9 מיליון שקל שכר טרחה מקדמי לרו"ח יזהר קנה ועו"ד שאול ברגרזון - זה מופרז; בית המשפט יפסוק בקרוב
קבוצת אורתם סהר התמוטטה לפני כ-5 שנים וועברה למנהלי הסדר החוב כדי לחלץ כמה שיותר כסף עבור מחזיקי האג"ח. החברה היתה חייבת סדר גודל של 290 מיליון שקל. מנהלי ההסדר הכניסו כנראה סדר גודל של כ-20 מיליון שקל.
כ-9 מיליון שקל הוחזרו למחזיקי החוב - מדובר על החזר של כ-3%. כ-6 מיליון שקל שולם כבר למנהלי ההסדר עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח יזהר קנה והם עוד מעזים לבקש כ-3 מיליון שקל נוספים. הם כנראה עובדים על זה די הרבה, הם מחזירים כסף למחזיקי האג"ח, אבל האם הם יכולים לקבל 9 מיליון שקל על עבודה של 5 שנים? האם זה ראוי שהם יקבלו סכום דומה לכל מה שמחזיקי האג"ח קיבלו.
לאחרונה, הגישו עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח יזהר קנה לבית המשפט בקשה לאישור שכר הטרחה. נאמני מחזיקי - עו"ד טלי שלו ממשרד נאור-גרשט פנתה לבית המשפט כדי שיאפשר להם להגיב, בהמשך לפנייה ליזהר קנה ופרסום האירועים במסגרת הודעת בורסה.
בהמשך בית המשפט נעתר ואפשר למחזיקי האג"ח להגיב עד ה-5 בספטמבר, כשקודם לכן זומנו אסיפות מחזיקי האג"ח שהתנגדנו לשכר הטרחה.
"תהיות לגבי חישוב שכר הטרחה"
בבקשה לבית המשפט ציינו הנאמנים (שתגובתם לכתבה תובא בהמשך) כי "קיימת חשיבות רבה בקבלת עמדת הנושה הגדול ביותר בקבוצת אורתם, אשר החוב כלפיו הוא מעל 280 מיליון שקל, בטרם יגיש הממונה את תגובתו".- יעקובי קבוצה: הסכם חדש עם עירית ירושלים לטיפול בפסולת
- חנן מור רוכשת את אורתם סהר ב-1.75 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתוך בקשת מחזיקי האג"ח
בין הנימוקים שלהם להתנגדות נכתב כי "בקשה זו מעוררת סוגיות רבות ומהותיות, בין היתר בנוגע לאופן חישוב שכר טרחת הנאמנים. מחזיקי האג"ח הינם הנושים המהותיים ותביעות החוב שהוגשו בסך כולל של 288 מילון שקל אושרו במלואן. מתוך הסכום האמור שולם 8.6 מיליון שקל במסגרת חלוקת הדיבידנד. שכר הטרחה שאישורו מבוקש, 2.9 מיליון שקל, הינו בסכום לא מבוטל, שעה שככל ויאושר שכ"ט הכולל לנאמנים יעמוד על כ-9 מיליון שקל. כלומר, הוא יעלה על תשלום הדיבידנד ששולם למחזיקי האג"ח".
מנהלי ההסדר דרשו לקבל את שכר הטרחה מכמה טעמים. בין היתר כתבו לבית המשפט כי "מדובר באירוע חדלות פירעון מהמורכבים שהגיעו לפתחו של בית המשפט. קריסת עסקי החברות החדשות בן היתר לפרויקטים חדשים והן ביחס להתחייבויות שלקחו על עצמן במסגרת הסדר הנושים יצרה כאוס". הם ציינו כי הם נרתמו לעבודה מהירה ורציפה, מסביב לשעון, על מנת לעמוד במשימות הרבות ו"תפסו את משרדי החברות החדשות על נכסיה וביקרו באתרי הפרויקטים".
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
עו"ד ברגזון ורו"ח קנה מסבירים בבקשה לבית המשפט כי "הנאמנים וצוותים ממשרדם ממשיכים להשקיע אלפי שעות עבודה בתיקים".
וזה מעלה בעיה גדולה בעבודתם של רואי החשבון ועורכי הדין שעובדים לפי שעות. במקרים רבים, אין גבול לשעות האלו. מה מונע ממשרד עורכי דין ורואי חשבון להושיב 3 עובדים לבדוק מסמכים שמבחינת עלות תועלת ברור שלא יצדיקו את העבודה? אם הלקוח מקבל הכל, אז השעון דופק. ובכלל - איך בודקים ומבינים את שעות העבודה שהוגשו. מי בודק את הבודקים? זו פרצה שקוראת לגנב. וגם השינוי בנוגע לשכר הטרחה והאפשרות לקבוע שכר טרחה גם ביחס לסכום הגבייה, לא פתר את הבעיה - ההיפך, סכום שקשור לגבייה עצמה מאפשר גבייה של סכומים אדירים, שלא בהכרח מצדיקים את היקף ההשקעה.
תגובת מנהלי ההסדר
מטעם רו"ח יזהר קנה ועו"ד שאול ברגזון נמסר כי הם מבקשים להבהיר מספר נקודות מהותיות. זוהי תגובתם:
"היקף ומורכבות ההליכים: מדובר בשני הליכי חדלות פירעון נפרדים ומורכבים, שמתנהלים לאורך כ-8 שנים, אשר כל אחד מהם כלל בתוכו כמה חברות קבלניות אשר בצעו עבודות בעשרות פרויקטים ובאלפי יחידות דיור. הראשון התחיל בשנת 2016 וממשיך ומתנהל עד היום, והשני התחיל בשנת 2019 וממשיך ומתנהל עד היום, וזאת בעיקר עקב טיפולים בתביעות רבות בגין בדק כמו גם עשרות תביעות משפטיות שמנהלים הנאמנים לגביית כספים מיזמים כמו גם למנוע הפסד בתביעות כנגד החברות. במהלך תקופה זו, הושקעו למעלה מ-60,000 שעות עבודה משותפות של צוותים מקצועיים ממשרדינו כאשר רובם של השעות ע"י שותפים בכירים במשרדי עורכי דין ורואי החשבון עקב מורכבות ההליך.
"היקף החובות והחזרים: החובות הכוללים של הקבוצה עמדו על סכומים משמעותיים ביותר. במהלך ניהול ההליכים, הצלחנו להשיב לכלל הנושים סכום כולל של כ-250-260 מיליון ש"ח, הכולל חלוקת כספים ישירה של כ-80 מיליון שקל וביטול ערבויות בנקאיות בהיקף נרחב תוך כדי פסקי דין תקדמיים.
"מקורות המימון לשכר הטרחה: חשוב להדגיש כי עיקר הכספים בבקשת שכר הטרחה הקרובה מקורם בתשלומים שהועברו לקופת ההסדר על ידי הבנקים, על פי הסכמים פרטניים בגין הטיפול בערבויות הבנקאיות.
"מרכיבי שכר הטרחה: הסכום שננקב בכתבה כולל לא רק את שכר הטרחה עבור ניהול ההליכים, אלא גם החזרי הוצאות וטיפולים משפטיים מורכבים בתביעות ספציפיות לאורך השנים. כמו גם שכר מימוש בהתאם לתקנות כגון בגין מימוש ציוד בנייה.
"שקיפות ופיקוח: כל הפעולות שננקטו במסגרת ההליכים, כמו גם בקשת שכר הטרחה, נעשו בשקיפות מלאה ותחת פיקוח הדוק של בית המשפט.
- 14.בת אל 17/10/2024 23:49הגב לתגובה זוכולם רוצים לבזוז כמו החרדים ולא לתת כלום
- 13.רון 04/09/2024 21:16הגב לתגובה זוחוב קונצרני של קופות הגמל שמקבלים 3 אגורות מ100 אגורות. ו2 חמדנים שרוצים לקחת לנו את הכסף מקופות הגמל אני מאמין שבית המשפט יזרוק אותם מכל המדרגות. ובעתיד לא יתן להם יותר עבודה.
- 12.ידוע לכולם שלנהל הסדרי חוב זה התחום הכי רווחי בעולם!!!! (ל"ת)אורן 04/09/2024 13:38הגב לתגובה זו
- 11.לגטימי לחלוטין. זה שוק חופשי (ל"ת)אפרים 04/09/2024 13:30הגב לתגובה זו
- 10.ברק מטוש 04/09/2024 13:05הגב לתגובה זוכשאפשר...
- 9.בושה 04/09/2024 12:50הגב לתגובה זווהוא שאני מחכה לכסף וכולנו מחכים ובעודנו מתים מפחד הם מקבלים 9 מיליון שקל ועוד אומרים שזה שווה את זה למה מה עשיתם בדיוק ל-9 מיליון שקל אחר כך מתפלאים שכולם פה עשירים במדינה הזאת כל אחד תופר עסקה אחת והנגדים והנינים מרוויחים הוא קונה 3 דירות בכסף הזה
- 8.לא ייאמן איזה משכורות חגיגה!!!! (ל"ת)בושה 04/09/2024 12:49הגב לתגובה זו
- 7.כלכלן 04/09/2024 12:37הגב לתגובה זובדרך כלל הם גם מממשים נכסים במחירי הפסד מובהקים, כי מה איכפת להם הנושים, העיקר ששכר הטרחה המופרז ייכנס לכיסה והכי מהר שאפשר. בתי המשפט אשמים במעל הזה, הם לא מכניסים להסדרים גופים שאיכפת להם אלא רודפי בצע ותולשי קופונים מהירים, כאלה שיחסלו את התיק מהר
- 6.נהוראי 04/09/2024 11:53הגב לתגובה זותקשיבו טוב הרבה זמן לא צחקתי ככה
- 5.שגעון גדלות 04/09/2024 11:33הגב לתגובה זולוקח 3,900 בחודש
- 4.אחד שיודעת 04/09/2024 11:33הגב לתגובה זואני כל החיים שלי אעבוד 24 שעות ביממה בלי לישון יגיעו ל3...
- 3.לא ייאמן זו חזירות!! (ל"ת)איתם 04/09/2024 11:32הגב לתגובה זו
- 2.ירון 04/09/2024 11:27הגב לתגובה זועובדים לפני שעה ומושכים את זה עשר שנים
- בול אחי! (ל"ת)נהוראי 04/09/2024 11:53הגב לתגובה זו
- 1.גדסי 04/09/2024 11:15הגב לתגובה זואיך אומרים יש עסל ויש בצל וכמו שנאמר אלה תפסו את אלוהים בביצים ושיהיה להם לבריאות כי זנ כמו לזכות בלוטו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
