אילון מאסק תובע את OpenAI - יצרה שותפות מסחרית עם מיקרוסופט
אילון מאסק, מייסד טסלה, ספייסX ועוד, נכנס לקרב נוסף והפעם נגד סטארטאפ הבינה המלאכותית שהוא עצמו עזר להקים והמנכ"ל שלה, סם אלטמן. מאסק טוען כי החברה הפרה את הסכם ההקמה שלה, נטשה את המשימה המקורית שלה והפכה בעצם לחברה בת של מיקרוסופט.
המיליארדר עזר לייסד את OpenAI ב-2015, אך התפטר מדירקטוריון החברה ב-2018 ומאז בעיקר העביר ביקורת על החברה ועל גישתה לרישוי מסחרי. מאסק טען כי אלטמן והמייסד השותף גרג בקורמן פנו אליו לקראת הקמת הסטרטאפ על מנת לייצר חברת קוד פתוח ללא מטרות רווח. היזם מבקש מבית המשפט לדרוש מ-OpenAI להפוך את הטכנולוגיה של החברה לזמינה לציבור ולמנוע מהסטרטאפ להשתמש בנכסיו, לרבות מודל הבינה המלאכותית המתקדם ביותר שלו GPT-4, למען הרווחים הכספיים של מיקרוסופט או כל אדם.
מיקרוסופט היא בעצם התומכת הפיננסית העיקרית של OpenAI, כאשר ענקית הטכנולוגיה השקיעה בסטרטאפ הבינה מלאכותית מיליארדים מיום הקמתו ואמרה בנובמבר האחרון כי תקבל מושב משקיף בדירקטוריון הסטרטאפ ללא זכות הצבעה.
"תביעה זו הוגשה כדי לאלץ את OpenAI לדבוק בהסכם ההקמה שלה ולחזור למשימתה לפתח בינה מלאכותית כללית (AGI) לטובת האנושות, ולא כדי להועיל אישית לנתבעים ולחברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם", כתבו עורכי דינו של מאסק.
- אמזון בוחנת השקעה של כ־10 מיליארד דולר ב־OpenAI
- בזמן שמצמצתם: OpenAI שידרגה את יכולות עיבוד התמונה והמדעים של ChatGPT
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.מאסק הזרים את ההון הראשוני (100 מיליון דולר) מכיסו לחבר (ל"ת)משה 01/03/2024 17:29הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
