומעל יעד הפדרל ריזרב של 2%. מחירי מזון, דיור ואנרגיה ממשיכים ללחוץ על משקי בית, למרות ירידות נקודתיות בחלק מהסחורות. הגירעון התקציבי בשנת הכספים 2025 הסתכם בכ-1.8 טריליון דולר, ירידה קלה לעומת השנה הקודמת אך עדיין ברמה גבוהה שמגבילה גמישות פיסקלית.

- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סקרי דעת קהל עדכניים משקפים ירידה באמון הציבור בטיפולו של טראמפ בכלכלה. רק 36% מהאמריקאים מאשרים את מדיניותו הכלכלית, הנתון הנמוך ביותר בשתי כהונותיו, בעוד 57% מביעים אי שביעות רצון. הירידה בולטת בקרב מצביעים עצמאיים ומשקי בית בעלי הכנסה בינונית, שמרגישים את העלייה במחירים, ופחות מושפעים מהישגים מוצהרים של הממשל, כמו סגירת הגבול או הגדלת תקציב הביטחון. הדמוקרטים תקפו את הנאום כמנותק מהמציאות, וטענו כי התשלום לחיילים הוא מהלך פופוליסטי שמסווה כישלון רחב יותר בהורדת יוקר המחיה.
