צילום: אנדו סטודיו

בדרך להתייקרות נוספת: הארנונה צפויה לזנק לאור הסכם השכר במגזר הציבורי

על פי נתוני איגוד לשכות המסחר, המגזר העסקי והציבור הרחב שילמו בעשור האחרון תוספת ארנונה של כ-3.5 מיליארד שקל בגלל עליות השכר במגזר הציבורי

דור עצמון | 08/03/2023 11:57 (1)

נושאים בכתבה ארנונה הסכם שכר יוקר המחיה מגזר ציבורי

כאילו לא די בגל ההתייקרויות האחרון שכלל את מחירי החשמל והמים, כעת מתברר כי גם מס הארנונה שכל אחד מאיתנו משלם צפוי לזנק ולהכביד עוד יותר על יוקר המחיה. זאת בעקבות הסכם השכר הציבורי שנחתם לאחרונה בין האוצר ובין ההסתדרות. באיגוד לשכות המסחר מתריעים כי הארנונה הינה מחולל אינפלציה וזינוק בארנונה עלול להביא לגל התייקרויות נוסף במשק. בפניה דחופה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', קורא אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, להוסיף לחוק ההסדרים הנדון בימים אלה סעיף המבטל את הזיקה האבסורדית בין עדכוני השכר במגזר הציבורי ובין מס הארנונה שכולנו משלמים.

על פי הסכם השכר במגזר הציבורי שנחתם בין האוצר להסתדרות, לפני ימים אחדים, השכר במגזר הציבורי יועלה, רוחבית, ב-11% וכל עובד במגזר הציבורי יקבל מענק חד פעמי בסך 6,000 שקל. בנוסף, תינתן תוספת שכר ייחודית לתומכות החינוך ברשויות המקומיות. על פי הנתונים שפורסמו, עליית השכר הכוללת במגזר הציבורי תעמוד על למעלה מ-12 מיליארד שקל, בשנים הקרובות. באיגוד לשכות המסחר מברכים על התאמת השכר לעובדים המוחלשים, אולם מתריעים מפני האבסורד ולפיו, על פי החוק הקיים, משמעות העלאת השכר במגזר הציבורי תהיה זינוק בתשלומי מס הארנונה של המגזר העסקי והציבור הרחב.

תוספת ארנונה של כ-3.5 מיליארד שקל בעשור בגלל עליות השכר במגזר הציבורי

בהתאם לנוהל הקבוע, מס הארנונה המוטל על משקי הבית ועל עסקים מתעדכן בתחילת כל שנה. זאת על פני נוסחה המשקללת את עליית מדד המחירים לצרכן ואת השינויים בשכר במגזר הציבורי. על פי נוסחה זאת, בעשר השנים האחרונות התייקרה הארנונה בכ-4.3 מיליארד שקל. מתוכם 80% בגין שיעור העלייה במדד השכר הציבורי ורק 20% בגין שיעור השינוי במדד המחירים. באיגוד לשכות המסחר מזכירים כי בהתאם לאותה נוסחה, הארנונה לשנת 2023 התייקרה, באופן רוחבי, ב-1.37% שמשמעותה תוספת מס של כ-400 מיליון שקל על כלל הציבור ועל המגזר העסקי.

בפניה לשר האוצר קורא אוריאל לין להפסיק את האבסורד ולפיו כל עליית שכר במגזר הציבורי גוררת עליה בתעריפי הארנונה, וקורא לנצל את חוק ההסדרים על מנת להכניס שינוי מיידי בנושא ולהקל על יוקר המחיה: "אני מציע כי במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה יוכנס סעיף המנטרל כליל את הזיקה בין העלאת השכר במגזר הציבורי להעלאת מס הארנונה. במקום זאת יקבע כי הארנונה תוצמד רק למדד יוקר המחיה". לדברי לין, לא זו בלבד שבמצב הנוכחי העיריות גובות ארנונה גבוהה יותר, הן גם לא מספקות שירותים טובים יותר בשל כך: "על פי הנוסחה הקיימת כיום, לרשויות מקומיות אין כל סיבה להתייעל. הן יכולות להוריד את רמת השירותים אותן הן מספקות לתושבים ולעסקים הפועלים בשטחן, ועדיין ליהנות מתוספת הכנסות אוטומטית. זהו, כמובן, מצב לא בריא שפועל לרעת משקי הבית ולרעת המגזר העסקי".

באיגוד לשכות המסחר אומרים כי ביטול ההצמדה האוטומטית דווקא תיטיב עם הרשויות המקומיות ותאלץ אותן להתייעל: "הרשויות יחפשו מקורות תקציביים אחרים, במקום העלאת הארנונה האוטומטית. דבר שיוביל מדיניות של פיתוח עסקים בתחומי שיפוטן, שכן עיקר מס הארנונה מקורו במגזר העסקי. הרווח יהיה כולו של כלל התושבים באותה הרשות".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
איש פשוט 08/03/2023 12:19
הגב לתגובה זו
איך הופך "מר כלכלה" ל"מר קלקלה" ?? בקלות. הופך ל"נרדף" ונשבה בידי הצד שתורם מעט אך דורש הרבה.

פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר | 19/12/2025 08:38

נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

להמשך הכתבה לחץ כאן