אז הלכתם לצילום שקבע לכם רופא המשפחה, ולאחר שהמתנתם כמה שבועות (או לפעמים כמה חודשים), אתם מקבלים את תוצאות הבדיקה ורוצים להבין את התוצאה. המתנה לשיחת טלפון של דקות ספורות עם רופא עלולה להיות כמה ימים, שלא לדבר על קביעת תור לרופא מומחה. תוך כמה דקות, תוכלו לקבל תשובה מפורטת מכל אחד משלל הצ'טבוטים שנכנסו לחיינו בשנתיים האחרונות. אמנם התשובה לא מוסמכת, וכל צ'ט וצ'ט יאמר לכם להתייעץ עם רופא, אבל המיידיות של המענה קורצת לאנשים רבים. המגמה בולטת. השאלה איך תגיב אליה מערכת הבריאות שלנו בארץ ובכלל בעולם?

מחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטת אוקספורד נתן למשתתפים תרחישים רפואיים שונים וביקש מהם להיעזר בבוטים או בשיטות אחרות. המחקר גילה שהתקשורת עם הבוטים לא הניבה החלטות  טובות יותר משיטות מסורתיות, כמו חיפוש עצמאי אונליין או כושר שיפוט עצמאי. הבוטים שהיו בשימוש היו CHATGPT GPT-4o, Llama 3 של מטא ועוד. במחקר עלה נתון נוסף, שלמי שנעזר בצ'טבור היתה נטייה להפחית בחומרת המצב הרפואי שתואר. זה נבע מכך שהמשתתפים השמיטו נתוני מפתח משמעותיים בשאלות שלהם וקיבלו תשובות שהתקשו להבין.

ארגון הבריאות האמריקאי ממליץ לרופאים שלא להיעזר בצ'טבוטים בהקשרי החלטות רפואיות, והחברות שעומדות מאחורי הצ'טבוטים עצמם, כולל OpenAI, מזהירות משימוש בבוטים לצרכי דיאגנוזה. עם זאת, ע"פ ארגון הבריאות העולמי, צפוי מחסור של כ-11 מליון עובדי בריאות עד 2030 ברחבי העולם, בייחוד באזורי ספר. ואצלנו בארץ אנחנו יודעים כמה הזמינות נמוכה והבירוקרטיה קשה.         

השוק כיום

חברות הטכנולוגיה מחפשות אחר דרכים להגביר את השימוש ב-AI בהקשרים רפואיים. אפל מפתחת כלי AI שיכול לתת עצות בנוגע לפעילות גופנית, תזונה ושינה. אמזון מחפשת אחר דרך לנתח מאגרים רפואיים כדי להבין "גורמים חברתיים שמשפיעים על הבריאות" ומיקרוסופט מסייעת לבנות AI שיחדד וייעל הודעות ממטופלים למטפלים.

• 448 מיליון דולר לפלנטיר: הצי האמריקאי מטמיע מערכת AI לניהול תחזוקת צוללות
• Shapes מגייסת 24 מיליון דולר לניהול עובדים בעידן הבינה המלאכותית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כרגע יש כמה מודלים ייעודים של בינה מלאכותית לשאלות רפואיות, אחד מהם נקרא doctronic.ai התנסיתי בו עם בעיה רפואית שכבר ידעתי את התשובה אליה ולאחר מס' שאלות התשובה שלו כללה את הדיאגנוזה הנכונה בסבירות הגבוהה ביותר וכמו כן הפניות לבדיקות נוספות. בסיום השיחה הוצעה לי שיחת וידאו עם רופא בעלות של 39 דולר שיכולה להתבצע תוך 30 דקות, ולטענת החברה השירות הוא חינמי וזמין 24/7 בארה"ב כולה. הצ'ט עצמו נעזר במנועים שונים, ביניהם של OpenAI ו-Anthropic. ניתן להכנס כאורח או להירשם ואז גם ההיסטוריה הרפואית נשמרת. לטענת דוקטרוניק, יש בה מעל 50,000 ביקורים רפואיים שבועיים.

מודל אחר הוא docus.ai והוא מציע בנוסף גם חיבור לשעון אפל או Google Fit כדי לסנכרן נתונים. השירות של דוקוס זמין גם באירופה. לטענתם, ב-2024 השתמשו בשירות מעל 250,000 פציינטים ומעל 20,000 אנשי מקצוע. דוקוס מציעה שירות חינם עם מספר מוגבל של הודעות, ושירותי פרימיום במחירים של 4-7 דולר לחודש.

אפליקציה נוספת היא AI Doctor, שמיועדת לסייע לרופאים למצוא מידע רפואי בספרות המקצועית הענפה, אבל היא אינה מיועדת לייעוץ רופאי לפציינטים.

• OpenAI משיקה את GPT-5.2: המירוץ מול גוגל מתחמם
• OpenAI משיקה את GPT-5.2 - בניסיון לחדש את ההובלה במרוץ ה-AI
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• חברת הפינטק Airwallex גייסה 330 מיליון דולר

העתיד עוד לא כאן

נכון להיום, פה בארץ אין שירות מקומי שנעזר בשילוב של בינה מלאכותית ורופאים בשר ודם. ובכל מקרה, גם אם היעילות והבטיחות של ייעוץ רפואי שנעזר ב-AI עדיין מוטלים בספק, בהקשרי ניהול תורים יש מקום ששירותי הבריאות שלנו יתחילו להשתמש בסוכני בינה מלאכותית כדי להקל על המבוך הבירוקרטי שכולנו נתקלים בו.

בנוסף, לפציינטים יש שאלות רבות לאחר הפגישה הראשונית שלהם עם הרופא. שאלות אלו יכולות להיות קשורות בהוראות תרופות שעליהם לקחת, סימפטומים חדשים שהתגלו או ציוד רפואי שנחוץ להם. ניתן להקל על העומס של קופות החולים ובתי החולים היות וצ'טבוט יכול לספק חלק מהמידע הבסיסי הזה. הורדת חלק מהעומס על צוותי הרפואה יכולה לסייע להם להתרכז במשימות אחרות, מורכבות יותר, שהבינה המלאכותית עוד רחוקה מלסייע בהם.