תביעה ראשונה של מיקרוסופט בישראל נגד מפיץ Spam
חברת מיקרוסופט העולמית, מיקרוסופט ישראל ו-MSN הגישו היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בשל נזק מוערך 50 מיליון דולר (שהועמדה בשלב זה על סך 2.5 מיליון שקל לאור סיכויי הגבייה מהנתבעים), נגד אמיר גנס והחברה שבבעלותו, א.ג. ניו אפרוצ'. בנוסף מתבקש בית המשפט להורות לגנס להפסיק לשלוח דואר זבל למנויי hotmail בארץ ובעולם ולא להעביר לצד שלישי אמצעים להפצת דואר זבל. כן מתבקש בית המשפט להורות לגנס לפרסם התנצלות על שהאשים את מיקרוסופט בהפצת דואר זבל.
התביעה נגד גנס היא חלק ממאבקה העולמי של מיקרוסופט בתופעת דואר הזבל. עד היום השתתפה מיקרוסופט במעל 120 תביעות ברחבי העולם נגד ספאמרים, מתוכן 89 בארה"ב, בהן נפסקו פיצויים בסכום של כ-306 מיליון דולר נגד הספאמרים.
בתביעה, שהוגשה על ידי עו"ד אייל שגיא ממשרד עוה"ד רון גזית, רוטנברג, נטען כי גנס והחברה שבבעלותו הם הספאמרים הראשיים והמובילים בישראל. יתרה וחמור מכך, נטען בתביעה: במספר מקרים שלחו הנתבעים מיילים תוך התחזות כי מקורם של מיילים אלו ב- hotmail ישראל, וזאת על מנת להטעות את מקבלי הדואר כי מדובר במייל המגיע ממקור בטוח.
עוד נטען בתביעה, כי גנס והחברה שבבעלותו מחזיקים ומציעים למכירה מאגר מידע מפולח על כמיליון וחצי איש: "הנתבעים מלקטים כתובות דואר אלקטרוני שלא לצרכים שלשמו נמסרו, מחזיקים במאגר מידע הכולל אפיונים של נשואי המידע לפי מינם, גילם, בעלותם בכרטיס אשראי, זהותם (לפי כתובת הדואר האלקטרוני) ואף שיגרו הודעות דואר אלקטרוני בעלות אופי מיני שסביר שהגיעו לידי קטינים".
מיקרוסופט מציינת בתביעה את הנזק הרב שנגרם לה ולמשתמשים בשירותי הדואר האלקטרוני בשל תופעת דואר הזבל: "לפי ההערכות המקובלות כיום, הודעות דואר זבל מהוות 60%-80% מכלל תעבורת הדואר האלקטרוני. הו מעמיסות עלויות עצומות על ספקי התקשורת ועל המשתמשים ופוגעות בעצם היכולת לנצל את מדיום הדואר האלקטרוני לצרכים בהם מעוניינים המשתמשים. מיקרוסופט ארה"ב מפעילה יוזמה בינלאומית המבקשת לסייע בהתמודדות עם תופעת דואר הזבל ומשקיעה בה משאבים עצומים. פן מרכזי ביוזמה של מיקרוסופט הוא איתור שולחי דואר זבל ופנייה לערכאות כדי לעצור את פעילותם".
מיקרוסופט מציינת בתביעה נתונים, שלפיהם עד 0.78% מדואר הזבל העולמי (מקום 16 בעולם) מיוצר בישראל. "תופעת דואר הזבל עלולה לגרום לחיסולו של שירות הדואר האלקטרוני, שהפך להיות חלק מהותי ומרכזי בדרכי התקשורת בעולם. אדם המקבל עשרות ומאות הודעות דואר זבל מדי יום עלול לוותר על שירות זה. העלות הכרוכה בקריאה, סינון והתגוננות וכו', עלולה לעלות על התועלת".
מיקרוסופט מבקשת מבית המשפט להורות לגנס להעביר לה את הפרטים המדויקים והמלאים הנוגעים למספר הודעות דואר הזבל ששלחו למנויי הוטמייל, תוך התחזות למנויי הוטמייל או בקשר עם שירות הוטמייל, ולפצות אותה בסך 5 דולר לכל הודעה. "בשלב זה מעריכות התובעות כי הנתבעים הפיצו לפחות 10 מיליון הודעות דואר זבל בקשר לשירותי הוטמייל, ומכאן שעליהם לפצות את התובעות בסך של 50 מיליון דולר", נכתב בתביעה.
מיקרוסופט ישראל מייחסת חשיבות רבה למאבק בדואר הזבל המהווה כיום מפגע מרכזי בפרטיותם, משאביהם ואבטחתם של המשתמשים. כדי להיאבק בתופעה פועלת מיקרוסופט במספר מישורים, ורותמת את משאביה וניסיונה העולמי כדי לסייע בתהליך החקיקה בנושא. נוסף על ערוצי המאבק המשפטי והחקיקתי פועלת מיקרוסופט במלוא המרץ לפיתוחם של טכנולוגיות חדשות שתהפוכנה את משלוח דואר הזבל לפעולה מסובכת ולא כלכלית עבור מפיציו, תוך שמירה על זכויות המשלוח החופשיות של שאר המשתמשים.
בשירותי hotmail ברחבי העולם מצויים כ-200 מיליון תיבות דואר פעילות. סך הכול נחסמות בשירותי hotmail כ-3.2 מיליארד הודעות דואר זבל ביום.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
