ישראל באינטרנט 2009: 250,000 גולשים חדשים הצטרפו בשנה האחרונה

כמות הגולשים גדלה מ-3.95 מיליון בדצמבר 2007 ל-4.2 מיליון בדצמבר 2008. בקרב בני הנוער, גילאי 13-17 שיעור הגולשים באינטרנט עולה על 90%
משה בנימין |

חברת המחקר TNS טלסקר מפרסמת היום (ד') את החלק הראשון של הסקירה השנתית על הרגלי הגלישה בישראל לשנת 2008 לקראת סקר TIM השנתי. מן הסקירה עולה, כי בישראל כיום כ- 4.2 מיליון פרטים משתמשי אינטרנט (גילאי 13 ומעלה) המהווים כ-76% מכלל האוכלוסייה בגילאי 13 ומעלה.

על פי האומדן, במהלך שנת 2008 הצטרפו למניין הגולשים כ- 250,000 גולשים חדשים. מ- 3.95 מיליון בדצמבר 2007 ל- 4.2 מיליון בדצמבר 2008 (כולל אוכלוסייה יהודית וערבית גילאי 13+). הגידול משתקף גם בנתוני החיבור למשקי בית: כ- 74% ממשקי הבית מחוברים כיום לאינטרנט (לעומת 72.5% לפני שנה). נתונים אלו מתייחסים לאוכלוסייה היהודית.

שיעור הגולשים באינטנרט בקרב האוכלוסיה היהודית הבוגרת (גילאי 18 ומעלה) עומד על 69%. שיעור הגולשים בקרב גילאי 13 ומעלה מגיע ל- 72%. עלייה עקבית נמדדה גם בהיקף הגלישה באוכלוסיה הערבית הבוגרת שהגיעה ב-2008 לכדי 56%.

מבחינת הפרופיל הדמוגראפי של הגולש הישראלי באוכלוסייה היהודית עולה כי: בין משתמשי האינטרנט ניתן למצא מעט יותר גברים (51%) מנשים (49%). שיעור הגולשים באינטרנט בקרב גילאי 50 ומעלה עומד על 52%. בקרב בני הנוער (גילאי 13-17) שיעור הגולשים באינטרנט עולה על 90%.

חצי מהגולשים מספקים את ה-TRAFFIC מהעבודה

מסקר TIM™ דצמבר 2008 עולה כי הגולשים הישראלים נוהגים לגלוש באינטרנט ממגוון מקומות. כמעט כל הגולשים הישראלים (97%) נוהגים לגלוש מביתם. כמחצית (52%) מהגולשים הבוגרים (גילאי 18+) נוהגים לגלוש באינטרנט ממקום עבודתם. בני נוער נוהגים לגלוש בחברותא- 50% גולשים מבתי חבריהם ו- 49% גולשים מבית הספר. בסך הכל כ- 65% גולשים מחוץ לבית מכל המקומות (אחוז ממצה). בקרב בני הנוער שיעור הגלישה מטלפון סלולרי מגיע ל- 23%.

השימושים המרכזיים באינטרנט

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".