אחת השאלות החשובות בכלכלה, בטח בריבית הנוכחית, היא היכן לשים את הכסף. בוועידה הכלכלית של ישראל, שוחח עורך ביזפורטל אבישי עובדיה, עם צבי סטפק, מבעלי מיטב בית השקעות. "כשהייתי בן 16 הייתי ילד משוגע, קצת מוזר ליתר דיוק", אמר עובדיה רגע לפני שסטפק עלה לבמה. "נתקלתי בספר של חברת מיטב שוק ההון, 'כל החברות בבורסה'. התמכרתי. צבי סטפק והמשרד הקטן שלו, היו בביאליק ברמת-גן סמוך לביתי. הייתי כל שבוע רץ לשם וסוחב כל מיני חברות באישור. לא לקחתי סתם. תודה צבי, שבזכותך באיזשהו אופן נכנסתי לעולם המרתק הזה". סטפק נשאל תחילה, במבט לאחור, מהם 2-3 האירועים הבולטים בכלכלה הישראלית עם דגש על שוק ההון המקומי. "היה את המהפך הידוע של 1977, שביצעו מהפך שלטוני. שמחה ארליך אז היה שר האוצר, הוא עשה מהלך, תכנית כלכלית שלא הצליחה. האינפלציה דהרה וב-1984 האינפלציה הגיעה ל-445%. ואז באה תכנית הייצוב ביולי 1985 והשינוי הגדול במשק הישראלי, היה בעצם מעבר  ממשטר כלכלי סוציאליסטי, שאולי היה דרוש בעשרות השנים הראשונות למדינה אבל הוא היה משקולת על המשק והתכנית הכלכלית - למשק הישראלי להרבה יותר ליברלי, פתוח. והיו גם מכסי מגן ועוד תהליכים כלכליים שעברנו. תכנית הייצוב הכלכלית הייתה דבר מאוד משמעותי, כי המשק היה ממש על סף קריסה.  היה לנו דולרים בקופה. היום יש לנו 200 ומשהו מיליארד דולר. אז היה לנו דולרים שהספיקו בדיוק לשבועיים. ארצות הברית גם סייעה לנו וכולי. אחר כך יש לנו את הרפורמה של בכר, שהוציאה מהבנקים את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שמכרו אותם לחברות ביטוח וגופים פרטיים, בתי השקעות וכולי". ומה עוד? "היה כמובן את משבר 2008, שזה משבר עולמי שהשפיע קשה על המשק הישראלי, אבל השפיע קשה על שוק ההון העולמי ואחר-כך אירוע נוסף, 2020, הקורונה. היא הביאה לירידות שערים חדות מאוד ומאז כמובן היה שיפור משמעותי. אלו כמה מנקודות הצומת. יש עוד כמובן". ברמה האישית מבחינתך, כיזם, איפה היה האירוע או האירוע שני אירועים, שהיו הכי משמעותיים לך בהיסטוריה? "האירוע הראשון היה עצם השינוי הקריירה שעשיתי. למדתי תואר ראשון בהיסטוריה עברית והיסטוריה כללית בערבית. הכנתי הרבה מאוד תלמידים לבגרויות בהיסטוריה ובאזרחות". אחרי זה הם הפכו לקוחות? "עד היום, כן. יש לקוחות. אני גם פוגש אותם". צבי סטפק בעלי מיטב בית השקעות. צילום: שלומי יוסף אז שווה ללכת להיות מורה. יש מחסור עכשיו. "אל תמשוך אותי לנושא החינוך. הרבה מאוד מה לומר יש לי בנושא. כתבתי על זה. זה מצב פשוט מחריד. פרופ' טרכטנברג הזכיר את הכשרונות. מה שהוא לא הזכיר זה את כל ההתפלגות של התלמידים בישראל, מול ה-OECD. יש לנו באמת קבוצה מאוד חזקה מצטיינת. אבל כשאתה עושה את ההתפלגות, אחוז מאוד גדול, הרבה יותר גדול מאשר במדינות ה-OECD, יש פיגור עצום. יש קבוצה שמושכת את המשק, אבל כל הפריפריה ולאו דווקא פריפריה גאוגרפית, גם חברתית. אנחנו במצב פרובלמטי והבעיה במערכת החינוך זה לא שכר - זה גם שכר. לא צפיפות בכיתות. זה הבעיה של איכות המורים. האיכות היא ירודה ועכשיו הולכת להיות עוד יותר. בזה סיימנו את עניין החינוך". בהמשך הוסיף סטפק כי "השינוי הראשון היה מעבר מזה להקמת העסק. אני עשיתי תואר במנהל עסקים ואז הציעו לי כל מיני משרות כשכיר. אני החלטתי שאני רוצה להיות עצמאי והקמתי את מיטב יחד עם שותף. שלמה סימנובסקי הוא חלק מהספרים והחוברות הן שלו. לא שלי. גם אני כתבתי אבל הוא הוציא הרבה יותר ממני. אז זאת הייתה החלטה מהותית ראשונית. כיון שקשה מאוד היה להתקיים אז משוק ההון, העיתונות הכלכלית הייתה עיתון שער. לא היה ממי ללמוד". אז זה היה שינוי והיה קשה מאוד להתקיים באותה תקופה מהעניין הזה. "זה עשר שנים משנת 1979 עד 1990 בערך עד שהעסק צמח. משכורת היה קשה מאוד למשוך משוק ההון. הייתה אינפלציה של 445%, בתוך זה אירוע שלא הזכרתי בתשובה לשאלה הקודמת - משבר מפולת של המניות החופשיות מה שנקרא ב-1983, בינואר. ובאותה השנה באוקטובר משבר הבנקים, שזה הסיפור". אילו תכונות צריכות להיות ליזם כדי להצליח? "אני לא מחשיב את עצמי כיזם דגול". זה אתה. "הקמתי עסק. היית צריך לשאול את הבן שלי, שהוא יזם אמיתי בכל רמ"ח איבריו. הוא תרם להתפתחות של מיטב כבית השקעות יותר ממני לדעתי. אני יכול לומר שיש כמה תכונות או מאפיינים שנדרשים לכל מי שהולך לפתוח עסק, לאו דווקא בשוק ההון. זה יכול להיות בהייטק כמובן ובכל תחום. יש כמה מילים שמאוד משמעותיות בעיניי וחשובות. הן הבסיס של החיים האנושיים. חייב שיהיה לך אמון במנהל ההשקעות וגם עקביות, התמדה, חריצות, מסירות - בין ללקוחות ובין לדברים אחרים. תלוי באופי העסק. אלו מילים סופר חשובות בעיניי. אסור להרים ידיים, אבל גם לא לחשוב את עצמך לגאון. צריך להתייעץ גם עם אחרים כשצריך וכולי. אל תחשוב שאתה איזה גורו שעכשיו המצאת את המצאת המאה. אלו התכונות החשובות". יש לנו שני חומרי גלם כמשקיעים, מניות ואג"ח. האם לאור מה שקורה בשווקים, עכשיו, בחצי השנה האחרונה, אתה חושב שצריך לשנות את התמהיל בין אגרות חוב למניות? "כן. אני חושב שצריך לשנות וצריך היה כבר לשנות בלי קשר למה שקרה בשווקים. כשאגרות חוב של ממשלת ארצות הברית נותנות תשואה לעשור, נותנות תשואה של יותר מ-4% וגם אגרות חוב של ממשלת ישראל נותנות תשואה של בערך 4% ברוטו לפני מס, ואגרות חוב קונצרניות בארצות הברית בדירוג גבוה נותנות 6% או 5.5%, אז זה כמובן מהווה תחרות ברורה למניות. יש עניין של מכפיל של מניות ויש עניין של מכפיל של אגרות חוב. אם המכפילים הם דומים, אז למה צריך לקחת סיכון עודף נקרא לזה במניות ולא לקחת סיכון פחות באגרות חוב". עדין המגמה צריכה להיות לדעתך יותר אג"ח על חשבון מניות? "אני יכול להגיד לך מעצמי, אני לא קונה מניות ספציפיות. אף פעם. חוץ מתחילת הדרך. היום יש כל מיני איסורים רגולטוריים. אני קונה קרנות נאמנות. בוא נגיד, היום אני יושב בערך בין 20-25 אחוז מניות. יותר אגרות חוב. וגם אגרות נזילות. וגם זהב, בעיקר זהב. יש קרן שהקמנו לפני הרבה שנים מול המניות. לא בהיקפים הגדולים, אבל אני מחזיק שם. היו פעמים שהחזקתי גם 70% מניות, אבל לא חושב שזה מתאים היום למצב". זו אמירה חזקה. ישבת על 70% והיום ב-25%-20%. "בתנאי קיצון כמו במשבר ב-2008 וב-2015 כשהיה משבר בסין ו-2020, בקורונה, ו-2022 בזמן הפלישה הרוסית לאוקראינה, אני חושב שנכון לפעול נגד המגמה. זה מה שמייצר את הרווחים העודפים. לגבי הדולר, באופן כללי, משקיע פרטי לא צריך להחזיק יותר מעשרה אחוזים חשיפה למט"ח. בזמנים האלה, לנוכח כל מה שקורה, גם בנושא מה שאני קורא לו הפיכה משטרית, כל אחד יקרא לזה איך שמתאים לו, אבל וגם לנוכח המתיחות הביטחונית, בוא לא נשכח איפה אנו חיים פה. אז אני חושב שצריך לשבת באחוז יותר גדול. משהו כמו 20%-18% מהשוק. לגבי גופים מוסדיים, כמעט כולם בלי יוצא מן הכלל כולל אנחנו, גמל, פנסיה, כל התחום החיסכון ארוך טווח - יושבים היום בחשיפה שמסתובבת סביב 25%. חלק מגדרים". הופכים את זה לשקלים. "צריך לזכור שיש עלות לגידור שמשתנה כל הזמן. 1.5% בערך". אז לא מגדרים. את הכל משאירים, 25% לא מגודר, כלומר - חשוף למט"ח. "כמובן שאף אחד לא יודע לאן הדולר מול השקל. תלוי בהתפתחויות". לסיום, שתי עצות שלך לקהל שמשקיע. מה צריך לעשות, מה להסיט איך להתנהל בתקופה הזאת? "אני חושב שבכלל, יותר חשוב להגיד מה לא לעשות, מאשר מה כן לעשות. כי הרבה טעויות של אנשים, נובעות ונוגעות בזה שעושים דברים שלא צריך לעשות. זאת אומרת - למשל מה לא לעשות - גם אם אתה מאמין ששוק המניות עכשיו הוא ערב נסיקה, למעלה, אז עכשיו מה המסקנה אחרי זה - תשקיע במניות. השאלה כמה. יש אנשים שמתרגמים את מה שהם חושבים עם תחושת ביטחון מאוד גדולה. הם משקיעים 100%-80% מניות. ללכת לפינות זה דבר הרסני. יכול להצליח פעם-פעמיים ופעם שלישית יכול להפסיד כל מה שהרווחת ומעבר לזה. מאוד חשוב לא לתרגם מה ששמעת ממומחים בצורה פנאטית וקיצונית. אחד הדברים הכי טובים הוא לפזר את ההשקעות בין כמה אפיקים".