מעריב נגד דה-מרקר: "המטרה העסקית שלכם ברורה - נסיון חיסול של מעריב כמתחרה בשוק העיתונות"

קבוצת 'מעריב' פנתה אמש למערכת 'הארץ' ולראשי האתר 'דה מרקר' בהתראה חריפה בטרם נקיטת הליכים משפטיים. ההתראה מבוססת על ידיעות וכתבות כוזבות, שפורסמו בעת האחרונה בדה מרקר בנושא מעריב
משה בנימין |

קבוצת 'מעריב' פנתה אמש למערכת 'הארץ' ולראשי האתר 'דה מרקר' בהתראה חריפה בטרם נקיטת הליכים משפטיים, בגין השפעה בדרכי תרמית על שער של ניירות הערך, עבירה לכאורה על חוק ניירות ערך.

ההתראה מבוססת על ידיעות וכתבות כוזבות, שפורסמו בעת האחרונה בדי מרקר בנושא מעריב.לטענת מעריב, עושה קבוצת 'הארץ שימוש פסול בידיעות אלו לצורך מטרה עסקית ברורה: נסיון חיסול של 'מעריב' כמתחרה בשוק העיתונות הישראלי.

מעריב: "דה-מרקר פועלים כדי לחסל אותנו"

ממכתב ההתראה, שנשלח על ידי עו"ד זאב שרף ועו"ד יונתן לב, עולה כי ראשי 'הארץ'-'דה מרקר' פועלים במטרה מנסים להביא לחיסולו של עיתון 'מעריב' על מנת לנסות ולחלץ את עיתון 'הארץ' מהמצב הכלכלי הקשה בו הוא שרוי, בעטים של חובות כבדים ביותר למערכת הבנקאית, באמצעות צמצום התחרות בענף ויצירת מציאות של דואופול בשוק העיתונות הכללית היומית בישראל.

המכתב מפרט שורה של דוגמאות מקרים בהם כותרות שליליות ודיווחים מגמתיים על 'מעריב' ו'הכשרת הישוב', חברת האם של 'מעריב', סילפו או לא תאמו כלל את המציאות. לדוגמא, בכתבה רחבה שכותרתה "מעריב קורס, שני מיליארדרים נאבקים עליו" הציג העיתון נתונים אודות צניחה בשיעורי החשיפה לעיתון בשנת 2008.

"דה-מרקר ממחזרים נגדנו ידיעות שליליות, כולל הטיות ואי-דיוקים"

בפועל, לדברי מעריב, תפוצתו דווקא עלתה ב- 2008 בלמעלה מששה אחוזים, נתונים המאושרים על ידי משרד רואי חשבון חיצוני. בכתבה נוספת שכותרתה "מתוצאות המשבר: מפרסמים עוברים ממעריב לישראל היום" לא היתה כל נגיעה לנטען בכותרת בגוף הכתבה: הכותרת הפוגענית לא קיבלה כל תימוכין ורק חשפה את המגמה הברורה להביא לחיסולו של עיתון 'מעריב'.

כמו כן, מציין המכתב כי במסגרת המלחמה שהכריזו ראשי דה מרקר על מעריב, הם ממחזרים שוב ושוב ידיעות שליליות שכבר פורסמו בעבר בעיתונים אחרים או בעיתון שלהם עצמו, כולל הטיות ואי דיוקים.

לרוב, עוסקים מכתבים מסוג זה בתביעת לשון הרע, אולם הפעם מדובר בתביעת נזיקין. ההחלטה על כך התקבלה לאחר שהקמפיין התקשורתי שמנהל ה'די מרקר' הלך והחמיר בעת האחרונה, כשהסיקור של 'מעריב' ב'דה מרקר' נראה שונה באופן מובהק מהאופן שבו מסוקר 'מעריב' בכל עיתון כלכלי אחר, וגם מהאופן שבו מסוקרת ב'די מרקר' כל חברה אחרת בישראל – מבחינת ההיקף, התדירות והעובדה כי מדובר כמעט רק בכתבות שליליות.

המסקנה היחידה העולה מהסיקור המוטה הינה אחת: להנהלת 'הארץ' וה'דה מרקר' יש אינטרס כלכלי ברור בהורדת שוויו של העיתון ולפגיעה בתדמיתו, בקשריו עם מפרסמים, קוראים, גופים פיננסיים, ספקי נייר ועוד, כמו גם פגיעה במורל עובדי העיתון.

עוה"ד של מעריב: "יש כאן חשד לעבירה על חוק ניירות ערך"

עוה"ד של 'מעריב' מציינים, כי במעשי 'דה מרקר' יש לא רק עבירות אתיות חמורות, אלא גם משום חשד לכאורה לעבירה על חוק ניירות ערך, שכן הפרסומים מצביעים על כוונה להשפיע בדרכי תרמית על השער של ניירות הערך. על פי החוק, העונש על עבירה זו עלול להגיע לכדי חמש שנות מאסר. בנוסף, מציינים עוה"ד כי ההתנהגות הזדונית וחסרת תום הלב של ראשי העיתון יוצרת עילות תביעה רבות ובהן תרמית, רשלנות, שקר מפגיע, מצג שווא, תיאור כוזב ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.