הכרזה על חברה כ"חברה מפרה" על פי הוראות חוק החברות
הכרזה על חברה כ"חברה מפרה" על פי הוראות חוק החברות בגין אי תשלום אגרה שנתית - האם במסגרת הפנייה האמורה ישנה חובה לשלם את כל חובות העבר של החברה בגין אגרה שנתית, או שהפנייה האמורה מתייחסת רק לחובות בגין שנת 2010 ואילך
שאלה:
---------------
לאחרונה החלה רשות התאגידים בשליחת פניות לחברות בגין אי תשלום אגרה שנתית ואי הגשת דוח שנתי. כן צוין כי הרשם רשאי לרשום חברה אשר לא תעמוד בחובותיה אלו כ"חברה מפרה", ויחולו לגביה הוראות החוק הרלוונטיות.
השאלה:
האם במסגרת הפנייה האמורה ישנה חובה לשלם את כל חובות העבר של החברה בגין אגרה שנתית, או שהפנייה האמורה מתייחסת רק לחובות בגין שנת 2010 ואילך?
תשובה:
--------------
רשם החברות רשאי להכריז על חברה שלא שילמה אגרה שנתית כ"חברה מפרה" מכוח הוראות סעיף 362א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק"), ולהטיל עליה סנקציות כגון אי רישום פעולות במרשם המנוהל על ידו והטלת עיצומים כספיים.
על פי מדיניותה של רשות התאגידים (להלן: "הרשות"), כפי שפורסמה בהודעה באתר הרשמי של הרשות בכתובת האינטרנט -
http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RasutHataagidim/
חברה אשר לא שילמה אגרה שנתית בגין אחת או יותר מ-7 השנים שקדמו לשנה הנוכחית, תוכרז כ"חברה מפרה", וזאת חרף העובדה שהוראות החוק הרלוונטיות נכנסו לתוקפן רק ביום 1 בינואר 2010.
נציין כי הוראות החוק בדבר סמכות הרשם להכריז על חברה כ"חברה מפרה" בגין אי תשלום אגרה שנתית אינן מבחינות בין חוב לשנה הנוכחית ובין חובות עבר, ועל כן רשם החברות קבע מדיניות שלפיה גם אי תשלום חובות עבר בגין 7 שנים שקדמו לשנה הנוכחית ייחשב לצורך העניין כהפרה של הוראות החוק.
עוד נציין כי לאור שיחה שקיים המשיב עם נציג רשות התאגידים נראה כי מדיניותו של הרשם לעניין אכיפת חובות עבר, וקביעתו שחובות בגין תקופה של 7 שנים קודמות הם חובות בני-גבייה כאמור לעיל, נובעת ממגבלות במישור דיני ההתיישנות (חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 קובע תקופת התיישנות של 7 שנים לתביעות חוב) וכן במישור הראייתי [ישנן הוראות שונות בחוק החברות המתייחסות לתקופה של 7 שנים, כגון חובת שמירת פרוטוקולים והודעות של החברה ל-7 שנים קודמות (סעיפים 90, 108, 127, 173 לחוק)].
לאור האמור לעיל, ועד אשר ייקבע או יובהר אחרת על ידי רשות התאגידים, נראה כי כדי להימנע מהכרזה על חברה כ"חברה מפרה" יש לשלם את האגרות השנתיות אשר לא שולמו בגין 7 השנים אשר קדמו לשנה הנוכחית (נוסף כמובן לתשלום בגין השנה הנוכחית).
המשיב - שותף במשרד שנהב ושות', עורכי דין. משרד שנהב מתמחה בדיני חברות, הייטק, הון סיכון, מיזוגים ורכישות, משפט מסחרי ומיסוי
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםשנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?
הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.
לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.
קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.
פימי
קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.
עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
