בינה מלאכותית ברפואה

איך משפיעים הצ'טבוטים על הייעוץ הרפואי?

התורים הארוכים שבמערכת הבריאות והעלויות הגבוהות לעומת הזמינות המיידית של הבוטים החדשים גורמים לאנשים להיעזר בהם יותר ויותר. מהן תופעות הלוואי?

רן קידר | 07/05/2025 14:39

נושאים בכתבה בינה מלאכותית

אז הלכתם לצילום שקבע לכם רופא המשפחה, ולאחר שהמתנתם כמה שבועות (או לפעמים כמה חודשים), אתם מקבלים את תוצאות הבדיקה ורוצים להבין את התוצאה. המתנה לשיחת טלפון של דקות ספורות עם רופא עלולה להיות כמה ימים, שלא לדבר על קביעת תור לרופא מומחה. תוך כמה דקות, תוכלו לקבל תשובה מפורטת מכל אחד משלל הצ'טבוטים שנכנסו לחיינו בשנתיים האחרונות. אמנם התשובה לא מוסמכת, וכל צ'ט וצ'ט יאמר לכם להתייעץ עם רופא, אבל המיידיות של המענה קורצת לאנשים רבים. המגמה בולטת. השאלה איך תגיב אליה מערכת הבריאות שלנו בארץ ובכלל בעולם?

מחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטת אוקספורד נתן למשתתפים תרחישים רפואיים שונים וביקש מהם להיעזר בבוטים או בשיטות אחרות. המחקר גילה שהתקשורת עם הבוטים לא הניבה החלטות טובות יותר משיטות מסורתיות, כמו חיפוש עצמאי אונליין או כושר שיפוט עצמאי. הבוטים שהיו בשימוש היו CHATGPT GPT-4o, Llama 3 של מטא ועוד. במחקר עלה נתון נוסף, שלמי שנעזר בצ'טבור היתה נטייה להפחית בחומרת המצב הרפואי שתואר. זה נבע מכך שהמשתתפים השמיטו נתוני מפתח משמעותיים בשאלות שלהם וקיבלו תשובות שהתקשו להבין.

ארגון הבריאות האמריקאי ממליץ לרופאים שלא להיעזר בצ'טבוטים בהקשרי החלטות רפואיות, והחברות שעומדות מאחורי הצ'טבוטים עצמם, כולל OpenAI, מזהירות משימוש בבוטים לצרכי דיאגנוזה. עם זאת, ע"פ ארגון הבריאות העולמי, צפוי מחסור של כ-11 מליון עובדי בריאות עד 2030 ברחבי העולם, בייחוד באזורי ספר. ואצלנו בארץ אנחנו יודעים כמה הזמינות נמוכה והבירוקרטיה קשה.

השוק כיום

חברות הטכנולוגיה מחפשות אחר דרכים להגביר את השימוש ב-AI בהקשרים רפואיים. אפל מפתחת כלי AI שיכול לתת עצות בנוגע לפעילות גופנית, תזונה ושינה. אמזון מחפשת אחר דרך לנתח מאגרים רפואיים כדי להבין "גורמים חברתיים שמשפיעים על הבריאות" ומיקרוסופט מסייעת לבנות AI שיחדד וייעל הודעות ממטופלים למטפלים.

כרגע יש כמה מודלים ייעודים של בינה מלאכותית לשאלות רפואיות, אחד מהם נקרא doctronic.ai התנסיתי בו עם בעיה רפואית שכבר ידעתי את התשובה אליה ולאחר מס' שאלות התשובה שלו כללה את הדיאגנוזה הנכונה בסבירות הגבוהה ביותר וכמו כן הפניות לבדיקות נוספות. בסיום השיחה הוצעה לי שיחת וידאו עם רופא בעלות של 39 דולר שיכולה להתבצע תוך 30 דקות, ולטענת החברה השירות הוא חינמי וזמין 24/7 בארה"ב כולה. הצ'ט עצמו נעזר במנועים שונים, ביניהם של OpenAI ו-Anthropic. ניתן להכנס כאורח או להירשם ואז גם ההיסטוריה הרפואית נשמרת. לטענת דוקטרוניק, יש בה מעל 50,000 ביקורים רפואיים שבועיים.

מודל אחר הוא docus.ai והוא מציע בנוסף גם חיבור לשעון אפל או Google Fit כדי לסנכרן נתונים. השירות של דוקוס זמין גם באירופה. לטענתם, ב-2024 השתמשו בשירות מעל 250,000 פציינטים ומעל 20,000 אנשי מקצוע. דוקוס מציעה שירות חינם עם מספר מוגבל של הודעות, ושירותי פרימיום במחירים של 4-7 דולר לחודש.

אפליקציה נוספת היא AI Doctor, שמיועדת לסייע לרופאים למצוא מידע רפואי בספרות המקצועית הענפה, אבל היא אינה מיועדת לייעוץ רופאי לפציינטים.

קיראו עוד ב"BizTech"

העתיד עוד לא כאן

נכון להיום, פה בארץ אין שירות מקומי שנעזר בשילוב של בינה מלאכותית ורופאים בשר ודם. ובכל מקרה, גם אם היעילות והבטיחות של ייעוץ רפואי שנעזר ב-AI עדיין מוטלים בספק, בהקשרי ניהול תורים יש מקום ששירותי הבריאות שלנו יתחילו להשתמש בסוכני בינה מלאכותית כדי להקל על המבוך הבירוקרטי שכולנו נתקלים בו.

בנוסף, לפציינטים יש שאלות רבות לאחר הפגישה הראשונית שלהם עם הרופא. שאלות אלו יכולות להיות קשורות בהוראות תרופות שעליהם לקחת, סימפטומים חדשים שהתגלו או ציוד רפואי שנחוץ להם. ניתן להקל על העומס של קופות החולים ובתי החולים היות וצ'טבוט יכול לספק חלק מהמידע הבסיסי הזה. הורדת חלק מהעומס על צוותי הרפואה יכולה לסייע להם להתרכז במשימות אחרות, מורכבות יותר, שהבינה המלאכותית עוד רחוקה מלסייע בהם.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב

סטארטאפ להכיר

"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"

שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND

הדס ברטל | 01/01/2026 12:48

נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית סייבר דליפת מידע אחסון מידע סטארט אפ

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.

ספר על החברה ומניין הרעיון?

כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.

אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.