לאיזה מחירון רכב להאמין? יצחק לוי העלה מחירים ויד2 טוענים: "רק בגלל התחרות מולנו"
עד היום שוק הרכב והמחירון עליו התבסס רוב הציבור לפני רכישת רכב, היה פשוט ודי שגרתי. הבדיקה הרשמית הייתה במחירון יצחק לוי ועל פיו יישק דבר. המחירון החדש של יד2 שמנסה לקרוא תיגר על לוי הוותיק טוען שיצחק לוי 'מתחיל למצמץ' והעלאת המחירים האחרונה שעדכן למספר רכבים משומשים מגיע רק בעקבות התחרות מולם.
"לא היה כל שינוי בשבועות האחרונים ברמת הביקושים לכלי רכב משומשים בישראל. השינוי שלוי יצחק עורך במחירון שלו לא נובע ממגמות חדשות בשוק אלא כתגובה להשקת המחירון החדש של יד2 שהפך החל מהיום הראשון להשקתו לכלי המודרני והמדויק ביותר למדידת ערכם של רכבים בישראל". כך טוענים אנשי יד2 בתגובה לעדכון המחירים של לוי.
ביד2 הוספו עוד, כי "לוי יצחק שינה את דעתו האישית ולא שינה את תמונת המצב של שוק רכבי היד השנייה בישראל כבר 3 פעמים במהלך השנה האחרונה".
האם יצחק לוי יאבד את שליטתו האבסולוטית?
התחרות אם כן צוברת תאוצה וביד2 מאמינים ששליטתו האבסולוטית של יצחק לוי עד היום, עם אחיזה של 100% בשוק מחירון הרכב תשתנה עוד בשנה הקרובה. יצחק לוי שימש עד עתה כ-'בנצ'-מארק' היחיד, ללא תחרות למחירי רכבים, וביד2 כאמור קוראים תיגר ברור על המחירון ועל רמת הדיוק שלו, שכן הוא מבוסס באופן מלא על בדיקות השמאות של לוי ואינו מתייחס לפרמטרים נוספים.
יד2: גם חברות הביטוח אתנו
אנשי יד2 מאמינים כי המחירון החדש שהושק על ידם "יהפוך בשנה הקרובה ללגיטימי בישראל. גם מבחינת חברות הביטוח המאמצות בחום את המחירון ויהפכו אותו לכזה שיחליף את לוי יצחק במערכות שלהן. זאת בנוסף לעובדה שמיום השקה אנחנו למעשה המחירון הנפוץ ביותר במדינה".
מחירון יד2 החדש מתבסס הן על בדיקת שמאים ובעיקר על דגימה סטטיסטית של עשרות אלפי כלי רכב החל ממחיר המכירה שפורסם ועד המחיר בפועל של הרכב כפי שנמסר ע"י המוכר. בנוסף משוקללים לתוך המחיר רמות הביקוש של אותו הרכב.
דוגמאות לפערים במחירונים: מ-3,000 עד 8,000 שקל
דוגמאות לפערים בין מחירוני יד2 ויצחק לוי ניתן לראות במאזדה 3 אקטיב, נפח מנוע 1.6, שנת 2006. ביד2 הרכב מתומחר בכ-75,000 שקל לעומת יצחק לוי עם מחיר 78,000 שקל. פער של 3,000 שקל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
