איך משפיעים הצ'טבוטים על הייעוץ הרפואי?
התורים הארוכים שבמערכת הבריאות והעלויות הגבוהות לעומת הזמינות המיידית של הבוטים החדשים גורמים לאנשים להיעזר בהם יותר ויותר. מהן תופעות הלוואי?
אז הלכתם לצילום שקבע לכם רופא המשפחה, ולאחר שהמתנתם כמה שבועות (או לפעמים כמה חודשים), אתם מקבלים את תוצאות הבדיקה ורוצים להבין את התוצאה. המתנה לשיחת טלפון של דקות ספורות עם רופא עלולה להיות כמה ימים, שלא לדבר על קביעת תור לרופא מומחה. תוך כמה דקות, תוכלו לקבל תשובה מפורטת מכל אחד משלל הצ'טבוטים שנכנסו לחיינו בשנתיים האחרונות. אמנם התשובה לא מוסמכת, וכל צ'ט וצ'ט יאמר לכם להתייעץ עם רופא, אבל המיידיות של המענה קורצת לאנשים רבים. המגמה בולטת. השאלה איך תגיב אליה מערכת הבריאות שלנו בארץ ובכלל בעולם?
מחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטת אוקספורד נתן למשתתפים תרחישים רפואיים שונים וביקש מהם להיעזר בבוטים או בשיטות אחרות. המחקר גילה שהתקשורת עם הבוטים לא הניבה החלטות טובות יותר משיטות מסורתיות, כמו חיפוש עצמאי אונליין או כושר שיפוט עצמאי. הבוטים שהיו בשימוש היו CHATGPT GPT-4o, Llama 3 של מטא ועוד. במחקר עלה נתון נוסף, שלמי שנעזר בצ'טבור היתה נטייה להפחית בחומרת המצב הרפואי שתואר. זה נבע מכך שהמשתתפים השמיטו נתוני מפתח משמעותיים בשאלות שלהם וקיבלו תשובות שהתקשו להבין.
ארגון הבריאות האמריקאי ממליץ לרופאים שלא להיעזר בצ'טבוטים בהקשרי החלטות רפואיות, והחברות שעומדות מאחורי הצ'טבוטים עצמם, כולל OpenAI, מזהירות משימוש בבוטים לצרכי דיאגנוזה. עם זאת, ע"פ ארגון הבריאות העולמי, צפוי מחסור של כ-11 מליון עובדי בריאות עד
2030 ברחבי העולם, בייחוד באזורי ספר. ואצלנו בארץ אנחנו יודעים כמה הזמינות נמוכה והבירוקרטיה קשה.
השוק כיום
חברות הטכנולוגיה מחפשות אחר דרכים להגביר את השימוש ב-AI בהקשרים רפואיים. אפל מפתחת כלי AI שיכול לתת עצות בנוגע לפעילות גופנית, תזונה ושינה. אמזון מחפשת אחר דרך לנתח מאגרים רפואיים כדי להבין "גורמים חברתיים שמשפיעים על הבריאות" ומיקרוסופט מסייעת לבנות AI שיחדד וייעל הודעות ממטופלים למטפלים.
- מהפכת ה-AI הפכה את מניות האחסון והזיכרון לכוכבות של 2025
- הארגונים רוצים AI, אבל מתקשים להפיק ממנו ערך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כרגע יש כמה מודלים ייעודים של בינה מלאכותית לשאלות
רפואיות, אחד מהם נקרא doctronic.ai התנסיתי בו עם בעיה רפואית שכבר ידעתי את התשובה אליה ולאחר מס' שאלות התשובה שלו כללה את הדיאגנוזה הנכונה בסבירות הגבוהה ביותר וכמו כן הפניות לבדיקות נוספות. בסיום השיחה הוצעה לי שיחת וידאו עם רופא בעלות של 39 דולר שיכולה להתבצע
תוך 30 דקות, ולטענת החברה השירות הוא חינמי וזמין 24/7 בארה"ב כולה. הצ'ט עצמו נעזר במנועים שונים, ביניהם של OpenAI ו-Anthropic. ניתן להכנס כאורח או להירשם ואז גם ההיסטוריה הרפואית נשמרת. לטענת דוקטרוניק, יש בה מעל 50,000 ביקורים רפואיים שבועיים.
מודל אחר הוא docus.ai והוא מציע בנוסף גם חיבור לשעון אפל או Google Fit כדי לסנכרן נתונים. השירות של דוקוס זמין גם באירופה. לטענתם, ב-2024 השתמשו בשירות מעל 250,000 פציינטים ומעל 20,000 אנשי מקצוע. דוקוס מציעה שירות חינם עם מספר מוגבל של הודעות, ושירותי פרימיום במחירים של 4-7 דולר לחודש.
אפליקציה נוספת היא AI Doctor, שמיועדת לסייע לרופאים למצוא מידע רפואי בספרות המקצועית הענפה, אבל היא אינה מיועדת לייעוץ רופאי לפציינטים.
- פרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל האקזיט הצפוי ב-AI21
- "יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "המטרה שלנו לזהות מה הלקוח רוצה, החזון להיות מנוע...
העתיד עוד לא כאן
נכון להיום, פה בארץ אין שירות מקומי שנעזר בשילוב של בינה מלאכותית ורופאים בשר ודם. ובכל מקרה, גם אם היעילות והבטיחות של ייעוץ רפואי שנעזר ב-AI עדיין מוטלים בספק, בהקשרי ניהול תורים יש מקום ששירותי הבריאות שלנו יתחילו להשתמש בסוכני בינה מלאכותית כדי להקל על המבוך הבירוקרטי שכולנו נתקלים בו.
בנוסף, לפציינטים יש שאלות רבות לאחר הפגישה הראשונית שלהם עם הרופא. שאלות אלו יכולות להיות קשורות בהוראות תרופות שעליהם לקחת, סימפטומים חדשים שהתגלו או ציוד רפואי שנחוץ להם. ניתן להקל על העומס של קופות החולים ובתי החולים היות וצ'טבוט יכול לספק חלק מהמידע הבסיסי הזה. הורדת חלק מהעומס על צוותי הרפואה יכולה לסייע להם להתרכז במשימות אחרות, מורכבות יותר, שהבינה המלאכותית עוד רחוקה מלסייע בהם.
מייסדי AI21 - משמאל לימין: אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם, צילום: רועי שורפרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל האקזיט הצפוי ב-AI21
AI21 של פרופ' אמנון שעשוע היא עוד חברת חלום. החברה ובשמה המלא - AI21 Labs מפתחת פלטפורמות ומודלים בתחום הבינה המלאכותית, עם דגש על עיבוד שפה טבעית (NLP) ברמת עומק שמאפשרת קריאה, כתיבה, סיכום והבנה של טקסטים מורכבים. היא מתהדרת ביכולת ניתוח טקסט לעומק, וכפי שאמרו מייסדיה היא יכולה לעשות זאת בפחות שגיאות מהמודלים הגדולים. בפועל, היא נחשבת לאחת מהמתחרות של OpenAI, גרוק, ג'ימיני ו־Anthropic. (להרחבה - מה הבשורה בסטארטאפ החדש של פרופ' שעשוע והאם הוא יכול להיות גדול ממובילאיי?)
החברה מנהלת מו"מ למכירתה לאנבידיה לפי שווי העולה על 2 מיליארד דולר. השווי בגיוס האחרון היה 1.4 מיליארד דולר כשעד היום גייסה החברה קרוב ל-700 מיליון דולר. בהינתן החלום ששעשוע והמייסדים דיברו עליו, עולה השאלה - למה לא להתקדם לבד? האם זה עוד חלום של שעשוע שבסוף נשאר בגדר חלום - את מובילאיי הוא הצליח למכור לאינטל ב-16 מיליארד דולר, כשמאז, כמעט עשור אחרי, היא עברה שינויים וטלטלות וחזרה לוול סטריט ואיכזבה כשהשווי כעת הוט 8.6 מיליארד דולר. שעשוע סיפר חלום, מכר חלום, הפך למיליארדר, אבל בפועל, מובילאיי לא סיפקה את הסחורה, ושעשוע לא קונה מניות באופן משמעותי. לדבר זה קל להוציא כסף מהכיס זה קשה. ובכלל, בזמן שהוא המוביל של מובילאיי הוא עוסק בהקמת סטארטאפים, זו לדעתנו הסיבה או לפחות אחת הסיבות המרכזיות למצבה של מובילאיי - למה נפלה מובילאיי? התשובה במנהלים
אקזיט של 2-3 מיליארד דולר ל-AI21 הוא מרשים, הצלחה גדולה, למרות שהציפיות היו בשמיים. המרוויחים הגדולים נוסף לשעשוע יהיו יואב שוהם ואורי גושן. ל-AI21 כ-200 עובדים, רובם בעלי תארים אקדמיים מתקדמים וניסיון בתחום הבינה המלאכותית, אך הכנסותיה נמוכות יחסית ונעות סביב 50 מיליון דולר. מבחינת אנבידיה, העסקה מהווה הזדמנות להגדיל במהירות את כוח האדם בישראל לצד רכישת טכנולוגיה, אם כי לא ברור מה אנביידה מחפשת בצ'אט-מחולל של החברה, היא הרי לא רוצה להתחרות בלקוחות שלה.
לאחרונה רכשה אנבידיה גם את Deci ו-Run:ai בישראל בסכום כולל של מעל מיליארד דולר כשבמקביל היא נערכת להרחבת הפעילות שלה בארץ שמעסיקה כיום כ-5,500 עובדים. הקמפוס החדש בקריית טבעון אמור להעסיק אלפי עובדים ולפי ההערכות תוך שלוש-ארבע שנים יעסיק לפחות 5,000 עובדים נוספים ובעתיד רחוק יותר כ-10,000 עובדים.
- ראש בראש עם ענקיות ה-AI: מודל הסקה חדש של AI21
- גיוס ענק: סטארט-אפ ה-AI של אמנון שעשוע גייס 155 מיליון דולר, בין היתר מגוגל ואנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שעשוע מתמקד כעת בפרויקט הבא שלו עם הסטארט-אפ החדש דאבל AI, שהוקם לפני כשנתיים ושואף לפתח טכנולוגיות AI מתקדמות בתחום הסופר-אינטיליגנציה. דאבל AI מתמקדת במחקר ופיתוח ברמה גבוהה, במטרה לבנות כלים שיביאו תגליות מדעיות משמעותיות. במייסדיה נמנים חוקרים מובילים מתחומי מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה, חלקם עבדו עם שעשוע בעבר במיזמים שונים, כולל מובילאיי. אל תתפלאו אם גם החלום הזה יימכר, וזה לא משנה מה יהיה בעוד 10 שנים. שעשוע הוא פרופסור למדעי המחשב, אבל הוא מצטיין בלמכור חלומות ובשוק הטק זה עובד.
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי"המטרה שלנו לזהות מה הלקוח רוצה, החזון להיות מנוע ה-Predictive AI הגדול בתעשייה"
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנניה בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
