בינה מלאכותית ברפואה
בינה מלאכותית ברפואה

איך משפיעים הצ'טבוטים על הייעוץ הרפואי?

התורים הארוכים שבמערכת הבריאות והעלויות הגבוהות לעומת הזמינות המיידית של הבוטים החדשים גורמים לאנשים להיעזר בהם יותר ויותר. מהן תופעות הלוואי?


רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

אז הלכתם לצילום שקבע לכם רופא המשפחה, ולאחר שהמתנתם כמה שבועות (או לפעמים כמה חודשים), אתם מקבלים את תוצאות הבדיקה ורוצים להבין את התוצאה. המתנה לשיחת טלפון של דקות ספורות עם רופא עלולה להיות כמה ימים, שלא לדבר על קביעת תור לרופא מומחה. תוך כמה דקות, תוכלו לקבל תשובה מפורטת מכל אחד משלל הצ'טבוטים שנכנסו לחיינו בשנתיים האחרונות. אמנם התשובה לא מוסמכת, וכל צ'ט וצ'ט יאמר לכם להתייעץ עם רופא, אבל המיידיות של המענה קורצת לאנשים רבים. המגמה בולטת. השאלה איך תגיב אליה מערכת הבריאות שלנו בארץ ובכלל בעולם?

מחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטת אוקספורד נתן למשתתפים תרחישים רפואיים שונים וביקש מהם להיעזר בבוטים או בשיטות אחרות. המחקר גילה שהתקשורת עם הבוטים לא הניבה החלטות  טובות יותר משיטות מסורתיות, כמו חיפוש עצמאי אונליין או כושר שיפוט עצמאי. הבוטים שהיו בשימוש היו CHATGPT GPT-4o, Llama 3 של מטא ועוד. במחקר עלה נתון נוסף, שלמי שנעזר בצ'טבור היתה נטייה להפחית בחומרת המצב הרפואי שתואר. זה נבע מכך שהמשתתפים השמיטו נתוני מפתח משמעותיים בשאלות שלהם וקיבלו תשובות שהתקשו להבין.

ארגון הבריאות האמריקאי ממליץ לרופאים שלא להיעזר בצ'טבוטים בהקשרי החלטות רפואיות, והחברות שעומדות מאחורי הצ'טבוטים עצמם, כולל OpenAI, מזהירות משימוש בבוטים לצרכי דיאגנוזה. עם זאת, ע"פ ארגון הבריאות העולמי, צפוי מחסור של כ-11 מליון עובדי בריאות עד 2030 ברחבי העולם, בייחוד באזורי ספר. ואצלנו בארץ אנחנו יודעים כמה הזמינות נמוכה והבירוקרטיה קשה.         

השוק כיום

חברות הטכנולוגיה מחפשות אחר דרכים להגביר את השימוש ב-AI בהקשרים רפואיים. אפל מפתחת כלי AI שיכול לתת עצות בנוגע לפעילות גופנית, תזונה ושינה. אמזון מחפשת אחר דרך לנתח מאגרים רפואיים כדי להבין "גורמים חברתיים שמשפיעים על הבריאות" ומיקרוסופט מסייעת לבנות AI שיחדד וייעל הודעות ממטופלים למטפלים.

כרגע יש כמה מודלים ייעודים של בינה מלאכותית לשאלות רפואיות, אחד מהם נקרא doctronic.ai התנסיתי בו עם בעיה רפואית שכבר ידעתי את התשובה אליה ולאחר מס' שאלות התשובה שלו כללה את הדיאגנוזה הנכונה בסבירות הגבוהה ביותר וכמו כן הפניות לבדיקות נוספות. בסיום השיחה הוצעה לי שיחת וידאו עם רופא בעלות של 39 דולר שיכולה להתבצע תוך 30 דקות, ולטענת החברה השירות הוא חינמי וזמין 24/7 בארה"ב כולה. הצ'ט עצמו נעזר במנועים שונים, ביניהם של OpenAI ו-Anthropic. ניתן להכנס כאורח או להירשם ואז גם ההיסטוריה הרפואית נשמרת. לטענת דוקטרוניק, יש בה מעל 50,000 ביקורים רפואיים שבועיים.

מודל אחר הוא docus.ai והוא מציע בנוסף גם חיבור לשעון אפל או Google Fit כדי לסנכרן נתונים. השירות של דוקוס זמין גם באירופה. לטענתם, ב-2024 השתמשו בשירות מעל 250,000 פציינטים ומעל 20,000 אנשי מקצוע. דוקוס מציעה שירות חינם עם מספר מוגבל של הודעות, ושירותי פרימיום במחירים של 4-7 דולר לחודש.

אפליקציה נוספת היא AI Doctor, שמיועדת לסייע לרופאים למצוא מידע רפואי בספרות המקצועית הענפה, אבל היא אינה מיועדת לייעוץ רופאי לפציינטים.

קיראו עוד ב"BizTech"

העתיד עוד לא כאן

נכון להיום, פה בארץ אין שירות מקומי שנעזר בשילוב של בינה מלאכותית ורופאים בשר ודם. ובכל מקרה, גם אם היעילות והבטיחות של ייעוץ רפואי שנעזר ב-AI עדיין מוטלים בספק, בהקשרי ניהול תורים יש מקום ששירותי הבריאות שלנו יתחילו להשתמש בסוכני בינה מלאכותית כדי להקל על המבוך הבירוקרטי שכולנו נתקלים בו.

בנוסף, לפציינטים יש שאלות רבות לאחר הפגישה הראשונית שלהם עם הרופא. שאלות אלו יכולות להיות קשורות בהוראות תרופות שעליהם לקחת, סימפטומים חדשים שהתגלו או ציוד רפואי שנחוץ להם. ניתן להקל על העומס של קופות החולים ובתי החולים היות וצ'טבוט יכול לספק חלק מהמידע הבסיסי הזה. הורדת חלק מהעומס על צוותי הרפואה יכולה לסייע להם להתרכז במשימות אחרות, מורכבות יותר, שהבינה המלאכותית עוד רחוקה מלסייע בהם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו  (קרדיט: מולי גולדברג)ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו (קרדיט: מולי גולדברג)

אחרי ביקור המנכ"ל: פאלו אלטו במגעים לרכישת KOI ב-350-400 מיליון דולר

מ-48 מיליון דולר גיוס ל-400 מיליון דולר אקזיט: בעסקה ראשונה בעידן שאחרי ניר צוק, פאלו אלטו מהמרת על הגנת שרשרת האספקה; הסטארט-אפ הישראלי KOI, שגייס 48 מיליון דולר בלבד, צפוי להימכר בסכום של עד פי 8 ממהשקעה בו

מנדי הניג |

פאלו אלטו נטוורקס בוחנת עסקה משמעותית בישראל, ומנהלת מגעים לרכישת חברת הסייבר KOI בעסקה שלפי ההערכות תנוע בטווח של 350-400 מיליון דולר. אם תושלם, זו צפויה להיות אחת העסקאות הבולטות בשוק הסייבר המקומי בתקופה האחרונה, זה יהיה 'סיפתח' ברגל ימין ל-2026 וגם זו תהיה רכישה ראשונה של החברה בישראל מאז הפרישה של ניר צוק, מייסד החברה וה-CTO המזוהה איתה יותר מכל, שעליה הוכרז רשמית באוגוסט 2025. בשלב זה בין הצדדים נחתם הסכם הבנות ראשוני, אבל המשא ומתן עדיין נמשך והעסקה טרם נסגרה.



ניקש ארורה ערך עם התקשורת שולחן עגול באמצע דצמבר לא היססנו לשאול אותו אם יש חברות סייבר מקומיות שמעניינות אותו והוא בהחלט רמז שיש הרבה דברים בקנה, הוא סבור שההון האנושי טוב הוא העידית שבעידית ולכן כל שופינג צריך להתחיל בישראל: (לחצו על התמונות לקריאת הראיון המלא)



סטארטאפ שנולד ע"י ה"חוצפה" הישראלית

הסיפור של KOI בולט גם ביחס לסטנדרטים של סצנת הסייבר הישראלית, בעיקר בגלל הדרך שבה החברה נולדה. KOI הוקמה ב-2024 על ידי שלושה מייסדים שהביאו שילוב לא שגרתי של כשרון טכנולוגי ויכולת ביצוע. הם לא רק אנשי סייבר חזקים, אלא גם יזמים שכבר חוו בנייה של מוצר, חדירה לשוק ועבודה מול ארגוני ענק. עמית אסרף, מנכ"ל החברה ויוצא 8200, מגיע גם מרקע יזמי מחוץ לעולם הסייבר, לאחר שהיה שותף להקמת סטארט-אפ הפינטק והנדל"ן Landa שפעל בארה"ב. לצדו עומד עידן דרדיקמן, ה-CTO, לשעבר ראש תחום מחקר אבטחת ענן ב-Zscaler, שזיהה את נקודת התורפה במפגש בין משתמשים לתוספי תוכנה. את החיבור לשוק משלים איתי קרוק, סמנכ"ל המוצר, עם ניסיון ב־Sygnia וב־Zscaler, שאחראי להפיכת הטכנולוגיה למוצר שארגונים יכולים לאמץ.