בינה מלאכותית ברפואה
בינה מלאכותית ברפואה

איך משפיעים הצ'טבוטים על הייעוץ הרפואי?

התורים הארוכים שבמערכת הבריאות והעלויות הגבוהות לעומת הזמינות המיידית של הבוטים החדשים גורמים לאנשים להיעזר בהם יותר ויותר. מהן תופעות הלוואי?


רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

אז הלכתם לצילום שקבע לכם רופא המשפחה, ולאחר שהמתנתם כמה שבועות (או לפעמים כמה חודשים), אתם מקבלים את תוצאות הבדיקה ורוצים להבין את התוצאה. המתנה לשיחת טלפון של דקות ספורות עם רופא עלולה להיות כמה ימים, שלא לדבר על קביעת תור לרופא מומחה. תוך כמה דקות, תוכלו לקבל תשובה מפורטת מכל אחד משלל הצ'טבוטים שנכנסו לחיינו בשנתיים האחרונות. אמנם התשובה לא מוסמכת, וכל צ'ט וצ'ט יאמר לכם להתייעץ עם רופא, אבל המיידיות של המענה קורצת לאנשים רבים. המגמה בולטת. השאלה איך תגיב אליה מערכת הבריאות שלנו בארץ ובכלל בעולם?

מחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטת אוקספורד נתן למשתתפים תרחישים רפואיים שונים וביקש מהם להיעזר בבוטים או בשיטות אחרות. המחקר גילה שהתקשורת עם הבוטים לא הניבה החלטות  טובות יותר משיטות מסורתיות, כמו חיפוש עצמאי אונליין או כושר שיפוט עצמאי. הבוטים שהיו בשימוש היו CHATGPT GPT-4o, Llama 3 של מטא ועוד. במחקר עלה נתון נוסף, שלמי שנעזר בצ'טבור היתה נטייה להפחית בחומרת המצב הרפואי שתואר. זה נבע מכך שהמשתתפים השמיטו נתוני מפתח משמעותיים בשאלות שלהם וקיבלו תשובות שהתקשו להבין.

ארגון הבריאות האמריקאי ממליץ לרופאים שלא להיעזר בצ'טבוטים בהקשרי החלטות רפואיות, והחברות שעומדות מאחורי הצ'טבוטים עצמם, כולל OpenAI, מזהירות משימוש בבוטים לצרכי דיאגנוזה. עם זאת, ע"פ ארגון הבריאות העולמי, צפוי מחסור של כ-11 מליון עובדי בריאות עד 2030 ברחבי העולם, בייחוד באזורי ספר. ואצלנו בארץ אנחנו יודעים כמה הזמינות נמוכה והבירוקרטיה קשה.         

השוק כיום

חברות הטכנולוגיה מחפשות אחר דרכים להגביר את השימוש ב-AI בהקשרים רפואיים. אפל מפתחת כלי AI שיכול לתת עצות בנוגע לפעילות גופנית, תזונה ושינה. אמזון מחפשת אחר דרך לנתח מאגרים רפואיים כדי להבין "גורמים חברתיים שמשפיעים על הבריאות" ומיקרוסופט מסייעת לבנות AI שיחדד וייעל הודעות ממטופלים למטפלים.

כרגע יש כמה מודלים ייעודים של בינה מלאכותית לשאלות רפואיות, אחד מהם נקרא doctronic.ai התנסיתי בו עם בעיה רפואית שכבר ידעתי את התשובה אליה ולאחר מס' שאלות התשובה שלו כללה את הדיאגנוזה הנכונה בסבירות הגבוהה ביותר וכמו כן הפניות לבדיקות נוספות. בסיום השיחה הוצעה לי שיחת וידאו עם רופא בעלות של 39 דולר שיכולה להתבצע תוך 30 דקות, ולטענת החברה השירות הוא חינמי וזמין 24/7 בארה"ב כולה. הצ'ט עצמו נעזר במנועים שונים, ביניהם של OpenAI ו-Anthropic. ניתן להכנס כאורח או להירשם ואז גם ההיסטוריה הרפואית נשמרת. לטענת דוקטרוניק, יש בה מעל 50,000 ביקורים רפואיים שבועיים.

מודל אחר הוא docus.ai והוא מציע בנוסף גם חיבור לשעון אפל או Google Fit כדי לסנכרן נתונים. השירות של דוקוס זמין גם באירופה. לטענתם, ב-2024 השתמשו בשירות מעל 250,000 פציינטים ומעל 20,000 אנשי מקצוע. דוקוס מציעה שירות חינם עם מספר מוגבל של הודעות, ושירותי פרימיום במחירים של 4-7 דולר לחודש.

אפליקציה נוספת היא AI Doctor, שמיועדת לסייע לרופאים למצוא מידע רפואי בספרות המקצועית הענפה, אבל היא אינה מיועדת לייעוץ רופאי לפציינטים.

קיראו עוד ב"BizTech"

העתיד עוד לא כאן

נכון להיום, פה בארץ אין שירות מקומי שנעזר בשילוב של בינה מלאכותית ורופאים בשר ודם. ובכל מקרה, גם אם היעילות והבטיחות של ייעוץ רפואי שנעזר ב-AI עדיין מוטלים בספק, בהקשרי ניהול תורים יש מקום ששירותי הבריאות שלנו יתחילו להשתמש בסוכני בינה מלאכותית כדי להקל על המבוך הבירוקרטי שכולנו נתקלים בו.

בנוסף, לפציינטים יש שאלות רבות לאחר הפגישה הראשונית שלהם עם הרופא. שאלות אלו יכולות להיות קשורות בהוראות תרופות שעליהם לקחת, סימפטומים חדשים שהתגלו או ציוד רפואי שנחוץ להם. ניתן להקל על העומס של קופות החולים ובתי החולים היות וצ'טבוט יכול לספק חלק מהמידע הבסיסי הזה. הורדת חלק מהעומס על צוותי הרפואה יכולה לסייע להם להתרכז במשימות אחרות, מורכבות יותר, שהבינה המלאכותית עוד רחוקה מלסייע בהם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיות

דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם

הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת,  אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים

רן קידר |
נושאים בכתבה AI אינטרנט

המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות. 

עם זאת, למרות שכרגע הם אינם תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.

דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.

מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד. 

במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך, אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.